מסע ליפן - היום השלישי
לאחר ארוחת הבוקר נסענו אל אגם מאשו – Lake Mashu, שנמצא בתוך לוע של הר געש. האגם נמצא במרחק של כ-53 ק”מ מהמלון, זמן נסיעה של כשעה.
אגם מאשו - Lake Mashu
אגם מאשו נחשב לאחד האגמים עם המים הצלולים ביותר בעולם. בשנות ה-30 של המאה הקודמת נמדדה בו ראות לעומק של 41.6 מטרים. צלילות שהתחרתה רק בצלילותו של אגם בייקל בסיביר. הצלילות נובעת מכך שאל האגם לא נשפכים נחלים, ואין כניסת סחף וזיהומים.
בגלל עומקו הרב – 212 מטרים והצלילות הקיצונית, המים באגם מקבלים גוון כחול עמוק ייחודי, שנקרא Mashu Blue. בימים בהירים, המראה של המים הכחולים אל מול הדפנות התלולות של הלוע הוא מראה עוצר נשימה.
באגם מאשו אסור לרדת אל קו המים. ראשית האגם מוקף בקירות מצוק תלולים בגובה של כ-200 מטרים. סיבה נוספת לאיסור היא הרצון לשמור על צלילות המים המקודשת והנדירה.
אגם מאשו ידוע בערפל הכבד שעוטף אותו לעיתים קרובות, במיוחד בקיץ, ויוצר סביבו אווירת מסתורין קסומה.
בני האיינו מכנים אותו אגם האלים – Kamuy-To, וטוענים שהערפל נועד לשמור על פרטיותם של האלים. על פי האמונה המקומית, מי שזוכה לראות את פני האגם ביום בהיר ללא ערפל, עלול לסבול ממזל רע כמו קושי במציאת בן או בת זוג, או קשיים בקריירה. הסיבה לכך היא, שהאלים לא אוהבים שחושפים את פרטיותם.
למזלנו, על-פי דעת הצלמים, או חוסר המזל על-פי אמונת בני האיינו, אנו הגענו אל נקודת התצפית, המכונה Lake Mashu Observatory No.1, ביום שבו לא שרר ערפל, וחובבי הצילום הצליחו להפיק תמונות משגעות של האגם. בנקודת התצפית הזו יש שירותים, בית קפה וחנות נוחות ומזכרות.
בנוסף לנקודת התצית הזו אפשר לצפות על האגם מעוד שתי נקודות תצפית מרשימות שנמצאות על שפת הלוע.
במרכז האגם בולט אי קטנטן, האי קָאמוּיְשְיוּ – Kamuishu Island, שנראה כמו סלע פשוט. בני האיינו מאמינים שזוהי סבתא שחיפשה את נכדה האבוד, קפאה מרוב צער והפכה לאי. למעשה, זהו הפקק של הר הגעש, שמתנשא לגובה של כ-240 מטרים מקרקעית האגם, אך רק קצהו, כ-30 מטרים, בולט מעל פני המים.
מהשקט והמים הצלולים של אגם מאשו המשכנו מרחק נסיעה קצר אל הר איו הסמוך, שהוא דרמטי, רועש, ומסריח.
הר אָיוֹ - Mt. Io
שמו הרשמי בשפת האיינו הוא Atosa-Nupuri, שפירושו ההר העירום. שמו היפני הוא אָיוֹ-זָאן – Iozan, שמשמעותו הר הגופרית.
הר איו הוא הר געש פעיל, שפני השטח שלו צהובים וחשופים מצמחייה בגלל ריכוזי הגופרית הגבוהים. מתוך מאות פתחים באדמה, שנקראים פוּמָרוֹלוֹת, נפלטים ללא הפסקה קיטור לוהט וגזים גופריתיים, ברעש שנשמע כשריקה תמידית.
הר איו הוא אחד המקומות הבודדים ביפן, שבהם המבקרים יכולים להתקרב אל פתחי הקיטור, ולראות מקרוב את קריסטלי הגופרית הצהובים והזוהרים, שמתגבשים סביב פתחי היציאה של הגזים.
זהירות: הקיטור לוהט מאוד, ואסור לגעת בפתחים או להניח עליהם ידיים.
בעבר, ההר היה מכרה גופרית פעיל וחשוב. הגופרית שימשה לייצור גפרורים ואבק שריפה. עד היום אפשר לראות שרידים של מסילת הברזל הישנה, ששימשה לשינוע הגופרית מההר. המכרה נסגר לפני זמן רב, וכיום ההר משמש בעיקר כאתר תיירות ומחקר גיאולוגי.
אי אפשר לבקר בהר איו בלי לאכול את המעדן המקומי – ביצי מעיינות חמים – Onsen Tamago. אלו ביצים שבושלו בתוך המים והקיטור הטבעיים של ההר. בגלל הגופרית, הקליפה שלהן הופכת לכהה, ויש להן טעם ייחודי מעט מעושן. אפשר לרכוש ביצים כאלו בחנות המזכרות הסמוכה, ולהנות מריח גופרית בהפרשה עצמית בהמשך היום.
ריח הגופרית בהר חזק מאוד (ריח של ביצים). למי שסובל מרגישות נשימתית או קושי לסבול את הריח הדוחה, מומלץ להצטייד במטפחת או מסכה.
מאתר הפוּמָרוֹלוֹת בהר איו נסענו אל אגם קושארו.
אגם קושארו - Lake Kussharo
אגם קוּשָארוֹ, שפרוש שמו בשפת האיינו הוא מעבר מים, הוא האגם הגדול ביותר בפארק הלאומי, והאגם הגדול ביותר ביפן שנוצר בתוך לוע הר געש – קלדרה. שטחו של האגם 80 קמ”ר, והקיפו 57 קילומטרים. העומק המכסימלי שנמדד הא 125 מטרים.
במרכז האגם נמצא האי נָאקָאגִ’ימָה – Nakajima, ששטחו 5.7 קמ”ר, והוא האי הגדול ביותר ביפן, שנמצא בתוך אגם מים מתוקים.
האטרקציה המפורסמת ביותר באגם, הוא החול החם בחוף שנקרא סוּנָיוּ – Sunayu. בגלל הפעילות הגעשית התת-קרקעית האדמה מאוד חמה, וכאשר חופרים בור קטן בחול עם כף או בידיים, הבור מתמלא במים חמים ונעימים. באופן הזה אפשר לחפור ג’קוזי פרטי ולהנות ממים חמים.
סביב האגם יש כמה מעיינות חמים – Onsen – ציבוריים ופתוחים תחת כיפת השמיים, הכניסה אליהם היא בחינם או בתשלום סמלי.
Kotan Onsen היא בריכת אבן, שנמצאת על קו המים של האגם. בקושי יש הפרדה בין המים החמים של המעיין למים הקרים של האגם. זהו אחד המקומות הפוטוגניים ביותר ביפן, במיוחד בשקיעה.
Wakoto Onsen הוא מעיין חם, שנמצא על חצי האי Wakoto, שבולט לתוך האגם. לידו יש מסלול הליכה מקסים ביער.
בתקופת החורף מתארחים באגם מאות ברבורים לבנים וגדולים מסוג ברבורי השר – Whooper Swans, שנודדים מסיביר אל אגם קושארו. היות ובקרבת החוף יש מעיינות חמים בגלל הפעילות הגעשית, האגם אינו קופא באזור המעיינות, והברבורים נהנים במים החמים בשעה ששאר האגם מכוסה קרח.
בדומה לאגם נֵס בסקוטלנד, גם סביב לאגם קושארו יש אגדה על מפלצת. בשנות ה-70 של המאה הקודמת התקבלו מספר דיווחים על יצור ענק ושחור ששוחה במי האגם. היפנים מיהרו להעניק לו את השם קושי – Kusshie.
מאגם קושארו נסענו למלון Shiretoko Daiichi Hotel, שנמצא בעיירה אוטרו – Utoro, שבשמורת שירטוקו, מרחק נסיעה של כ-100 ק”מ, זמן נסיעה של כשעתיים. בדרך עצרנו להפסקת קפה במרכז מידע וחנות נוחות ליד העיירה קיוסטו – Kiyosato, שם אפשר היה לטעום משקה אלכוהולי מקומי בשם שוצ’ו, בריכוז של 25% אלכוהול, העשוי בדרך כלל מתפוחי אדמה.
כאשר התקרבנו לעיירה ראינו גור דובים על צלע ההר, מה שגרם להתרגשות גדולה באוטובוס.
לינה במלון Shiretoko Daiichi Hotel