גדי שלסקי – דברים שרשמתי לעצמי

מסע ליפן - היום הששי

מזג האוויר הסגרירי, הגשום והקר, שליווה אותנו ביומיים האחרונים התחלף ביום הששי למסע במזג אוויר אביבי, בהיר ונעים, שהתאים מאוד לחוויות הטיול באותו היום.

היעד הראשון היה הבריכה הכחולה ליד העיירה ביי – Biei מרחק של כ-85 ק”מ מהמלון. הדרך אל היעד הראשון עברה באזורים חקלאיים ובנופים מדהימים, כאשר רכס אָסָהִידָאקֶה המושלג צופה בנו מרחוק לאורך כל הדרך. לאחר כשעה עצרנו להפסקה בחנות נוחות, ומעבר לכביש, בגן מטופח, נחשפנו לתחילת פריחת האביב בהוקאידו עם ערוגות צבעונים ונרקיסים.

נופי הוקאידו ורכס אָסָהִידָאקֶה באופק
פריחה אביבית בהוקאידו - צבעונים
פריחה אביבית בהוקאידו - נרקיסים
פריחה אביבית בהוקאידו - נרקיסים
פריחה אביבית בהוקאידו - צבעונים

שדות האורז של הוקאידו

האי הוקאידו הוא אסם התבואה וספק המזון הגדול ביותר ביפן. המרחבים העצומים, האדמה שופעת המינרלים ומזג האוויר הנוח באביב ובקיץ מאפשרים לגדל באי ירקות ופירות באיכות מעולה.  באזור העיר קיטאמי, שבה עברנו יום קודם, מתמחים בגידול בצל. באזור העיר פוראנו שבה נבקר בהמשך היום מתמחים, בנוסף לגידול פרחים ולבנדר, בגידול תפוחי אדמה ומלונים. ובין לבין פרושים להם שדות אורז ושדות חקלאיים אחרים.

גידול אורז הוא אחד המפעלים החקלאיים העתיקים והמרתקים בעולם. בעודנו נוסעים באוטובוס וצופים בהתפעלות בשדות האורז המוצפים במים עלתה השאלה:

מדוע מציפים את שדות האורז, והאם אפשר לגדל אורז גם ללא הצפת השדות?

שדות אורז בהוקאידו

ברור מעמיק גילה שאורז אינו חייב לצמוח בתוך מים, יכול לגדול גם באדמה יבשה, בדיוק כמו חיטה או כל דגן אחר. מסתבר, שהצפת שדות האורז היא אמצעי עבודה אסטרטגי של החקלאים המגדלים אורז בשדותיהם, שמקנה להם כמה יתרונות חשובים:

  1. הדברת עשבים שוטים – זו הסיבה העיקרית להצפת שדות האורז. רוב העשבים המזיקים אינם יכולים לשרוד בסביבה מוצפת במים שהיא דלת חמצן. האורז, לעומת זאת, פיתח רקמות מיוחדות בגבעול, שמאפשרות לו להעביר חמצן מהעלים ישירות לשורשים, וכך הוא משגשג במקום שבו אחרים טובעים.

  2. בקרת טמפרטורה – המים סופגים חום במהלך היום ומשחררים אותו בלילה, מה ששומר על טמפרטורה יציבה סביב שורשי הצמח ומונע נזקי קור או חום קיצוני.

  3. זמינות חומרי הזנה – הצפת השדה משנה את ההרכב הכימי של הקרקע, ומקלה על הצמח לספוג מינרלים כמו זרחן וברזל.


מחזור החיים של האורז

גידול אורז בשיטה המסורתית מורכב מכמה שלבים מרכזיים:

  1. הנבטה ושתילה – לעיתים קרובות מנביטים את הזרעים במשתלות קטנות, ורק כשהשתילים חזקים מספיק, בגובה של כ-15 ס”מ, מעבירים אותם ידנית או מכנית לשדה המוצף.

  2. ניהול המים – לאורך תקופת הצמיחה, החקלאים שומרים על גובה מים מדויק, לרוב בין 5 ל-10 ס”מ.

  3. ייבוש לפני הקציר – לקראת סוף העונה, כשהגרגירים הופכים לזהובים, מנקזים את המים מהשדות. זה מאפשר לצמח להתייבש ומקלה על כניסת כלים חקלאיים ועבדים לקציר שיבולי האורז.
שלבי צמיחת האורז
שלבי צמיחת האורז

המחיר הסביבתי

למרות יתרונות השיטה, יש לה מחיר סביבתי. שדות אורז מוצפים הם אחד המקורות הגדולים בעולם לפליטת מתאן, שהוא גז חממה מזיק פי כמה מפחמן דו-חמצני. המתאן נוצר על ידי חיידקים שמפרקים חומר אורגני בקרקע ללא חמצן.

לפיכך, בשנים האחרונות בעידוד השלטונות חקלאים רבים עוברים לשיטת גידול של הצפה לסירוגין. כלומר, מציפים את השדות ומייבשים אותם לסירוגין, מה שחוסך במים ומפחית משמעותית את פליטת הגזים.

שדות אורז בהוקאידו
שדות אורז בהוקאידו
שדות חקלאיים בהוקאידו

סוגי האורז

עולם האורז הוא עצום, עם עשרות אלפי זנים, אך נהוג לחלק אותם לקטגוריות לפי אורך הגרגר, אופן העיבוד והמרקם לאחר הבישול.

חלוקה לפי אורך הגרגר

אורז ארוך – הגרגרים ארוכים וצרים. הם מכילים פחות עמילן מסוג עמילופקטין, ולכן לאחר הבישול הם נשארים נפרדים ואווריריים. אורז בסמטי, ואורז יסמין שייכים לקבוצה זו.

אורז בינוני הגרגרים קצרים ורחבים יותר מגרגרי האורז הארוך. לאחר הבישול הם נוטים להיות מעט דביקים ולחים. אורז לסושי, ואורז לריזוטו (ארבוריו) שייכים לקבוצה זו.

אורז קצר – הגרגרים כמעט עגולים. הם מכילים כמות גבוהה של עמילן, מה שהופך אותם לדביקים מאוד. זני האורז הקצר נפוצים מאוד במטבחי מזרח אסיה ובקינוחים.

רמת העיבוד – לבן מול מלא

ההבדל בין אורז לבן לאורז מלא הוא לא בזן הצמח, אלא בדרך שבה טיפלו בו במפעל.

באורז הלבן מסירים את הקליפה, הסובין, ואת הנבט, ונשאר רק האנדוספרם, כלומר העמילן. לכן, האורז הלבן דל בסיבים וויטמינים, יש לו טעם נטרלי, מרקם רך וזמן הבישול שלו קצר – עד 20 דקות.

לעומת זאת, באורז המלא משאירים את הקליפה ואת הנבט, שהופכים אותו לעשיר בסיבים תזונתיים, ויטמינים מקבוצת B ומינרלים. אלו גם מקנים לאורז טעם אגוזי ומרקם לעיס, אך מחייבים זמן בישול כפול משל האורז הלבן.

זנים פופולריים והשימושים שלהם

אורז בסמטי – נחשב למלך האורז. גדל למרגלות ההימלאיה, מצטיין בניחוח מבושם ובגרגרים שמתארכים מאוד בבישול. מתאים מאוד לתבשילים הודים ופרסיים.

אורז יסמין – אורז ארוך מתאילנד. יש לו ריח פרחוני עדין, והוא מעט יותר דביק מהבסמטי. מקובל מאוד במטבח האסייתי.

ארבוריו / קרנרולי – אורז איטלקי שמתאים לריזוטו. היכולת שלו לשחרר עמילן תוך כדי בחישה יוצרת את המרקם הקרמי המפורסם מבלי שהגרגר יתפרק.

אורז פרסי אסלי מזן סאדרי – Sadri. גדל באיראן ונחשב לאחד הזנים היקרים והמשובחים בעולם. הגרגרים שלו ארוכים, דקים וארומטיים להפליא. במטבח הפרסי המסורתי משתמשים בו כדי להכין את הטאדיג המפורסם – שכבת האורז או תפוחי האדמה הפריכה והשחומה שבתחתית הסיר. תהליך הבישול שלו כולל חליטה במים רותחים, סינון, ואז אידוי ארוך עם מגבת מתחת למכסה.

אורז סושי – מדובר באורז קצר ועגלגל. הוא מכיל כמות עצומה של עמילן מהסוג שהופך אותו לדביק. הדביקות הזו חיונית בכדי שהסושי לא יתפרק כאשר מרימים אותו עם מקלות האכילה. מיד לאחר הבישול, כאשר האורז עדיין חם, מערבבים אותו בעדינות עם תחמיץ של חומץ אורז, סוכר ומלח. התיבול הזה מעניק לו את הברק המפורסם ואת הטעם החמוץ-מתוק האופייני.

אורז בר – מבחינה בוטנית זה אינו אורז אלא זרע של עשב מים שגדל בצפון אמריקה. הוא שחור, ארוך מאוד ועשיר בחלבון.

אורז פרסי ישראלי – האורז הפופולרי ביותר שנמכר בישראל תחת המוצג אורז פרסי, אינו זן שגדל באיראן, אלא אורז ארוך קלאסי, שמיובא מארצות הברית או מהמזרח. הוא ניטרלי מאוד בטעמו ובניחוחו, הוא סופג באהבה שמן, מלח ותבלינים, והוא הכוכב במטבח של צופיה ומשמש כתוספת יומיומית, למילוי ממולאים ולקציצות.

אורז פרבואילד הוא אורז שעבר תהליך בישול חלקי בקיטור, יחד עם הקליפה לפני הקילוף. התהליך הזה מעביר וויטמינים מהקליפה אל תוך הגרגר, כך שמבחינה תזונתית הוא קרוב יותר לאורז מלא, אך מתבשל מהר כמו אורז לבן.

העיירה ביי - Biei

העיירה ביי היא ללא ספק אחת העיירות הפוטוגניות ביותר ביפן. אם בשמורת דייסצוזאן שולט הטבע הפראי, בסביבות העיירה ביי שולט הטבע המעוצב. זה אזור של גבעות, שנראה כאילו נגזר מתוך גלויה אירופאית, ולכן העיירה זכתה לכינוי עיירת הגבעות.

ביי מפורסמת במוצרי החלב שלה ובתפוחי האדמה. מומלץ לנסות את החלב הטרי של ביי – Biei Milk, שיש לו טעם עשיר ומתקתק באופן מפתיע.

קישור לאתר העיירה: https://www.biei-hokkaido.jp/en/

הבריכה הכחולה - Shirogane Blue Pond

הבריכה הכחולה, שביפנית נקראת Aoi-Ike, נמצאת 17 ק”מ דרום מזרחית למרכז העיירה ביי . זוהי בריכה מלאכותית שנוצרה כתוצאה מבניית סכר בשנת 1988, שנועד להגן על העיירה ביי מפני זרמי בוץ ופסולת געשית, מהר הגעש טוקאצ’י הסמוך.

הצבע המים טורקיז עמוק ומהפנט, וזאת בגלל מינרל אלומיניום הידרוקסיד, שמגיע מהמעיינות החמים, במפלי שיראהיגה, שנמצאים במעלה הנהר. החלקיקים הללו נקראים חלקיקי קולואיד – חלקיקים זעירים שאינם שוקעים. החלקיקים מרחפים במים ומפזרים את אור השמש בצורה כזו, שרק אורכי גל כחולים מוחזרים לעין שלנו. תופעה הדומה לזו שגורמת לשמיים להיראות כחולים.

מה שהופך את הבריכה לכה מיוחדת הם עצי הלבנה והלרץ’ – Larch, שקמלו ועומדים יבשים בתוך המים. המראה הקפוא והשקט שלהם על רקע הטורקיז יוצר תחושה של ציור יפני עדין. המקום הפך למפורסם בעולם לאחר שחברת אפל כללה תמונה שלו כטפט במחשבי המק שלה.

ממגרש החנייה הרחב מוביל שביל אל הבריכה ואל הסכר, עם עמדות צילום מזוויות שונות.

היעד הבא היה מפלי שיראהיגה. 

הבריכה הכחולה - Shirogane Blue Pond
הבריכה הכחולה - Shirogane Blue Pond
הבריכה הכחולה - Shirogane Blue Pond
הבריכה הכחולה - Shirogane Blue Pond
הבריכה הכחולה - Shirogane Blue Pond
הבריכה הכחולה - Shirogane Blue Pond
הבריכה הכחולה - Shirogane Blue Pond

רכס הרי טוקאצ’י מעלה קיטור באופק – צולם מהבריכה הכחולה

מפלי שיראהיגה - Shirahige Falls

שלושה וחצי ק”מ דרום מזרחית לבריכה נמצאים מפלי שיראהיגה, שפירוש שמם הוא זקן לבן, בגלל המראה שלהם. בניגוד למפלים רגילים שנוצרים מנהר שנופל מצוק, המפלים האלו פורצים ישירות מתוך סדקים בסלע הבזלת, ומזכירים מאוד את מפלי הלבה באיסלנד.

המים יוצאים מתוך שכבת מי תהום בתוך המצוק, ונשפכים כמו שערות לבנות ודקות של זקן אל נהר הביי – Biei River שזורם מתחתם. הצפייה על מפלים נעשית מגשר ברזל גבוה – Blue River Bridge. מצד אחד של הגשר אפשר לצפות אל המפלים, ומצדו השני אל רכס הרי טוקאצ’י. במקום שבו המפלים פוגשים את הנהר, מי הנהר מקבלים צבע כחול קובלט עז. אלו הם אותם מים עם המינרל, שזורמים לאחר מכן אל הבריכה הכחולה.

מפלי שיראהיגה - Shirahige Falls
מפלי שיראהיגה - Shirahige Falls
מפלי שיראהיגה - Shirahige Falls
מפלי שיראהיגה - Shirahige Falls

מפלי שיראהיגה

מקומות מעניינים נוספים סביב לעיירה ביי

סביב לעיירה ביי יש שפע אטרקציות תיירותיות שבהן לא ביקרנו. הנה כמה מהן, כאופציה לטיול הבא באזור:

אזור גבעות פאטצ’וורק – Patchwork Road

שם האזור, שפרושו מַעֲשֵׂה טְלָאִים, נובע ממראה השדות ממבט על. באזור החקלאים מגדלים זה לצד זה יבולים שונים כמו תפוחי אדמה, חיטה, וכוסמת, מה שיוצר פסיפס של צבעים – ירוק כהה, צהוב חרדל וחום אדמה.

לאורך הדרך, שעוברת בין השדות, אפשר לפגוש כמה עצים בודדים, שהפכו לאייקונים בזכות פרסומות יפניות ישנות, כמו עץ קֵנְמָרִי – Ken & Mary Tree, או עץ שבעת הכוכבים.

פארק הפרחים Shikisai-no-Oka – גבעת ארבע העונות

זהו האתר המפורסם ביותר בביי למרבדי פרחים, ובו כנראה נבקר. בפארק שורות אינסופיות של פרחים בצבעי הקשת כמו צבעונים, לוע-ארי, חמניות, מרווה ועוד, שנשתלו בדיוק גיאומטרי על פני הגבעות.

אפשר לטייל ברגל, לשכור עגלת גולף או לעלות על טרקטור-אוטובוס שנוסע בין השדות. במקום יש חווה קטנה של אלפקות שאפשר להאכיל, ואולי גם לקבל מהן יריקה בפרצוף.

הדרך הפנורמית – Panorama Road

אזור נוסף בביי המציע תצפיות רחבות על הגבעות והרי דייסצוזאן ברקע, נמצא דרומית לעיירה. כאן נמצאת גבעת San-no-Ue, מקום מושלם לצילום שבו השדות נראים כאילו הם נוגעים בשמיים.

היעד הבא היה חוות טומיטה – Tomita בפאתיה הצפוניים של העיר פוראנו.

פוראנו - Furano

העיירה פוראנו נמצאת 38 ק”מ דרום מערבית למפלי שיראהיגה, והיא ממוקמת בעמק למרגלות רכס הרי טוקאצ’י. בשונה מאזור הגבעות סביב לעיירה ביי, הנוף בפוראנו מישורי יחסית. פוראנו מרגישה קצת יותר כמו עיר קטנה, לעומת ביי שהיא יותר כפרית ומפוזרת.

הכלכלה המקומית בפוראנו סובבת סביב לחוות פרחים ייעודיות, ופחות שדות עם גידולים חקלאיים. פוראנו היא בירת הלבנדר של יפן. החווה האייקונית ביותר היא Farm Tomita, שנמצאת בפאתי פוראנו, כאשר מגיעים מכיוון ביי. כאן הדגש הוא על שדות סגולים אינסופיים עם ריח משכר. אמנם יש שם גם פרחים אחרים, אבל הלבנדר הוא הסיבה שכולם מגיעים.

בפוראנו יש מספר אטרקציות קולינריות מעניינות:

מפעל הגבינה של פוראנו

מפעל הגבינות ידוע בייצור גבינת קממבר ייחודית המכילה דיו דיונון – Squid Ink, מה שמעניק לה צבע שחור דרמטי וטעם עמוק ומיוחד. היא נחשבת למזכרת הפופולרית ביותר מהמקום.

במרכז המבקרים אפשר לצפות, דרך חלונות זכוכית גדולים, בתהליך הייצור, ולראות את המומחים מייצרים את הגבינות השונות בשיטות מסורתיות.

יש גם סדנאות התנסות שבהן מלמדים להכין חמאה, גלידה, גבינה טרייה או לחם, וחנות טעימות שם אפשר לטעום סוגים שונים של גבינות מקומיות לפני שקונים.

Furano Ice Milk Factory

ליד בניין מפעל הגבינה יש מפעל גלידות שם מכינים, וגם מוכרים, גלידות טריות המבוססות על החלב העשיר של פוראנו. מומלץ לנסות את טעם האספרגוס או התירס, טעמים מפתיעים וטעימים, לצד הלבנדר הקלאסי בצבע סגול.

Pizza Workshop

באותו מתחם, ליד מפעל הגבינה, יש פיצרייה קטנה שמשתמשת בגבינות הטריות של המפעל, ובקמח מקומי מהוקאידו. הפיצה שם נחשבת לאחת הטובות באזור.

פוראנו ידועה גם באומורייס – Omurice, שזו חביתה על אורז עם קארי מקומי, ובפירות הקיץ שלה, המלונים של פוראנו, שנחשבים למעדן יקר ומתוק בטירוף.

חוות טומיטה - Farm Tomita

חוות טומיטה בעיר פוראנו היא אחת החוות המפורסמות, והמצולמות ביותר בכל יפן, שמהווה את סימן ההיכר הבלתי מעורער של הקיץ בהוקאידו.  מדובר במרחב עצום של שדות לבנדר ופרחים צבעוניים אחרים, שנראה כאילו נלקחו מתוך גלויה או ציור שמן.

החווה הוקמה בשנת 1903 על ידי טוקומה טומיטה, שהחל לגדל לבנדר למטרות מסחריות, בעיקר להפקת שמנים עבור תעשיית הבשמים והסבונים ביפן. בשנות ה-70 של המאה הקודמת, התעשייה קרסה לחלוטין בשל כניסתם של חומרי ריח סינתטיים זולים וייבוא לבנדר זול מחו”ל. חקלאי האזור החלו לעקור את שדות הלבנדר ולעבור לגידולים אחרים, וגם חוות טומיטה עמדה לפני סגירה.

בשנת 1976 התרחש נס שהציל את החווה מקריסה. צלם של חברת הרכבות הלאומית של יפן צילם את שדות הלבנדר הסגולים של החווה. התמונה הופיעה בלוח שנה ארצי והפכה ללהיט. תוך זמן קצר, אלפי מטיילים החלו לנהור לפוראנו רק כדי לראות את היופי הזה במו עיניהם. החווה שינתה את המודל העסקי שלה מחקלאות תעשייתית לחקלאות תיירותית, והצילה לא רק את עצמה, אלא הפכה את כל אזור פוראנו לאימפריית תיירות.

החווה מחולקת למספר שדות מרהיבים, כאשר כל אחד מהם מציע חוויה ויזואלית שונה:

שדה אירודורי – Irodori Field

זה הוא השדה המפורסם והמצולם ביותר. מדובר בגבעה משופעת בכניסה לחווה, שבה נשתלים בתחילת האביב שורות-שורות של פרחים בצבעים שונים, היוצרים מראה מרהיב של קשת בענן על פני האדמה.

שדה הלבנדר המסורתי – Traditional Lavender Field

זה הוא השדה המקורי של החווה המכסה צלע גבעה שלמה בסגול עמוק. מהחלק העליון שלו נשקף נוף פנורמי מדהים של עמק פוראנו ורכס הרי טוקאצ’י המושלגים בחלקם.

שדה יער הלבנדר – Forest Lavender Field

 שדה שבו שורות הלבנדר משתלבות בעצי היער שמסביב, ומעניקות אווירה מבודדת ושלווה יותר.

קולינריה בניחוח סגול

הביקור בחוות טומיטה הוא היא גם חוויה קולינרית. החווה ידועה במאכלים הייחודיים שהיא מציעה, חלקם מבוססים על הלבנדר המקומי, ואחרים על תפוחי האדמה ומלוני פוראנו מהאזור.

גלידת הלבנדר הרכה בצבע סגול בהיר, עם טעם מתקתק ומרענן, וניחוח לבנדר מעודן, היא האטרקציה הקולינרית מספר אחת בחווה, וטעמה נפלא. יש גם פודינג לבנדר, סוכריות על מקל, תה לבנדר ואפילו קרואסונים חמים שנאפים במקום עם קרם לבנדר.

בבית הקפה נמצא מימין לכניסה, ליד חנות המזכרות, יש תפריט מעניין של נישנושי תפוחי אדמה, החל בצ’יפס וכלה בגראטן, בצד מיצי פירות ומשקאות חמים.

בדוכן הקינוחים שמשמאל לכניסה אפשר לרכוש בעונה פלחים טריים ועסיסיים של מלון פוראנו – Furano Melon מקומי, שנחשב למלון המתוק והיקר בעולם, או שילוב פופולרי של חצי מלון ומעליו גלידת לבנדר. מחוץ לעונה אפשר לרכוש בדוכן הקינוחים מעין בלינצ’ס ממולא במחית מלונים.

ברחבי החווה של מספר דוכנים וחנויות לממכר מזכרות, רבות מהן מוצר קוסמטיקה, בשמים, סבונים, שמנים ונרות, כולם מבוססי לבנדר.

הזמן המתאים ביותר לביקור בחווה הוא מאמצע עד סוף יולי. זו תקופת שיא הפריחה של הלבנדר ושל שדה הקשת. בחודש אוגוסט הלבנדר נקצר ובספטמבר מגיע הסתיו. אנחנו ביקרנו במחצית הראשונה של מאי וזכינו לראות צבעונים ואת השורות הראשונות שפרחו בשדה הקשת.

באופן מפתיע, הכניסה לחווה והחנייה הן בחינם. החווה מכלכלת את עצמה באמצעות בתי הקפה, המסעדות וחנויות המזכרות הרבות שבה.

חוות טומיטה - Farm Tomita
חוות טומיטה - Farm Tomita
חוות טומיטה - Farm Tomita
חוות טומיטה - Farm Tomita
חוות טומיטה - Farm Tomita
חוות טומיטה - Farm Tomita
חוות טומיטה - Farm Tomita
חוות טומיטה - Farm Tomita

התמונות הבאות צולמו בגלריית התמונות בחווה, והן מתארות את מראה החווה בשיא הפריחה בתחילת הקיץ

חוות טומיטה - Farm Tomita
חוות טומיטה - Farm Tomita
חוות טומיטה - Farm Tomita

מחוות טומיטה נסענו אל פארק אָסָאהִיגָאוֹקָה המפורסם, בצדה המערבי של פוראנו, בכדי לצפות בסקורה, פריחת הדובדבן שמגיעה לשיאה באי הוקאידו לקראת אמצע חודש מאי.

כאשר הגענו למקום נאמר לנו באופן תמוה שהפריחה הסתיימה ועזבנו את המקום בדרכנו לסופורו. יחד עם זאת, הנה כמה מילים על האתר הייחודי הזה:

פארק אָסָאהִיגָאוֹקָה -Asahigaoka Park

הפארק, שנמצא על גבעה קטנה מערבית למרכז העיר פוראנו, נבחר לרשימה היוקרתית של מאה האתרים הנופיים היפים ביותר ביפן. הסיבה לכך היא התצפית הפנורמית של 360 מעלות מהפסגה שלו. מצד אחד אפשר לצפות אל רכס הרי דייסצוזאן והרי טוקאצ’י המרשימים, שלעיתים קרובות נראים מושלגים גם בקיץ. מהצד השני אפשר לצפות אל עמק פוראנו הפרוש לפנים כמו שטיח של שדות חקלאיים צבעוניים.

בזמן שבשאר יפן פריחת הדובדבן – Sakura מסתיימת באפריל, באָסָאהִיגָאוֹקָה היא מגיעה רק בתחילת מאי. בפארק נטועים 3,000 עצי דובדבן מזן Sargent’s Cherry, בעלי פריחה ורודה עזה יותר מהזן הרגיל. כשהם פורחים על רקע הפסגות המושלגות של הרי טוקאצ’י, זהו מראה עוצר נשימה שמושך צלמים מכל העולם.

ברחבי הפארק יש שבילים נעימים ומסודרים בתוך החורש, שמובילים לנקודות תצפית שונות. הפארק הוא מקום קלאסי למשפחות מקומיות שבאות לצפות בפרחים, או סתם ליהנות מהאוויר הנקי. בפארק גם פזורות מספר אנדרטאות המוקדשות למשוררים ואנשי רוח מקומיים שקיבלו השראה מיופיו של האזור.

 בחורף, חלקים מהפארק והגבעות שסביבו הופכים למגרש משחקים בשלג. אמנם אתר הסקי המרכזי של פוראנו נמצא ממש ממול, אבל הפארק עצמו מציע אווירה שקטה יותר לטיולים בנעלי שלג.

בשיא עונת פריחת הדובדבן הפארק הופך למוקד של חגיגות הנאמי – Hanami, שזו המסורת היפנית של צפייה בפרחים. בתקופה זו מתקיימים בעיירות באזור פסטיבלי אביב – Spring Festival, עם דוכני אוכל רחוב – Yatai, המוכרים התמחויות מקומיות כמו תפוחי אדמה אפויים עם חמאת הוקאידו ושיפודי בשר.

בדרך מפוראנו לסאפורו עצרנו להפסקת קפה, שהכינה לנו, כמדי יום, פאני הנהדרת מחברת מאגמה, ליד מפלי סנדאן, בנקודת תצפית מרשימה על נהר אשיבאצו.

מפלי סנדאן - Sandan Falls

מפלי סנדאן הם פנינת טבע חבויה ומרשימה הנמצאת על נהר אשיבצו – Ashibetsu River, מערבית לעיר פוראנו על כביש 452. פירוש השם סנדאן ביפנית הוא שלושה שלבים או שלוש מדרגות, והוא מתאר בדיוק את המבנה הייחודי של המפלים הללו.

בניגוד למפלים קלאסיים, שבהם המים צונחים בקו ישר מגובה רב אל תהום, מפלי סנדאן הם מפלי רוחב שמתפרסים על פני נתיב הנהר. המים של נהר אשיבצו זורמים בעוצמה ומנווטים את דרכם דרך שלוש מדרגות סלע מאסיביות של אבן גיר וסלעי יסוד קשים. השחיקה הטבעית של המים יצרה פיתולים מרשימים בסלע לאורך אלפי שנים. המפלים רחבים מאוד, והשילוב של נפח המים הגדול הזורם בנהר יחד עם המעבר בין השלבים השונים יוצר קצף לבן, רסס מים קריר ושאון מים חזק ומהפנט המהדהד ביער סביב.

באמצע חודש מאי, הזמן שבו ביקרנו במפלים, המפלים נמצאים בשיא עוצמתם. השלגים הרבים שנמסים מהרי האזור זורמים אל נהר אשיבצו, והמפלים הופכים לגועשים, שוצפים ומרשימים במיוחד.

גם בתקופת הסתיו כדאי לבקר במפלים. בתקופה זו היער המקיף את הנהר והמפלים נצבע כולו בצבעי שלכת משגעים של אדום, כתום וצהוב. הניגודיות בין המים הלבנים והסלעים הכהים לבין עלי השלכת הצבעוניים יוצרת תפאורה מושלמת לצלמים.

ובחורף, האזור מתכסה בשלג עמוק, וחלקים מהמפלים קופאים והופכים לנטיפי קרח ענקיים, בעוד המים החזקים ממשיכים לזרום מתחת למעטה הקרח.

כאמור, המפלים נמצאים לצד כביש 452. יש מגרש חנייה קטן שממנו מוביל שביל הליכה קצר, אל מרפסת תצפית בטוחה המשקיפה על המפלים מלמעלה.

מפלי סנדאן - Sandan Falls
מפלי סנדאן - Sandan Falls
מפלי סנדאן - Sandan Falls
מפלי סנדאן - Sandan Falls
מפלי סנדאן - Sandan Falls

מפלי סנדאן – Sandan Falls

מהמפלים המשכנו לסאפורו, אליה הגענו מוקדם מהמתוכנן, ולכן המדריך שלנו יזם ביקור, שלא היה מתוכנן, בנקודת התצפית Sapporo Hitsujigaoka Observation Hill, בפארק היצ’וגאוקה,  שצופה על אזור סאפורו.

גבעת התצפית היצ'וגאוקה - Sapporo Hitsujigaoka Observation Hill

גבעת התצפית היצ’וגאוקה היא אחת מנקודות התצפית המפורסמות בעיר סאפורו, בירת הוקאידו. בניגוד למגדלי תצפית עירוניים, המקום הזה מציע שילוב ייחודי ויוצא דופן של נוף אורבני מודרני, מרחבים כפריים ירוקים, היסטוריה חקלאית ופסל אחד שלקח חלק בעיצוב המנטליות של הוקאידו המודרנית.

פירוש המילה היצ’וגאוקה – Hitsujigaoka ביפנית זה גבעת הכבשים. ואכן, המקום החל את דרכו בשנת 1906 כתחנת מחקר חקלאית ממשלתית לגידול בקר וצאן. בשנות ה-50, המקום הפך לפופולרי כל כך בקרב המטיילים, שרצו לראות כבשים רועות על רקע העיר, עד שהחליטו להפריד את אזור המחקר, וייעדו חלק מהגבעה כנקודת תצפית רשמית לציבור. עד היום, בעונות האביב והקיץ, אפשר לראות עדרים של כבשים רועות ברוגע על כרי הדשא הירוקים למרגלות התצפית.

הסמל המפורסם של הגבעה הוא פסל הארד של ד”ר ויליאם ס. קלארק – William S. Clark, פרופסור אמריקאי, שהוזמן ליפן בשנת 1876 כדי להקים את המכללה החקלאית של סאפורו, כיום אוניברסיטת הוקאידו, ולסייע בפיתוח האי. ד”ר קלארק הותיר חותם עצום על התרבות המקומית, ומילות הפרידה שלו לסטודנטים היפנים הפכו למוטו הרשמי של האי כולו:

Boys, be ambitious – בנים, היו שאפתנים.

הפסל בראש הגבעה מציג את ד”ר קלארק עומד בגאון, מעיל רוח מתנפנף מאחוריו, וידו הימנית מצביעה אל עבר האופק הרחוק – סמל לחזון, שאיפה קדימה ופריצת גבולות. מטיילים רבים נוהגים להצטלם ליד הפסל כשהם מחקים את התנועה האייקונית שלו. דבריו של ד”ר קלארק לתלמידיו חקוקים על בסיס הפסל.

מהגבעה נשקף נוף פנורמי מרהיב. מצד אחד רואים את גורדי השחקים של מרכז העיר סאפורו, ואת סאפורו דום, המבנה הענק של האצטדיון הלאומי, שנראה כמו חללית כסופה שנחתה בשדות, ומצד שני מישור אישיקארי עם המרחבים הפתוחים והעמקים הירוקים הנמתחים עד האופק.

על ראש הגבעה יש מסעדה גדולה המגישה את מאכל הכבש הלאומי של הוקאידו, הג’ינגיס קאן אותו צולים לבד מגש מתכת לוהט בצורת כיפה. יש את כנסיית שדות השלג – Hitsujigaoka Wedding Palace – כנסייה לבנה ויפהפייה עם מגדל פעמונים גבוה, המשמשת בעיקר לחתונות פוטוגניות במיוחד, ויש חנות המזכרות עם מוצרים ייחודיים של הוקאידו ושל ד”ר קלארק.

כאשר אנו ביקרנו על הגבעה עמדו מספר עצי דובדבן ורודים ולבנים בשיא פריחתם, והיוו פיצוי ראוי לפריחה שנעלמה פארק אָסָאהִיגָאוֹקָה בפוראנו.

פסל הארד של ד"ר ויליאם ס. קלארק - William S. Clark
גבעת התצפית היצ'וגאוקה  - Sapporo Hitsujigaoka Observation Hill
גבעת התצפית היצ'וגאוקה  - Sapporo Hitsujigaoka Observation Hill
גבעת התצפית היצ'וגאוקה  - Sapporo Hitsujigaoka Observation Hill
גבעת התצפית היצ'וגאוקה  - Sapporo Hitsujigaoka Observation Hill
גבעת התצפית היצ'וגאוקה  - Sapporo Hitsujigaoka Observation Hill
גבעת התצפית היצ'וגאוקה  - Sapporo Hitsujigaoka Observation Hill
גבעת התצפית היצ'וגאוקה  - Sapporo Hitsujigaoka Observation Hill

מהתצפית נסענו לארוחת ערב בסגנון יפני, ובערב, לאחר שקיבלנו חדרים במלון, יצאנו לסיור רגלי במרכז סאפורו, שוקקת החיים.

לינה במלון Sapporo Excel Hotel Tokyu

תמונות מסיור הלילה במרכז סאפורו

סמטת הראמן בסאפורו
מרכז סאפורו בערב
מרכז סאפורו בערב
מרכז סאפורו בערב
מרכז סאפורו בערב
מרכז סאפורו בערב

שם הסיפור

תוכן