צמח מים שגדל מקנה-שורש בקרקעית, ומעלה לפני המים עלים עגולים וצפים. הפרחים גדולים, בקוטר של 7–15 ס״מ, בצורת כוכב: עלי כותרת מחודדים בצבע תכלת-סגלגל, ובמרכזם אבקנים צהובים רבים. הפרחים נפתחים בבוקר ונסגרים בצהריים, ומדיפים ריח מתוק.
עלים עגולים וצפים, עם חריץ צר עד המרכז. פרחים תכולים מעל פני המים, הנפתחים בשעות הבוקר המוקדמות ונסגרים לקראת שעות אחר הצהריים המאוחרות.
יעקבנים הולכים על העלים הצפים בעזרת אצבעות ארוכות במיוחד, ומחפשים מזון. ברווזים, דגים וצפרדעים חיים בין העלים.
במצרים העתיקה הייתה הנימפאה התכולה פרח קדוש. המצרים קישרו את פתיחת הפרח בשעות הבוקר לעליית השמש (האל רע) ולבריאה מחדש. לכן, הפרח מופיע באינספור ציורי קברים, ועל מגילות פפירוס. השורשים והזרעים נאכלים בכמה מקומות באפריקה.
במקורות
יש המזהים את “מַעֲשֵׂה שׁוֹשַׁן” שבראשי העמודים במקדש שלמה (מלכים א ז, יט) עם פרח הנימפאה, שהיה מוטיב נפוץ באמנות המצרית והכנענית.