גדי שלסקי – דברים שרשמתי לעצמי

פִיקוּס הַשִּׁקְמָה

Sycamore Fig
Ficus sycomorus
בסווהילית: מְקוּיוּ (Mkuyu)
כרטיס זיהוי
צורת חיים: עץ ענק עם גזע עבה וצמרת רחבה
גובה: 15–25 מטר
בית גידול: גדות נהרות ויער מי תהום
בדצמבר: פירות יכולים להבשיל כמה פעמים בשנה
סיכוי לראות:

תיאור

השקמה היא קרובה של התאנה, ובישראל היא מוכרת באזור השפלה וחוף הים. באפריקה היא עץ ענק שגדל ליד נהרות ומעיינות. הפירות, תאנים קטנות, גדלים באשכולות צפופים ישירות על הגזע ועל הענפים העבים.

סימני זיהוי

גזע צהבהב-אפור, לעיתים עם שורשים רחבים בבסיס. עלים גדולים, מחוספסים ועגולים. אשכולות של פגות קטנות על הגזע עצמו.

מי אוכל אותו ומי גר בו

הפירות הם מזון לבבונים, לקופים, ליונים, לקלאו ולעטלפי פירות, ומה שנופל נאכל בידי אנטילופות. את הפרחים, שנמצאים בתוך הפגה, מאביקה צרעה זעירה מיוחדת, שחיה רק על השקמה.

האדם והצמח

במצרים העתיקה השתמשו בעץ השקמה העמיד לארונות קבורה. באפריקה אוכלים את הפירות, ועצים גדולים, שנותנים צל רב, משמשים כמקום מפגש חברתי.

במקורות

בישראל אין את הצרעה שמאביקה את פגות השקמה. לכן, כדי שהפירות יבשילו, נהגו בימי קדם לחרוץ את הפגות. זו הייתה עבודתו של הנביא עמוס: “כִּי בוֹקֵר אָנֹכִי וּבוֹלֵס שִׁקְמִים” (עמוס ז, יד). על שלמה נאמר: “וְאֵת הָאֲרָזִים נָתַן כַּשִּׁקְמִים אֲשֶׁר בַּשְּׁפֵלָה לָרֹב” (מלכים א י, כז).

הידעת?

  • יש תאני תרבות שהפגות שלהן הופכות לפרי מתוק ואכיל ללא עזרת הצרעות, הודות לתופעה בוטנית מרתקת שנקראת פרתנוקרפיה. זהו מנגנון ביולוגי, שנוצר כתוצאה ממוטציה גנטית לפני אלפי שנים, שבו הפרי מתפתח ומבשיל ללא תהליך של האבקה או הפריה. בני האדם שימרו את המוטציה באמצעות רביית ייחורים.
  • באפריקה, שבה הצרעה קיימת, אין צורך לבלוס את הפירות: הצרעה עושה את העבודה.

Share with

שם הסיפור

תוכן