עץ קטן ולא בולט, אבל לוחות העץ שלו מהיקרים בעולם. בעוד שהקליפה החיצונית בהירה, ליבת העץ מתאפיינת בצבע חום-ארגמן כהה מאוד ועד שחור מבריק. ליבת העץ כבדה וקשה מאוד, והיא שוקעת במים, והעץ נחשב לאחד הקשים ביותר.
בזכות היציבות המבנית שלו והעמידות המוחלטת ללחות הנוצרת מהנשיפה, העץ הוא חומר הגלם הסטנדרטי והמוביל בעולם לייצור קלרינטים, אבובים, חלילי פיקולו וחלילי יער איכותיים. העץ השחור משמש במשך אלפי שנים כחומר גלם לפסלים מסורתיים, קופסאות יוקרה וחפצי אמנות ייחודיים. העץ נחשב לעץ הלאומי של טנזניה ואמני המקונדה בדרום טנזניה, מכינים ממנו פסלים מסורתיים.
במקורות
העץ מוזכר פעם אחת בתנ”ך בספר יחזקאל, פרק כ”ז, פסוק ט”ו: “בְּנֵי דְדָן רֹגְלַיִךְ, אִיִּים רַבִּים סְחַרַּת יָדֵךְ; קַרְנוֹת שֵׁן וְהָבְנִים, הֵשִׁיבוּ אֶשְׁכָּרֵךְ”.
פרק כ”ז הוא קינה נבואית על העיר הפיניקית צוֹר. בפסוק ט”ו מתוארים נתיבי הסחר הדרומיים והחומרים האקזוטיים שהגיעו אליה:
בְּנֵי דְדָן רֹגְלַיִךְ – דְדָן הייתה ממלכה עתיקה בצפון חצי האי ערב, ואנשיה מתוארים רֹגְלַיִךְ מלשון רוכלים או סוחרים, שתיווכו והובילו סחורות מאפריקה ומהמזרח הרחוק אל נמלי הים התיכון. אִיִּים רַבִּים סְחַרַּת יָדֵךְ – הכוונה לאיים ואזורי חוף מרוחקים שהיו תחת השפעת צי המסחר הפיניקי. קַרְנוֹת שֵׁן וְהָבְנִים – אלו חומרי הגלם היקרים ביותר שהגיעו מאפריקה: קַרְנוֹת שֵׁן הם חטי הפילים, וְהָבְנִים הוא סִיסָם הַהָבְנִים היקר והמיוחד. הֵשִׁיבוּ אֶשְׁכָּרֵךְ – המילה “אשכר” פירושה מס או תשלום קבוע. הסוחרים שילמו לצור בחומרים היקרים הללו תמורת הזכות לסחור איתה או כתשלום עבור הסחורות שהיא ייצאה.