מסע לאיסלנד - היום הששי
ביום הששי למסע התחלנו לנוע מערבה, במקביל לחוף הצפוני של איסלנד, כאשר היעד הראשון היה מפל דטיפוס, שנמצא 162 ק”מ צפון מערבית לעיירה אגילסטאדיר. עיקר הנסיעה היה על כביש הטבעת, ולאחר 128 ק”מ פנינו צפונה אל כביש מספר 864 המוביל אל המפל.
בדרך השוממת עצרנו להפסקה בפונדק דרכים קטן המכונה Beitarhúsið, שקירותיו והריהוט שבו עשויים מעץ ארזן – Larch Tree.
Larch - אַרְזָן
האַרְזָן – Larch הוא סוג של עץ מחטני מיוחד מאוד ממשפחת האורניים, היות והוא עץ נשיר, תכונה נדירה יחסית אצל עצים מחטניים.
לארזן עלים בצורת מחטים רכות, שצומחות באשכולות. בקיץ המחטים ירוקות, ובסתיו הן נושרות לאחר שהן מצהיבות. גובו בין 20 ל־45 מטרים, והוא נפוץ בעיקר באזורים קרים ובהרים באירופה, באסיה (בעיקר באזור סיביר), ובצפון אמריקה.
מדובר בעץ איכותי מאוד, קשה ועמיד למים. הארזן משמש לבניית מבנים, לריהוט, לבניית גשרים, להכנת סירות ולהסקה. באיסלנד מגדלים את הארזן בחלק הדרומי לתעשיית העץ.
מפל דֵטִיפוֹס
מפל דֵטִיפוֹס – Dettifoss הוא אחד מאתרי הטבע המרשימים ביותר באיסלנד, ונחשב בעיני רבים למפל העוצמתי ביותר באירופה. המפל נמצא בצפון מזרח איסלנד, בפארק הלאומי ואטנאיוקול – Vatnajökull, בעמק יוקולסרגליופור – Jökulsárgljúfur.
רוחב המפל כ-100 מטרים וגובה הנפילה כ-45 מטרים. ספיקת המים הממוצעת היא כ-193 מ”ק בשנייה – הגבוהה ביותר באירופה. מקור המים בנהר יוקולסאו־א־פיאולום – Jökulsá á Fjöllum, שפרוש שמו – קרחון בהרים, והוא הנהר השני בעוצמתו באיסלנד, שזורם מהקרחון ואטנאיוקול, הקרחון הגדול ביותר באירופה.
מי המפל אפורים-לבנים, בשל המשקעים הקרחוניים הרבים שנישאים איתם. רעש הנפילה עוצמתי מאוד, ואדי מים עולים לעיתים לגובה רב. סלעי הבזלת השחורים, שעוטפים את המפל, מדגישים את עוצמתו.
ממגרש החנייה מוביל שביל נוח באורך של קילומטר אל מספר נקודות תצפית אל המפל והנהר. כדאי מאוד ללבוש מעיל גשם, היות והרסס מהמפל חזק מאוד, בימים שהם השמש זורחת אפשר לצפות בקשת שנוצרת בענן הרסס שעולה מהמפל.
כמה מאות מטרים במעלה הנהר, דרומית מפל דטיפוס, נמצא מפל סלפוס – Selfoss, שאינו גבוה במיוחד, אך מתפרש על פני רוחב גדול, ויוצר מראה של חומת מים רחבה הנשפכת בעוצמה.
שביל נוח מוביל ממפל דטיפוס אל מפל סלפוס, ועובר בנוף בזלתי פראי, עם סלעים בצורות מעניינות ושרידי זרימות לבה.
ליד מגרש החנייה יש שירותים נוחים, ובעונת התיירות יש גם מספר דוכני מזון.
עם סיום הביקור במפלים דטיפוס וסלפוס המשכנו מערבה לאזור אגם מיוואטן, מהאתרים הגיאולוגיים והגיאומורפולוגיים המרתקים ביותר באיסלנד, כאשר יעד הביקור הראשון הוא קרפלה – Krafla, קלדרה וולקנית פעילה וצחיחה בגובה 650 מטר.
קרפלה – Krapla
קרפלה היא קלדרה וולקנית, שנמצאת באזור ההררי צפון מזרחית לאגם מיוואטן, ואליה מוביל כביש 863 שיוצא מכביש הטבעת.
קַלְדֶרָה היא מכתש, שנוצר לאחר קריסת תקרתו של תא מאגמה המצוי מתחת להר געש. היווצרות קלדרה שונה באופן עקרוני מהתמוטטות של שפת לוע הר געש עקב רעידת אדמה, שחיקה או כוחות בליה, והמאפיין העיקרי שלה היא קריסה של תקרת תא המאגמה במהלך התפרצות געשית.
מקור השם במילה Caldera בספרדית שפרושה דוּד או קדֵרה, והראשון שטבע את המונח היה הגאולוג והפלאונטולוג הגרמני כריסטיאן לאופולד פון בוך – Christian Leopold von Buch, שבשנת 1815 ביקר באיים הקנריים, בקלדרת טיידה – Teide בטנריפה, ובקלדרת טבוריינטה – Taburiente בלה פאלמה, ובזיכרונותיו הסביר על תהליך היווצרותן וכינה אותן קלדרות.
קריסה הנגרמת מהתרוקנות תא מאגמה שנמצא מתחת להר הגעש מתרחשת בדרך כלל כתוצאה מהתפרצות עזה. כאשר כמות גדולה של מאגמה נפלטת מהתא, והלחץ האדיר שבתא פוחת, נחלשת התמיכה בתקרת התא. סביב לשולי התא מתפתחים סדקים טבעתיים, וככול שהתא מתרוקן, מתחיל האזור שבתוך הסדקים הטבעתיים להתמוטט.
עם תום הפעילות הגעשית עשוי להיווצר אגם בתוך הלוע, שנוצר לאחר ההתמוטטות, מהצטברות מי גשמים, שאינם יכולים לזרום החוצה מאחר והלוע סגור ואינו מאפשר ניקוז. כך קרה גם בקלדת קרפלה שבה ביקרנו.
לאחר שהאוטובוס חנה בחניון הקטן לרגלי הקלדרה, טיפסנו לאורכו של שביל, הנע על השוליים העליונים של הקלדרה, לצילומים מרהיבים של האגם ושל האזור, שמדרום לקלדרה ובו מצויה תחנת כוח גאוטרמית.
תחנת כוח גאוטרמית ממירה אנרגיית חום הפורצת ממעמקי האדמה לאנרגיה חשמלית. אם האנרגיה שפורצת ממעמקי האדמה יוצאת בטמפרטורה גבוהה כקיטור, אפשר להשתמש בקיטור בצורה ישירה בכדי לסובב את הטורבינות שמייצרות חשמל.
אם האנרגיה פורצת ממעמקי האדמה כמים חמים מאוד, אך לא כקיטור, אפשר לחמם באמצעות המים נוזל אחר, שטמפרטורת הרתיחה שלו נמוכה מטמפרטורת הרתיחה של המים, ולהניע את הטורבינות באמצעות הקיטור שנוצר בנוזל האחר.
חברת אורמת, שהוקמה בישראל באמצע שנות השישים על ידי יהודה ודיתה ברוניצקי, מקימה ברחבי העולם תחנות כוח גיאותרמיות, המנצלות קיטור ומים חמים שמקורם במעמקי האדמה באמצעות טכנולוגיה ייחודית שהחברה פיתחה. טכנולוגיה זו מאפשרת ייצור חשמל נקי ברציפות בכל שעות ביממה, ללא שריפת דלק, ללא תלות במזג האוויר וללא פליטות פחמן דו-חמצני.
מהקלדרה בקרפלה נסענו מרחק קצר לאתר גאותרמי אחר שנקרא Hevrir.
האתר הגאותרמי Hevrir
האזור הגיאותרמי Hevrir, ליד אגם מיוואטן, מציע תצוגה מרתקת של תופעות גאולוגיות באזור שבו קרום כדור הארץ דק במיוחד. באתר אפשר לראות פתחי קיטור הפורץ מהאדמה, בריכות בוץ מבעבע ומרבצי מינרלים תוססים.
באתר יש מספר פומרולים – Fumaroles, שהם פתחים באדמה דרכם משתחררים עמודי קיטור חם וגזים לאוויר. פתחים אלה נובעים מפעילות גיאותרמית עזה מתחת לפני השטח, שם מאגמה מחממת את מי התהום, וגורמת להם להשתחרר דרך סדקים בקרום כדור הארץ.
לצד הפומרולים יש בריכות בוץ מבעבעות, בהן גזים חומציים יוצרים אינטראקציה כימית עם הסלעים ומפרקים אותם לבוץ סמיך מבעבע.
מרבצי המינרלים צובעים את הקרקע בצבעים עזים מכתום וצהוב לוהט ועד לאדום וירוק עמוק. מרבצים אלה נוצרים כאשר מים חמים עמוסי מינרלים עולים אל פני השטח ומתאדים, ומשאירים אחריהם פסים ותצורות צבעוניות.
באזור יש מספר שבילים, חלקם שבילים עיליים מעל הפעילות הגאותרמית. ליד האתר יש מגרש חניה ושירותים, וכל האזור אפוף בריח חזק של גופרית.
מהאתר הגיאותרמי Hevrir נסענו נסיעה קצרה אל מרחצאות מיוואטן שם בילינו כשעתיים בבריכות הגיאותרמיות.
מרחצאות מיוואטן
מרחצאות מיוואטן – Mývatn Nature Baths הן מרחצאות גיאותרמיות סמוך לאגם מיוואטן. הן נחשבות לאחת האטרקציות הבולטות באזור ומכונות לעיתים הלגונה הכחולה של הצפון, אם כי הן קטנות ושקטות יותר מה-Blue Lagoon שבדרום.
מקור המים מבארות שמספקות מים לתחנת כוח גאותרמית באזור Krafla. טמפרטורת המים בבריכות נעה סביב 36–40 מעלות, תלוי במיקום בבריכה ובמזג האוויר.
המים עשירים במינרלים, סיליקה וגופרית, והם נחשבים מועילים לעור ולבריאות כללית. כמו בלגונה הכחולה, המים חלביים, כחולים ואטומים.
במקום מלתחות מסודרות עם מקלחות, לוקרים גדולים, מגבות, בריכה גיאותרמית חיצונית, סאונה עם אדים גיאותרמיים, בר בתוך המים, בית קפה ומרפסת תצפית.
הגישה מהמלתחות אל הבריכה במזג אוויר קר אינה נעימה, ומומלץ להביא קפקפים וחלוק.
עם תום הביקור במרחצאות מיוואטן המשכנו אל פארק דִימוּבּוֹרְגִיר שנמצא סמוך לאגם מיוואטן.
אגם מיוואטן
אגם מִיוָואטְן – Mývatn הוא אחד האזורים המעניינים ביותר מבחינה גאולוגית ואקולוגית בצפון איסלנד. האגם נמצא כ-165 ק”מ ממערב לעיירה אֵגילְסְטַדִיר, באזור פעיל גאולוגית, על הרכס המרכז-אטלנטי שחוצה את איסלנד.
משמעות השם Mývatn היא אגם היתושים, בשל כמות החרקים הרבה באזור, בעיקר בתקופת הקיץ, שמושכת ציפורים רבות. האזור נחשב גן עדן לציפורים ויש בו למעלה מ-50 מיני ציפורים, במיוחד ברווזים.
שטח האגם כ-37 קמ”ר, ועומקו המרבי 4.5 מטרים בלבד
פארק דִימוּבּוֹרְגִיר
דִימוּבּוֹרְגִיר – Dimmuborgir שפרושו באיסלנדית הוא מבצרים אפלים או טירות האופל, הוא פארק גאולוגי ייחודי, סמוך לאגם מיוואטן -Mývatn. המקום נראה כמו תפאורה מעולם הפנטזיה עם סלעים געשיים מרהיבים בצורות מוזרות של עמודים, קשתות, מערות, דמויות וסבך אבני בזלת, שמזכיר חורבות של מבצרים עתיקים, ומכאן שמו.
בפארק יש שבילי הליכה מסומנים באורכים שונים, חלקם קלים ונגישים. הסיור במקום יכול להמשך בין חצי שעה לשעתיים.
כיצד נוצר Dimmuborgir?
לפני כ-2,300 שנים התרחשה באזור התפרצות געשית תת-קרקעית. זרמי לבה חמים זרמו מעל ביצה או אגם רדוד. הלבה הלוהטת פגשה מים, מה שגרם לבעבוע קיצוני והתפרצות אדים. בשלב הזה נוצרו תאי גז ובועות לבה ענקיות שנשברו, התקשו, ויצרו מבנים חלולים וצורות גאולוגיות מרתקות. כאשר גג הלבה התמוטט, נחשפה רשת המבנים שאנו רואים כיום.
בפארק אפשר לראות מבנים טבעיים דמויי קשתות, חלונות, עמודים ומבצרים – כמו הכנסייה – Kirkjan, שהיא מערת בזלת בצורת קשת. באזור יש צמחייה מגוונת יחסית לאזור געשי הכוללת טחבים, פטריות, עשבים ושיחים נמוכים.
אגדות ומסורת מקומית קושרות את המקום לטרולים ושדים, שרבים באיסלנד מאמינים שזהו מקום מגוריהם. על פי מיתולוגיה נוצרית מקומית, זה המקום שבו השטן נפל מהשמיים ויצר את שערי הגהינום.
בעת החדשה נקשר המקום לדמויות יולאדים – ילדים שובבים של טרולים, המבקרים את ילדי איסלנד לקראת חג המולד.
עוד על המקום:
- להקת המטאל הנורווגית Dimmu Borgir קיבלה את שמה מהמקום.
- אזור Dimmuborgir שימש השראה לסצנות בצילומי הסדרה Game of Thrones.
סמוך לכניסה לפארק יש חניון ומסעדה.
עם סיום הביקור בפארק דִימוּבּוֹרְגִיר נסענו לאורך האגם אל מלון לאקסה – Laxá Hótel שבו בילינו את הלילה. קצת אחרי השעה 10:00 בערב קיבלנו הודעות לחדרים שאפשר לצפות בזוהר הצפוני, ולמרות הקור ששרר בחוץ, כולם מיהרו אל מחוץ למלון לצפות בזוהר.
זוהר צפוני
הזוהר הצפוני – Aurora Borealis הוא אחד ממופעי הטבע המרהיבים ביותר על פני כדור הארץ. זהו אור צבעוני ומסתורי המופיע בשמי הלילה, באזורים הקרובים לקוטב הצפוני. גם סביב לקוטב הדרומי יש תופעה דומה שם היא נקראת הזוהר הדרומי – Aurora Australis.
הזוהר נוצר כאשר חלקיקים טעונים, בעיקר פרוטונים ואלקטרונים, הנפלטים במהירות עצומה מהעטרה של השמש, בזרם הקרוי רוח סולרית, מגיעים אל האטמוספירה של כדור הארץ.
כדור הארץ מוגן מהסופות הסולריות של השמש על-ידי סדרה של חגורות, המורכבות מחלקיקים טעונים במטען חשמלי, המקיפות את כדור הארץ, ונקראות בשם חגורות ואן אלן, על-שמו של מדען החלל האמריקאי, ג’יימס ואן אלן, שגילה אותן בשנת 1958.
תפקיד החגורות להסיט את זרם החלקיקים שמגיע מהשמש. מעל קו המשווה עובי החגורות מכסימלי, בעוד שבאזורים הקרובים לקטבים, החגורות פחות הדוקות, וחלק מהחלקיקים הטעונים, שמגיעים מהשמש, מצליחים לחדור לאטמוספירה העליונה, היונוספירה, בגובה של בין 80 ועד 500 קילומטרים.
כאשר החלקיקים הטעונים מתנגשים במולקולות שבאוויר, בעיקר בחנקן ובחמצן שבאטמוספירה, הם גורמים להם לשחרר אנרגיה בצורה של פליטת אור. צבעו של זוהר הקוטב נקבע בהתאם לסוג האטום שפלט את האור, ובאיזה אזור באטמוספרה הוא נמצא.
הצבע הירוק, שהוא הצבע הנפוץ ביותר, נוצר כתוצאה מפגיעה באטום חמצן שנמצא בשכבת האטמוספרה בגובה של 100 – 150 ק”מ. חמצן בגובה גבוה יותר יפיק צבע אדום שהוא נדיר יחסית. גם מימן יפיק אור אדום, ואילו חנקן יפיק צבעים כחולים וסגולים.
את הזוהר הצפוני אפשר לראות בצפון כדור הארץ בלילות חשוכים, באזורים שאין בהם זיהום אור, בעונות הסתיו, החורף ותחילת האביב, וכאשר השמים בהירים מעננים. התופעה תלויה כמובן בעוצמת הרוח הסולרית המגיעה מהשמש, והיא מתרחשת בדרך כלל בין 22:00 ל־02:00 בלילה.
בתרבויות רבות, הזוהר הצפוני קיבל משמעות מיסטית. הוויקינגים ראו בו חרבות נוצצות של האלים. הבאינואיטים, הילידים של אלסקה וקנדה, חשבו שמדובר בנשמות אבותיהם המנפנפות להם לשלום. בסין וביפן מאמינים כי לידה תחת אור הזוהר היא סימן לברכה ולמזל.
הזוהר הצפוני היא כנראה תופעת הטבע היחידה, שנראית הרבה יותר מרשימה בעין המצלמה מאשר בעין האדם. צלמים מיומנים משתמשים בחשיפות ארוכות ובתוכנות עיבוד בכדי להבליט את צבעי הזוהר, אם כי גם לעין האדם מדובר במחזה יוצא דופן.
סביב לזוהר הצפוני יש פעילות תיירותית ענפה, ואפליקציות שחוזות את הסיכוי להופעת הזוהר. כמעט בכל בתי המלון שבהם התארחנו לאורך המסע באיסלנד אפשר היה להירשם בקבלה לקבלת הודעה לחדר, היה ואפשר יהיה לראות במהלך הלילה את הופעת הזוהר הצפוני.
