עַמֵּי הֶהָרִים: הַצָּ’אגָּה, הַמֵּרוּ וְהָאָרוּשָׁה
על המורדות הפוריים של הקִילִימַנְגָ’רוֹ ושל הר מֵרוּ חיים שלושה עמים של חקלאים, שמגדלים בננות וקפה בגנים מושקים, שהם בנו במשך מאות שנים.
תעודת זהות
| הצ’אגה | מורדות הקילימנג’רו. שפת בנטו (קִיצָ’אגָּה). מהעמים הגדולים בטַנְזַנְיָה |
| המרו | המורדות הדרום-מזרחיים של הר מרו. שפת בנטו |
| הארושה | המורדות הדרום-מערביים של הר מרו. מדברים מָאָא, שפת המַסָּאִי |
| פרנסה | חקלאות בגנים של בננות וקפה, ירקות ובקר. היום גם מסחר, חינוך ותיירות |
| אמונה | רובם נוצרים, לותרנים וקתולים, ומיעוטם מוסלמים |
הצ’אגה: ממלכות קטנות על ההר
הצָ’אגָּה התיישבו על מורדות הקילימנג’רו במשך מאות שנים, בגלים של מהגרים שהגיעו מכמה כיוונים. הם חיו בעשרות ממלכות קטנות, שבראש כל אחת עמד מלך שנקרא מַנְגִּי. בשנת 1899 היו על ההר 37 ממלכות כאלה, והן נלחמו זו בזו, כרתו בריתות וסחרו עם שיירות הסוחרים שבאו מהחוף.
בסוף המאה ה־19 התבלטו כמה מלכים חזקים, כמו מַנְגִּי סִינָה מקִיבּוֹשׁוֹ ומַנְגִּי רִינְדִי ממוֹשִׁי, שכרת ברית עם הגרמנים. בשנת 1900 הוציאו הגרמנים להורג את בנו של רינדי, מַנְגִּי מֶלִי, יחד עם מנהיגים נוספים. צאצאיו מבקשים עד היום מגרמניה להחזיר את שרידיו.
כדי להינצל מפשיטות המסאי חפרו הצ’אגה מנהרות ומחבואים תת-קרקעיים. בכמה מקומות על ההר אפשר לבקר בהם עד היום.
הקִיהָמְבָּה: גן על ההר
כל משפחה של צ’אגה גרה בתוך הקִיהָמְבָּה – kihamba שלה, גן קבוע שעובר מאב לבן. זה יער קטן ומתוכנן בכמה קומות: למעלה עצים גבוהים, מתחתם בננות, מתחת לבננות שיחי קפה, ולמטה ירקות, שעועית ופקעות. ארגון המזון והחקלאות של האו”ם הכיר באחד מגני הקיהמבה כ”מורשת חקלאית עולמית”.
את המים מביאים מהנחלים שיורדים מהקילימנג’רו בתעלות השקיה, שנקראות מִיפוֹנְגוֹ, ולפעמים הן נמשכות קילומטרים רבים. מגדלים יותר מ־18 זנים של בננות, לבישול, לאכילה ולהכנת מְבֶּגֶה, בירה של בננות ודוחן, שתופסת מקום חשוב בכל טקס ושמחה. סביב הבית שותלים דְּרָצֵנָה – masale, צמח קדוש שמסמל שלום, ושמשמש גם לסימון גבולות.
הקפה הגיע לקילימנג’רו עם המיסיונרים בסוף המאה ה־19, ונעשה מקור הכנסה עיקרי. בשנות ה־20 וה־30 של המאה ה־20 התארגנו מגדלי הקפה הצ’אגה באגודה שיתופית משלהם, מהראשונות מסוגה באפריקה.
אמונה וחברה
באמונה המסורתית של הצ’אגה עומד במרכז רוּוָוה – Ruwa, השמש, האל העליון שמשגיח ומגן. נהגו גם לכבד את רוחות האבות ולהקריב להם קורבנות. המיסיונרים, הלותרנים והקתולים, הגיעו לקילימנג’רו בסוף המאה ה־19, והיום רוב הצ’אגה נוצרים.
לצ’אגה היה לוח שנה שמשי של 12 חודשים בני 30 יום, ועוד חמישה ימים נוספים. הם מוכרים בטנזניה כעם שמייחס חשיבות רבה לחינוך ולמסחר, ובני הצ’אגה פזורים בכל רחבי המדינה כסוחרים, אנשי עסקים ואנשי מקצוע.
המרו: המאבק על האדמה
המרו – Meru הם עם של חקלאים, שמדבר שפת בנטו קרובה לשפת הצ’אגה. הם התיישבו על המורדות הדרום-מזרחיים של הר מרו לפני כמה מאות שנים, ומגדלים בננות, ובעיקר קפה.
בשנים 1951–1952 פינו הבריטים מאות משפחות של מרו מאדמותיהם בצפון ההר, כדי למסור אותן לחוואים אירופאים. המרו לא השלימו עם זה: נציגם, קִירִילוֹ יָפֶת, יצא לניו יורק והציג את עניינם בפני מועצת הנאמנות של האו”ם. המקרה, שנקרא “פרשת אדמות המרו”, עורר הדים בעולם, ונחשב לאחד הצעדים הראשונים בדרך לעצמאות טַנְגַּנִיקָה.
הארושה: מסאי שהפכו לחקלאים
האָרוּשָׁה – Arusha מדברים מאא, שפת המסאי, ומקיימים טקסים דומים לטקסי המסאי, אבל הם בעיקר חקלאים. לפי המסורת, מוצאם באזור אָרוּשָׁה צִ’ינִי שליד הר פָּארֶה, ובסביבות 1830 הם התיישבו על המורדות הדרום-מערביים של הר מרו.
בשנת 1896 נלחמו בהם הגרמנים, הרגו רבים, החרימו את הבקר ושרפו בתים. בשנים 1899–1901 הכריחו את הארושה לבנות להם מבצר, ולידו צמחה העיר שנקראת היום על שמם: ארושה, שער הכניסה לספארי בצפון טנזניה.
מהמקורות
״הֲבָאתָ אֶל אֹצְרוֹת שָׁלֶג״ (איוב לח, כב)
פסגת הקילימנג’רו מכוסה שלג וקרחונים, אף שהיא נמצאת קרוב לקו המשווה. הקרחונים הולכים ומצטמקים בגלל התחממות האקלים.
״וְהָיָה כְּעֵץ שָׁתוּל עַל פַּלְגֵי מָיִם״ (תהלים א, ג)
תעלות ההשקיה של הצ’אגה מביאות את מי ההר אל הגנים, כמו “פלגי המים” שבתהלים.
״כָּל מְלָכִים שְׁלֹשִׁים וְאֶחָד״ (יהושע יב, כד)
בארץ כנען היו בימי יהושע 31 ממלכות קטנות. על מורדות הקילימנג’רו היו בסוף המאה ה־19 37 ממלכות.
״חָלִילָה לִּי מֵה’ מִתִּתִּי אֶת נַחֲלַת אֲבֹתַי לָךְ״ (מלכים א כא, ג)
נבות היזרעאלי סירב למסור את נחלת אבותיו למלך. גם המרו נאבקו על הזכות להישאר על אדמת אבותיהם.
״וּפֶן תִּשָּׂא עֵינֶיךָ הַשָּׁמַיְמָה וְרָאִיתָ אֶת הַשֶּׁמֶשׁ״ (דברים ד, יט)
עמים רבים, כמו הצ’אגה, ראו בשמש אל. התורה מזהירה לא לעבוד את השמש, כי היא נבראה בידי ה’.
הידעת?
- הטיפוס הראשון שתועד לפסגת הקילימנג’רו, בשנת 1889, נעשה בעזרת מדריך מקומי בן הצ’אגה, יוֹהָנִי לָאווֹ, שהיה אז צעיר. הוא המשיך להדריך מטפסים כל חייו.
- השם “קילימנג’רו” נשמע כמו סווהילית, אבל עד היום אין הסכמה בין החוקרים מה פירושו.
- רבים מהשמות בעיר ארושה ובסביבתה הם בשפת המסאי, כי זו השפה של בני הארושה.