על-פי המסורת, היום, ז’ באדר ב’, הוא יום הולדתו ויום פטירתו של משה רבינו, גדול המנהיגים והנביאים של עם ישראל, שהוציא את עם העבדים מעבדות לחירות, ונתן לו את התורה, שהיא הבסיס למשפט הוגן, וחיים בחברה צודקת.
דמותו של משה כמנהיג, והתורה שנתן לעמו, הם “האור לגויים” שעליו מדברת התורה, במובן של כללי צדק ומוסר, שישמשו מודל ודוגמא לעמים אחרים.
ואכן, במבואת הכניסה המזרחית לבית המשפט העליון בארה”ב ניצב פסלו של משה ובידיו לוחות הברית. משה ניצב במרכז, כאשר מימינו ניצב פסלו של קונפוציוס, מגדולי הפילוסופים של סין, שתורתו מקדשת את החינוך והמוסר, ומשמאלו ניצב פסלו של סולון, אחד משבעת חכמי יוון, שכונן את החוקה האתונאית.
משה היה הראשון שהביא לתודעה האנושית את מושג החירות. על-פי תורת משה, האדם ראוי ליהנות מחירות, אבל חירות הכלל קודמת לחירות הפרט. רק מתוך חירות הכלל, מתוך אתוס משותף, ומתוך כבוד הדדי והתחשבות בזולת, תצמח חירות הפרט.
הגיע השעה, שאורו של משה יחזור להאיר את דרכו של עם ישראל, וערכי משפט הוגן, חברה צודקת וחירות הכלל והפרט, יהיו הערכים המובילים של עם ישראל.
