הצבוע המפוספס קטן ודק יותר מהצבוע המנומר. הפרווה שלו אפרפרה-בהירה, עם פסים שחורים אנכיים על הגוף והרגליים. לאורך הגב יש לו רעמה ארוכה, שהוא מזקיף כשהוא נרגש או מאוים, וכך הוא נראה גדול בהרבה.
בעיקר נבלות ועצמות. בנוסף הוא אוכל חרקים, פירות, ביצים ובעלי חיים קטנים. הוא מחפש מזון לבד, ומסוגל ללכת עשרות קילומטרים בלילה אחד.
ההריון נמשך כשלושה חודשים, ונולדים 1–4 גורים במחילה או במערה. האם מגדלת אותם, ולפעמים גם הזכר מביא מזון למחילה.
פסים שחורים אנכיים על גוף אפרפר, רעמה ארוכה לאורך הגב, אוזניים גדולות ומחודדות, וכתם שחור בגרון. בניגוד לצבוע המנומר, הוא שקט יחסית ואינו ״צוחק״.
בודד וחשאי, פעיל רק בחושך. ביום הוא מסתתר במערה, בין סלעים או בסבך. הוא נפגש עם בני מינו רק לעיתים רחוקות.