חופשה בוורשה - היום הראשון
בשעת צהרים נחתנו בנמל התעופה על שם שופן בוורשה, ולאחר החתמת דרכונים וקבלת המזוודות נסענו למלון. מנמל התעופה אל העיר אפשר להגיע בעזרת מונית, אובר, Bolt, רכבת קו S2/S3 או אוטובוס 175. אנו בחרנו להשתמש במונית והעלות הייתה כ-100 זלוטי.
בוורשה בחרנו להתאכסן במלון Polonia Palace הנהדר, שנמצא בשדרות ירושלים מול תחנת הרכבת המרכזית, וליד תחנת מטרו ונקודת מפגש חשובה לחשמליות ואוטובוסים. החדר במלון גדול ומרווח, ארוחת הבוקר מצוינת עם מבחר גדול של מאכלים, במלון בר ומסעדה טובה, וכמובן חדר כושר וסאונה.
לינק לאתר של המלון – www.poloniapalace.com
לאחר שהתארגנו בחדר יצאנו לטיול הכרות ראשון עם העיר, כאשר הדבר הראשון שעשינו היה רכישת כרטיסים למערכת התחבורה הציבורית של העיר.
התחבורה הציבורית בוורשה
בוורשה מערכת תחבורה ציבורית מצוינת, המשלבת שני קווי מטרו המצטלבים במרכז העיר, ומערך יעיל של חשמליות ואוטובוסים, המשתלבים אלו עם אלו, בתדירות גבוהה. אפשר גם להשתמש במוניות, בשירותי Bolt או בשרותי אובר בעזרת אפליקציה.
לנסיעה בתחבורה ציבורית צריך לרכוש כרטיסים באחת ממכונות הממכר הרבות, שפזורות סביב לתחנות מרכזיות. המכונות דוברות אנגלית ומקבלות כרטיסי אשראי. אפשר לרכוש כרטיס חד-פעמי, כרטיס יומי, כרטיס תלת-יומי או כרטיס לסוף שבוע. בעת רכישת הכרטיס צריך לבחור האם הכרטיס מיועד לאזור 1 או לאזורים 1 ו-2. רוב האתרים נמצאים באזור 1.
אנשים מעל גיל 60 נהנים מהנחה משמעותית בתחבורה הציבורית ובחלק מהאתרים. בתחבורה הציבורית צריך לבחור בכרטיס עם הנחה, ובאתרים צריך לבקש כרטיס לאדם מעל גיל 60.
חשוב מאוד לתקף את הכרטיסים של התחבורה הציבורית בתחילת הנסיעה, באחת ממכונות התיקוף שברכבת או באוטובוס. כרטיס יומי או תלת-יומי מתקפים פעם אחת בתחילת הנסיעה הראשונה.
ארמון התרבות והמדע
לאחר שרכשנו כרטיסים הלכנו אל ארמון התרבות והמדע הסמוך, שהוא אחד הסמלים הבולטים של העיר, הן מבחינה היסטורית והן אדריכלית.
המבנה נבנה בין השנים 1952–1955 כמתנה לעם הפולני מברית המועצות, שהייתה באותה תקופה תחת שלטון הרודן סטלין. גובהו 237 מטרים, והוא היה הבניין הגבוה בפולין במשך עשורים רבים. העיצוב משלב סגנון ריאליזם סוציאליסטי עם אלמנטים פולניים.
בארמון מרפסת תצפית בקומה ה-30 (114 מ’), ואפשר לבקר בה בעלות של 25 זלוטי לאדם. מהמרפסת נשקף נוף פנורמי מרהיב של וורשה. הכניסה למרפסת דרך הכניסה המזרחית לארמון, והיא פתוחה בכל יום בשעות 10:00 – 20:00.
בארמון יש גם מרכז מידע לתייר, שני אולמות תיאטרון, שמונה אולמות קולנוע, אולם קונגרסים המארח הופעות, כנסים ואירועים גדולים, מוזיאון האבולוציה ומוזיאון הטכנולוגיה הלאומי, המציגים תערוכות מדעיות וטכנולוגיות מגוונות.
בחזית הארמון מוצבים פסליהם של ניקולאוס קופרניקוס ואדם מיצקביץ’.
מי היה ניקולאוס קופרניקוס?
ניקולאוס קופרניקוס (1473–1543) היה אסטרונום, מתמטיקאי ואיש אשכולות פולני, שנחשב לאחד האישים החשובים במהפכה המדעית של הרנסאנס.
קופרניקוס פיתח את המודל ההליוצנטרי של מערכת השמש – תאוריה לפיה השמש נמצאת במרכז, והכוכבים, כולל כדור הארץ סובבים סביבה. זה היה שינוי דרמטי שכן עד הצגת המודל ההליוצנטרי שלט בקרב הקהילה המדעית המודל הפטולמאי, על פיו כדור הארץ היה במרכז, וכל גרמי השמים סבבו סביבו.
סמוך למותו בשנת 1543, פורסם ספרו של קופרניקוס – “על תנועותיהם של גרמי השמיים” – De revolutionibus orbium coelestium, שהציג את המודל ההליוצנטרי. הספר התקבל תחילה בזהירות, אך השפיע עמוקות על המדע.
קופרניקוס סלל את הדרך לתגליות של גלילאו, קפלר וניוטון, והוא נחשב לדמות מכרעת בהנחת היסודות לאסטרונומיה המודרנית.
מי היה אדם מיצקביץ'?
אדם מיצקביץ’ – Adam Mickiewicz (1798–1855), היה מהמשוררים הלאומיים הגדולים של פולין, ונחשב לעמוד תווך של התרבות הרומנטית הפולנית.
מיצקביץ’ היה משורר, סופר, מסאי, פעיל פוליטי ופילוסוף, שפעל בעיקר בגלות. נולד באזור שכיום הוא בלארוס, באימפריה הרוסית, וראה עצמו כפולני. יצירתו ביטאה את הכמיהה הפולנית לחופש בתקופה שבה פולין הייתה מחולקת בין מעצמות אירופה.
כתביו העיקריים, כמו הפואמה האפית “פאן תדאוש” – Pan Tadeusz, הפכו לסמל של זהות לאומית, תקווה ורוח חופש. יצירה הו נחשבת לאפוס הלאומי הפולני.
מיצקביץ’ היה מעורב בניסיונות לשחרר את פולין מהכיבוש, וראה בשירה כלי פוליטי. בשנותיו האחרונות ניסה לארגן לגיון פולני שיילחם לשחרור המדינה. הוא נפטר באיסטנבול בעת פעילות פוליטית. עצמותיו הועברו מאוחר יותר לפולין.
הפארק הסקסוני
מארמון התרבות והמדע המשכנו אל הפארק הסקסוני – Ogród Saski, שהוא אחד מהגנים הציבוריים העתיקים והמרכזיים בעיר הבירה של פולין. הפארק נמצא סמוך לכיכר פילסודסקי וקרוב לארמון הסקסונים, שנהרס במלחמה. הגן נוסד במאה השמונה עשרה ביוזמת המלך אוגוסט השני, והוא נפתח לציבור בשנץ 1727, מה שהפך אותו לאחד הפארקים הציבוריים הראשונים באירופה.
הגן נקרא על שם שושלת סקסוניה, שמלכיה, במיוחד אוגוסט השני ובנו אוגוסט השלישי, שלטו בפולין במאה ה-18. שניהם היו דוכסים מסקסוניה, אזור שנמצא כיום בגרמניה, אך נבחרו גם כמלכי פולין. אוגוסט השני הפך את ורשה למרכז שלטונו ובנה שם את הארמון הסקסוני, שמולו הוקם הגן כחלק מתוכנית בארוקית רחבת היקף.
הארמון הסקסוני נהרס על-ידי הנאצים בדצמבר 1944, כחלק מהרס שיטתי של העיר בעקבות מרד וורשה. הארמון נפגע חלקית במהלך המרד, והגרמנים פוצצו את שרידיו באופן יזום, יחד עם מבנים רבים אחרים, כמעשה נקמה והשפלה לאומית.
אחרי המלחמה, ממשלת פולין הקומוניסטית התמקדה בשיקום מגורים ותשתיות. מבנים שנחשבו סמליים או בורגניים נדחקו לתחתית סדר עדיפויות השיקום. בנוסף, הארמון הסקסוני היה מזוהה עם המלוכה ועם תקופות שבהן פולין הייתה תחת שלטון זר, ולכן לא נתפס כעדיפות לאומית.
בשנת 2021 הוכרז על פרויקט שיקום רשמי של הארמון, כחלק מהשבת המורשת של וורשה. העבודות החלו, והן כוללות שחזור נאמן למקור על בסיס תיעוד היסטורי. השיקום צפוי להסתיים בעשור הקרוב.
כאמור, הפארק תוכנן בהשראת גנים צרפתיים בסגנון הבארוק, אך בהמשך עבר שינויים והוכנסו בו סממנים אנגליים, כמו שבילים סימטריים, מזרקות, פסלים קלאסיים, בריכות, וצמחייה עשירה.
בחלקו הצפוני של הפארק יש בריכה, ובתוכה פסל של ילד וברבור. מערבית לבריכה, חבוי בין העצים, מצוי פסלה של מריה קונופניצקה – Maria Konopnicka, שהייתה משוררת, סופרת, מסאית ולוחמת למען זכויות נשים וזכויות לאומיות, ונחשבת לאחת הדמויות המרכזיות בספרות ובחיים הציבוריים בפולין במאה ה-19.
מריה קונופניצקה נולדה ב-23 במאי 1842 בעיר סובאלקי, ונפטרה ב-8 באוקטובר 1910 בלבוב, שנמצאת כיום באוקראינה. היא כתבה שירה, פרוזה, מאמרים פובליציסטיים וסיפורי ילדים. בנוסף לעבודתה האומנותית היא עסקה גם בנושאים של לאומיות פולנית, זכויות נשים, עוני, דיכוי חברתי וזכויות המעמדות הנמוכים.
שירה הפטריוטי “Rota”, שנכתב כמחאה על הגרמניזציה, הפך להמנון הלאומי הלא רשמי של פולין. קונופניצקה תמכה ביהודים ונאבקה באנטישמיות בפולין, דבר שהיה יוצא דופן לתקופתה.
היא חיה חיים עצמאיים, עזבה את בעלה, גידלה לבד את ששת ילדיהם, וחיה באירופה עם סופרת אחרת בשם מריה דברוונקה, קשר שנחשב יוצא דופן לאותה תקופה.
במרכז הפרק מצויה מזרקה מרהיבה ואלגנטית, שנחשבת לאחת האטרקציות המרכזיות של הפארק. המזרקה נבנתה בשנת 1855 לפי תכנונו של האדריכל הנודע הנריק מרקוני – Henryk Marconi, בסגנון נאו-קלאסי. היא עשויה שיש לבן ואבן, עם קערה גדולה תחתונה וקערה קטנה יותר מעליה, שממנה זורמים מים במפל מרשים. במהלך מלחמת העולם השנייה המזרקה נהרסה, אך שוקמה בדייקנות לאחר תום המלחמה ושיקום העיר.
מזרחית למזרקה מצוי קבר החייל האלמוני – Grób Nieznanego Żołnierza המהווה אנדרטה לאומית לזכר כל החיילים הפולנים שנפלו בקרבות למען המולדת. האתר נחנך בשנת 1925, לזכר חיילים אלמונים שנהרגו במלחמת פולין – ברית המועצות בשנת 1920. על לוחות האבן החקוקים במקום מצוינים שמות קרבות שבהם השתתף הצבא הפולני לאורך ההיסטוריה.
האתר שוכן תחת הקשתות שנותרו מארמון סקסון, שנהרס במהלך מלחמת העולם השנייה. בתוך האתר בוערת אש נצחית, ולצידה מוצב תמיד משמר כבוד של הצבא הפולני. בכל שעה עגולה, בין השעות 8:00 ל-20:00, מתחלף משמר הכבוד בטקס קצר אך מרשים. בשבתות, חגים ובאירועים ממלכתיים עשויים להתקיים טקסים מורחבים.
יוזף פילסודסקי
מקבר החייל האלמוני המשכנו מזרחה אל רחוב קְרָקוֹבְסְקיֶה פְּשֶׁדְמיֶישְׁצֶ’ה ובדרך עצרנו ליד פסלו של יוזף פילסודסקי – Józef Piłsudski, מי שהיה אחת הדמויות המרכזיות והמשפיעות ביותר בהיסטוריה של פולין במאה ה-20. פילסודסקי היה מהפכן, מצביא, מדינאי ומנהיג לאומי, שנחשב לאבי המדינה הפולנית המחודשת לאחר מלחמת העולם הראשונה.
פילסודסקי נולד בשנת 1867 למשפחת אצולה ליטאית-פולנית. הוא היה פעיל בתנועות מהפכניות נגד האימפריה הרוסית, ואף נאסר ונשלח לסיביר. בתחילת המאה ה-20 הוא הקים ארגונים צבאיים למחצה, מתוך כוונה להקים צבא פולני חופשי. במהלך מלחמת העולם הראשונה, הנהיג פילסודסקי את הלגיונות הפולניים שלחמו לצד הצבא האוסטרו-הונגרי נגד רוסיה, אך מאוחר יותר נאסר ע”י הגרמנים.
עם סיום המלחמה וקריסת האימפריות, פילסודסקי חזר לוורשה, ובשנת 1918 והוכרז כמנהיג המדינה הפולנית המחודשת. פילסודסקי הנהיג את פולין במלחמתה נגד ברית המועצות בשנת 1920, ועמד בראש הצבא בקרב המכריע שכונה “הנס על הוויסלה”, שבו נעצרה התקדמות הצבא האדום. בשנת 1926 הוא ביצע הפיכה צבאית, הפך לשליט בפועל של פולין, אם כי לא נשא בתואר נשיא.
פילסודסקי נפטר בשנת 1935, נקבר בטקס ממלכתי והפך לדמות מרכזית בזיכרון הלאומי הפולני.
לאחר שחלקנו כבוד ליוזף פילסודסקי המשכנו לרחוב קְרָקוֹבְסְקיֶה פְּשֶׁדְמיֶישְׁצֶ’ה המפורסם, חווינו את אווירת סוף השבוע שעטפה אותו בשעות הערביים של יום הששי, והמשכנו אל סמטאות העיר העתיקה.
לעיר העתיקה עוד נחזור לסיור עומק ביום השלישי לטיול. הסיור בה ביום הראשון לטיול היה קליל ומהיר, והסתיים במסעדת פודוויל – Podwale, שנמצאת ליד הברביקן, מחוץ לחומות העיר העתיקה, ומגישה אוכל פולני.
ישבנו בחצר המסעדה. אל השולחן הוגשה צלחת כרוב כבוש ומלפפונים כבושים בכבישה ביתית, ולאחר מכן מבחר מטעמים פולניים, כאשר גולת הכותרת הפירושקי – אותם כיסונים מפורסמים של בצק ממלוא כיד הדמיון הטובה. את הארוחה קינחנו בליקר ווישניאק – ליקר הדובדבנים המפורסם שהתאהבנו בו מיד.
