הנֶּשֶׁר הנפוץ ביותר בסוואנה. גוף חום-בהיר, צוואר ארוך עם פלומה אפורה, ראש כהה, וצווארון של נוצות לבנות בבסיס הצוואר. הגב התחתון לבן, ונראה רק כשהכנפיים פרושות.
הנֶּשֶׁר קרוי ככל הנראה על שם צווארו הקירח, שנוצותיו כאילו נשרו ממנו. על כך אמר הנביא מיכה: “הַרְחִבִי קׇרְחָתֵךְ כַּנֶּשֶׁר”.
ומדוע צווארו של הנשר קרח? זואולוגים טוענים שהצוואר הקרח מאפשר לנשר להכניס את ראשו עמוק לתוך הפגרים שהוא אוכל, מבלי שנוצותיו יתמלאו בדם הפגרים.
נבלות. כל להקה מחפשת פגרים מהאוויר, וכשנשר אחד יורד, האחרים רואים אותו ומצטרפים. ליד פגר אחד יכולים להתאסף עשרות נשרים.
דואה שעות על זרמי אוויר חם, בגובה רב, ומחפש פגרים. הוא אינו יכול להתחיל לעוף מוקדם בבוקר, לפני שהשמש מחממת את האוויר.
נראה אותו כמעט בוודאות, בעיקר ליד פגרים, וגם יושב על עצי שיטה. נשרים שחגים בעיגולים הם סימן טוב שיש טרף, ואולי גם טורפים, בסביבה.