דעה פוליטית

ערוצי התקשורת עמוסים בפרשנויות, המנסות להסביר את מניעיו של נשיא ארה”ב דונלד טראמפ לצאת למלחמה נגד איראן, ואת שינוי הכיוון שהוא עשה, רגע לפני שהמשטר

ההתנגדות של כמה קבוצות אינטרסנטים למינוי רומן גופמן לראש המוסד אינה נובעת רק מקרבתו לראש הממשלה נתניהו, או מאי השתייכותו למה שמכונה במוסד מרובע הזהב

“קשה להתמודד עם המחשבה שמטרת-העל של הפלסטינים, סיבת קיומם כעם והעיקרון המארגן שלהם כקולקטיב, הוא שלילת הציונות והתנגדות לריבונות יהודית בחלק כלשהו של הארץ”. כך

פרשת הפצ”רית (הפרקליטה הצבאית הראשית) ואירועי שדה תימן, שמסעירה את המדינה בימים האחרונים, תפסה אותי בעיצומה של קריאת הספר בעלהבית שכתב עדו נורדן, ויצא לאור

היום התפרסם בישראל היום מכתבה של רננה מאיר, בתה של דפנה מאיר ז”ל שנרצחה בשנת 2016 בידי פלסטיני צמא דם, שעתיד להשתחרר בעסקה לשחרור החטופים,