גדי שלסקי – דברים שרשמתי לעצמי

סִיסָאל

Sisal
Agave sisalana
בסווהילית: מְקוֹנְגֶה (Mkonge)
כרטיס זיהוי
צורת חיים: צמח בשרני גדול עם שושנת עלים
גובה: 1.5–2 מטר, ותפרחת עד 6 מטר
בית גידול: מטעים וגדרות חיות
בדצמבר: שושנות עלים ירוקות
מעמד: צמח תרבות שמוצאו במקסיקו
סיכוי לראות:

תיאור

צמח שמוצאו במקסיקו, והגיע לטנזניה בסוף המאה ה־19, בתקופת השלטון הגרמני. הוא נראה כמו אלוי ענק: שושנה של עלים עבים, ארוכים ומחודדים. רק פעם אחת בחייו, אחרי 7–10 שנים, הוא מצמיח תפרחת ענקית, כמו עמוד חשמל, בגובה של עד שישה מטרים. על ענפי התפרחת פורחים פרחים צהבהבים-ירקרקים, ואחרי הפריחה הצמח מת. במקום זרעים מופיעים על התפרחת צמחים קטנים, שנושרים ומכים שורשים.

סימני זיהוי

שושנה של עלים אפורים-ירקרקים, ישרים, עבים ומחודדים, עם קוץ חד בקצה. במטעים הצמחים עומדים בשורות ארוכות.

מי אוכל אותו ומי גר בו

בעלי חיים כמעט אינם אוכלים אותו.

האדם והצמח

הצמח, המכונה בפי המקומיים מקוֹנגֶה או קָטָאנִי, משמש בעיקר להפקת סיבים חזקים וטבעיים המשמשים לייצור חבלים, שטיחים, שקים ומברשות. בעבר הייתה טנזניה יצרנית הסיסאל הגדולה בעולם, והוא עדיין אחד מגידולי היצוא שלה.

הידעת?

  • הצמח הובא לראשונה לטנגניקה (כיום טנזניה) על ידי האגרונום הגרמני ד”ר ריצ’רד הינדורף, שהבריח פקעות של הצמח מיוקטאן שבמקסיקו דרך פלורידה והמבורג. מתוך 1,000 פקעות שנשלחו, רק 62 צמחים שרדו והיוו את הבסיס לתעשייה כולה.
  • תחת השלטון הגרמני והבריטי, הסיסאל זכה לכינוי “הזהב הירוק” של טנזניה. עם קבלת העצמאות ב-1961, טנזניה הייתה יצרנית הסיסאל הגדולה בעולם, עם תפוקה של מעל 200,000 טונות בשנה וענף שהעסיק כמיליון עובדים.
  • בסוף שנות ה-60 ובשנות ה-70 ספג הענף מכה אנושה משתי סיבות מרכזיות: כניסת הסיבים הסינתטיים לשוק העולמי שהורידה את המחירים, והלאמת המטעים על ידי הממשלה במסגרת מדיניות הסוציאליזם האפריקאי, שהובילה לניהול כושל ולהזנחה.
  • בשנים האחרונות, בשל המגמה העולמית להפחתת שימוש בפלסטיק, יש ביקוש רב לסיסאל כחומר גלם מתכלה ונטרלי מבחינת פליטות פחמן. מעבר לחבלים ושטיחים, משתמשים בו כיום לחיזוק פיברגלס, בתעשיית הרכב והמטוסים ובתעשיית הנייר.

Share with

שם הסיפור

תוכן