צבא וביטחון

“המערכת הכלכלית של הרשות הפלסטינית בקריסה”, זועקת כותרת באחד מעיתוני סוף השבוע. בגוף המאמר מוטחות זו בזו טענות של הרשות, שמטילה את האחריות על ישראל,

התבוסתנות הגלותית, והנטייה להאשים את קורבנות הטרור הערבי במקום את מבצעי הטרור, מבטאים את המהפך שחל בתנועת ההתיישבות הציונית בארץ ישראל, כאשר אלו, שבתחילת הדרך

ההתנגדות של כמה קבוצות אינטרסנטים למינוי רומן גופמן לראש המוסד אינה נובעת רק מקרבתו לראש הממשלה נתניהו, או מאי השתייכותו למה שמכונה במוסד מרובע הזהב

פרשת הפצ”רית (הפרקליטה הצבאית הראשית) ואירועי שדה תימן, שמסעירה את המדינה בימים האחרונים, תפסה אותי בעיצומה של קריאת הספר בעלהבית שכתב עדו נורדן, ויצא לאור

היום התפרסם בישראל היום מכתבה של רננה מאיר, בתה של דפנה מאיר ז”ל שנרצחה בשנת 2016 בידי פלסטיני צמא דם, שעתיד להשתחרר בעסקה לשחרור החטופים,