בעיקר מכרסמים, וגם חרקים גדולים ולטאות. היא מרחפת במקום אחד באוויר בנפנופים מהירים, כמו בז, ואז צוללת על הטרף.
קטנה, אפורה-לבנה, כתף שחורה ועיניים אדומות. כשהיא עומדת, היא נוהגת להניע את הזנב למעלה ולמטה.
חיה לבד או בזוגות, יושבת על עמודים או על עצים בודדים ומשקיפה על השדה. הדָּאָה נקראת גם דַיָּהּ, והיא קרויה כך ככל הנראה בשל יכולת הדאיה שלה בשמים. הדיה ציפור נועזת וחצופה, והיא נוטה לחטוף בשר מבני אדם. על כך מסופר בתלמוד: “איש אחד הלך בשוק ובשר בידו, באה דיה וחטפה ממנו” (ירושלמי, שקלים, כ ע”א). גם בסיפורי מטיילים באפריקה מופיעים סיפורים על מנהג הדיות לחמוס בשר מבני אדם לאור יום בשווקים.