מסע לאיסלנד - היום השלישי
ביום השלישי למסע התחלנו לנוע על כביש הטבעת, כביש מספר 1, שמקיף את איסלנד. מזג האוויר היה סגרירי עם גשם קל שפסק זמן קצר לאחר שיצאנו מהמלון.
האתר הראשון שביקרנו בו היה מפל סליאלנדספוס, הנשפך מגובה של 60 מטרים, ונמצא סמוך לכביש הטבעת במרחק של חצי שעה נסיעה מהמלון. הנוף הציורי משני צדי הדרך מרתק – שדות מרעה, כבשים, חבילות עצומות של חציר שנקצר ונעטף בנילון לקראת החורף הקשוח שעומד להגיע, ובמרחק ההרים הציוריים בשלל צורות וצבעים.
מפל סליאלנדספוס - Seljalandsfoss
מפל סליאלנדספוס – Seljalandsfoss הוא אחד המפלים המפורסמים והמרהיבים באיסלנד, ונחשב לאחד הסמלים של דרום האי. גובהו כ-60 מטר והוא נמצא סמוך לכביש 1, כביש הטבעת, כ-120 ק”מ מרייקיאוויק, בין העיירות הטלה – Hella וסקוגר – Skógar.
המפל הוא חלק מנהר סליאלנדסה – Seljalandsá, שמקור מימיו בקרחון אייאפיאטלאייקוטל – Eyjafjallajökull. המפל נופל מראש צוק, ומה שמיוחד בו זו האפשרות להגיע רגלית מאחורי המפל ולצפות בו מאחור. שביל מעגלי מוביל את המטיילים אל תוך מעין מערה שנמצאת מאחוריו, מה שמאפשר תצפית פנימית יוצאת דופן מבעד למים השוצפים. החוויה ייחודית במיוחד בשעות שקיעה כשקרני השמש חודרות דרך המים.
לביקור במפל כדאי מאוד להביא מעיל גשם ונעליים עמידות למים. השביל מאחורי המפל עלול להיות חלקלק, ונדרשת בו זהירות מרבית, והוא אינו מתאים למי שמתקשה בהליכה או ביציבות.
בקרבת מקום נמצא מפל נוסף, מפל Gljúfrabúi, שפרוש שמו באיסלנדית הוא שוכן קניון. זה מפל נסתר וקטן יותר, המסתתר בתוך נקיק סלע, ונמצא כמה מאות מטרים צפונית ל סליאלנדספוס.
ליד המפל יש חניון לא גדול במיוחד, שירותים ודוכנים לממכר מזון, משקאות ומזכרות.
קרחון אייאפיאטלאייקוטל - Eyjafjallajökull
Eyjafjallajökull (נהגה: אֵיָה-פְיָאטְלָה-יֶה-קוּטְל) הוא קרחון בדרום איסלנד המכסה הר געש פעיל, ונודע בעולם בעיקר בעקבות התפרצותו באפריל 2010 שגרמה לשיבוש עצום בטיסות באירופה.
משמעות שמו של הקרחון היא קרחון ההר של האיים, שם שמתייחס לאיי וסטמאנאיאר, שנמצאים מול החוף הדרומי. גובהו 1,651 מטר מעל פני הים, ושטחו כ-80–100 קמ”ר.
מתחת לקרחון מצוי הר געש שהיה שקט במשך 200 שנים עד לשנת 2010. ההתפרצות בשנת 2010 החלה בחודש מרץ באזור פחות קפוא, אך באפריל פרצה מתחת לקרח, דבר שגרם לאידוי עצום של מים. ענני אפר וולקני עלו לאטמוספירה, התפזרו על פני יבשת אירופה, שיבשו מעל 100,000 טיסות, וגרמו לעשרות אלפי נוסעים להיתקע בשדות התעופה. הייתה זו ההתפרצות הדרמטית ביותר מבחינת השפעה גלובלית מאז 1980.
איי וסטמאנאיאר - Vestmannaeyja
איי וסטמאנאיאר, המכונים גם איי הווסטמנים, שעל שמם נקרא הקרחון, הם ארכיפלג געשי קטן, שנמצא כ-7 ק”מ מחופי דרום איסלנד. הארכיפלג מונה כ-15 איים ויותר מ-30 עמודי סלע ושרידים געשיים, אשר רק אחד מהם, האי היימאֶי – Heimaey – אי הבית, מיושב בדרך קבע.
באחד מלילות חודש ינואר בשנת 1973 התפרץ הר געש חדש בשם אלדפלט – Eldfell על האי Heimaey, סמוך לעיר המרכזית. 5,000 תושבים פונו מהאי במהירות, רובם באמצעות סירות דיג. ההתפרצות כיסתה חלק מהעיר בלבה ובאפר, ויצרה שכבת סלעים עבה. נמל הדיג בעיר כמעט ונסגר בגלל הלבה, אך לאחר שהלבה התקררה והתמצקה היא סייעה להגן על הנמל מגלי הים.
האי הצעיר ביותר בארכיפלג, האי סירטסי – Surtsey נוצר בשנת 1963 בעקבות התפרצות תת-ימית. האי הפך לאתר מדעי מוגן, בו ניתן לעקוב אחר היווצרות חיים בצורה טבעית, ללא הפרעה אנושית. האי סירטסי מוגדר כאתר מורשת עולמית של אונסק”ו.
כלכלת האי מבוססת בעיקר על דיג המיועד לייצוא בעיקר של דגי בקלה, וב-Heimaey יש מפעלים לעיבוד דגים.
איי הארכיפלג ידועים במושבות הפפינים העצומות, והם אחד מאתרי הקינון הגדולים ביותר בעולם של הציפורים הללו. באזור יש סלעים בצורות מדהימות, מערות, וצוקים מרהיבים, שמושכים תיירים וחובבי טבע.
האי Heimaey מפורסם גם בזכות פסטיבל ת’יודהאוטיד – Þjóðhátíð, שהוא הפסטיבל הלאומי הגדול והחשוב ביותר באיסלנד, ונערך במקום מדי שנה בסוף שבוע הראשון של אוגוסט, ונמשך שלושה עד ארבעה ימים.
הפסטיבל התחיל בשנת 1874 לציון אלף שנה להתיישבות האנושית באיסלנד, כתחליף לחגיגות שלא יכלו להתקיים ברייקיאוויק בשל תנאי מזג אוויר. מאז, הפך הפסטיבל למסורת שנתית, מלבד מספר הפסקות בתקופות מלחמות העולם.
הפסטיבל נערך בלוע הר הגעש הרדום הריולפסדאלור – Herjólfsdalur, המוקף בצוקים שיוצרים אקוסטיקה מרשימה ונוף עוצר נשימה. באירוע שבו משתתפים מדי שנה עשרות אלפי אנשים יש הופעות חיות של אמנים ידועים, מדורות ענק, מופעי זיקוקים, ושירה בציבור. באירוע מתקיימות גם מסיבות לאורך כל הלילה, לעיתים קרובות באוהלים, באווירה סוערת וחושנית מאוד.
אל האיים אפשר להגיע במעבורת שיוצאת מלנדיאהפן – Landeyjahöfn. זמן הפלגה הוא כ-35 דקות, ומומלץ מאוד להזמין מקום מראש, במיוחד בעונת הקיץ ובתקופת הפסטיבל. אפשר גם להגיע בטיסה שאורכת כ-25 דקות משדה התעופה דומסטיק ברייקיאוויק.
בתום הביקור במפל סליאלנדספוס המשכנו לאורך כביש הטבעת, בנסיעה קצרה של כחצי שעה, אל מפל סקוגפוס.
מפל סקוגפוס - Skógafoss
מפל סקוגפוס הוא אחד המפלים המרשימים והאהובים ביותר באיסלנד, ומהווה יעד חובה לכל מטייל בדרום האי. המפל נמצא סמוך לכביש הטבעת, 30 ק”מ מזרחית למפל סליאלנדספוס, סמוך לעיירה סקוגר – Skógar, שמשמעות שמה באיסלנדית הוא יערות.
גובהו 60 מטרים, רוחבו 25 מטרים והוא נופל מצוק שהיה פעם קו החוף של איסלנד. היום קו החוף רחוק יותר, אך המצוק נותר במקומו. המפל נמצא דרומית לקרחון Eyjafjallajökull וניזון ממי ההפשרה.
אפשר להתקרב אל בסיס המפל, אבל רצוי להתלבש בלבוש מוגן מים. יש גם מסלול טיפוס נוח עם מדרגות, שמוביל אל ראש המפל, ושם יש תצפית פנורמית עוצרת נשימה. מראש המפל יש גם מסלול טיול רגלי לאורכו של הנחל שמזין את המפל.
כאשר הגענו אל המפל השמים התבהרו מעט וקרני השמש שהציצו מבין העננים יצרו קשת מופלאה בעזרת הרסס הרב שעולה מהמפל.
התחלנו את הביקור בטיפוס אל ראש המפל לתצפית מדהימה וצילומים מרהיבים. לאחר שירדנו התקרבנו אל המפל, ואני אף העזתי עד לסמוך למקום הנפילה.
על פי אגדות איסלנדיות, ויקינג בשם ת’ראסי ת’ורולפסון – Þrasi Þórólfsson החביא תיבה מלאה זהב מאחורי המפל. מקומיים טוענים שדייגים מצאו פעם את התיבה אך הצליחו למשוך רק את ידית המתכת שלה, שנמצאת כיום במוזיאון המקומי בעיירה הסמוכה סקוגר.
בסמוך למפל יש חניון גדול, מתקן שירותים, אתר מחנאות למי שאוהב לישון באוהל בגשם, ומספר בתי מלון קטנים.
מהמפל המשכנו מזרחה לאורך כביש אל צוק דירהוליי, כאשר לאורך כל הדרך משמאלנו אנו מביטים בהשתהות בעשרות מפלים שיורדים מהצוקים שנמצאים מצפון לכביש.
צוק דירהוליי – Dyrhólaey
צוק דירהוליי – Dyrhólaey הוא צוק בזלת המתנשא לגובה 120 מטרים מעל החוף הדרומי, והוא אחד מאתרי הטבע היפים והדרמטיים בדרום איסלנד, המשלב תצפיות עוצרות נשימה, טבע פראי ועופות ים נדירים. הצוק כנראה נוצר מהתפרצות געשית, שהתרחשה בסוף תקופת הקרח.
הצוק נמצא מערבית לעיירה ויק – Vík í Mýrdal, כ-174 ק”מ דרומית-מזרחית לרייקיאוויק. בקרבת מקום נמצא חוף רֵיינִיסְפְיָארָה – Reynisfjara המפורסם, בעל רצועת חול שחור ארוכה.
משמעות השם דירהוליי באיסלנדית הוא חור בדלת, על שם הקשת הענקית שנפערה בסלע ודרכה יכולים לעבור סירות קטנות. בעבר היה גם טייס פעלולים שעבר בחור עם מטוס אולטרלייט קטן.
בשנת 1978 הוכרז האזור כשמורת טבע, והוא משמש כאתר קינון חשוב לעופות ים, כולל פאפינים – Puffins, שמגיעים לאזור בעונת הקיץ.
אנחנו הגענו אל חניון נקודת התצפית, שם יש גם שירותים נוחים, ומשם עלינו לנקודת התצפית ממנה נשקף נוף מדהים של מרחבי הים, הצוקים העוצמתיים והחוף השחור. לאחר שספגנו את המראות המרשימים, וצילמנו צילומים מדהימים, ניסינו לרדת אל החוף השחור, אלא שאז הסתבר לנו שהירידה אל החוף מנקודת התצפית נחסמה.
המדריך הנהדר שלנו, יובל גור, לא וויתר, וביוזמה מהירה חזרנו לאוטובוס ונסענו מעט מזרחה אל חניון החוף השחור, המכונה Parking pour la plage
חוף רֵיינִיסְפְיָארָה – Reynisfjara
מהחניון, שלידו יש מסעדה, מזנון ושירותים, ירדנו אל החוף וצעדנו על החול השחור כ-150 מטרים לצפות במערות המשושים – Hálsanefshellir Caves – שנושקות לחוף, מתחת לצוקים של הכפר ויק.
כאן המקום לציין שהחוף השחור, המכונה חוף רֵיינִיסְפְיָארָה – Reynisfjara, מסוכן מאוד ואסור להתקרב אל קו המים, היות ומידי זמן מתפתחים גלים עוצמתיים ששוטפים את החוף וסוחפים אל לב ים כל מה שנמצא קרוב אל קו המים. שלטים רבים לאורך החוף ועל המצוק מזהירים מפני הסכנה.
כיצד נוצרים עמודי הבזלת המשושים?
במהלך המסע באיסלנד נתקלנו במקומות אחדים בצורות המשושים בבזלת. זו תופעה גיאולוגית מרתקת, שמתרחשת בעת התקררות לבה, ויוצרת דפוסים גיאומטריים מדהימים, לרוב בצורת משושים סימטריים, אך לפעמים גם בעלי מספר צלעות אחר.
התהליך מתחיל בהתפרצות לבה. זרם לבה בזלתי, בעל צמיגות נמוכה יחסית, פורץ ומתפשט על פני השטח. כאשר הלבה נחשפת לאוויר או למים, היא מתחילה להתקרר. הקירור מתחיל מהשכבות החיצוניות פנימה, וכשהלבה מתקררת, היא מתכווצת.
ההתכווצות יוצרת מתחים פנימיים בלבה, ובדומה לדרך שבה בוץ מתייבש ונסדק, כך נוצרים סדקים בלבה המתייבשת, שמתחילים להתפשט מלמעלה למטה, או בכיוון ההפוך. הסדקים מתפשטים בצורת רשת של מצולעים, לרוב משושים, היות וזו הצורה היעילה ביותר לחלוקה שווה של שטח, בדומה לעוד מקרים בטבע כמו למשל חלות דבש.
עם התקדמות ההתקררות לעומק, הסדקים ממשיכים להתרחב ומייצרים עמודים אנכיים בצורת משושים. כל עמוד יכול להיות בגובה של כמה סנטימטרים ועד עשרות מטרים. הצורה הנפוצה ביותר היא משושה, אך כאמור יש גם תצורות בעלות ארבע עד שמונה צלעות. העמודים לרוב אנכיים, אך לעיתים משתנים בכיוונם לפי תנאי הסביבה, ולחצים גאולוגיים.
מהחוף השחור נסענו להפסקת צהרים בכפר ויק – Vík í Mýrdal, או בקיצור Vík, שהוא הכפר הדרומי ביותר באיסלנד. למרות גודלו הקטן, כ-300 תושבים, הכפר מהווה תחנת עצירה חשובה למטיילים לאורך כביש הטבעת, ויש בו מספר מסעדות, מרכול ובתי מלון.
הכנסייה של הכפר, אותה רואים מכביש הטבעת, שוכנת על גבעה, ומשמשת גם כמקלט במקרה של התפרצות געשית מהר הגעש קטלה – Katla, שנמצא סמוך לכפר. הר הגעש קטלה – Katla, נמצא מתחת לקרחון Mýrdalsjökull, והוא אחד מהרי הגעש הפעילים הגדולים באיסלנד.
עם סיום הפסקת הצהרים המשכנו בנסיעה של כשעה לטיול רגלי לאורך ערוץ פיאדראר. הדרך עוברת בשדה הלבה אלדראון – Eldhraun, שהוא אחד משדות הלבה הגדולים בעולם, שנוצר בהתפרצות הקטלנית של הר הגעש לאקי בשנת 1783. זהו מישור עצום של סלעים מכוסים טחב ירוק, עם נופים מדהימים שקשה לדמיין.
ככל שהתקרבנו אל היעד התקדרו השמים וגשם שוטף ניתך ארצה בעוצמה. כאשר הגענו לחניון בתחילת המסלול ירד בחוץ גשם חזק מאוד. למרות הגשם המדריך לא וויתר, ולאחר המתנה של כעשר דקות הגשם פסק ואנו יצאנו לטיול במסלול מרתק מעל ערוץ פיאדראר.
תמונות משדה הלבה אלדראון – Eldhraun
ערוץ פיאדראר – Fjaðrárgljúfur
ערוץ פיאדראר – Fjaðrárgljúfur, המבוטא באיסלנדית: פיאדרארגליופור, הוא אחד מאתרי הטבע המרשימים והציוריים ביותר בדרום איסלנד.
הערוץ נמצא סמוך לכפר קירקיובאיארקלאוסטור – Kirkjubæjarklaustur. מגיעים אליו עם כביש 206 המתחבר לכביש הטבעת. אורך הערוץ כשני ק”מ, ועומקו עד 100 מטרים. בתחתית הערוץ זורם נהר Fjaðrá, שפרוש שמו באיסלנדית הוא נוצה.
הערוץ נוצר לפני כשני מיליון שנים, כאשר הקרחון נסוג והשאיר מאחוריו שכבות של טוף ולבה רכה. המים מהקרחונים הנמסים חצבו אט־אט את הנתיב בערוץ הרך, ויצרו את הקירות התלולים והמעוקלים שאנו רואים כיום. תהליך זה יצר נוף ייחודי של פיתולים חדים, עמודי סלע, מפלים קטנים ובריכות טבעיות. הנוף הדרמטי והקירות המתפתלים יוצרים מראה, שמזכיר ערוצים קדומים מעולם הפנטזיה.
מסלול הטיול נע על שביל נוח להליכה לאורך שפת הערוץ, ומסתיים בתצפית מרהיבה מעל מפל, כאשר בדרך יש מספר נקודות תצפית נוספות.
התצפית צופה על מפל מוגרפוס – Mögárfoss שנמצא על הקיר המערבי של הקניון Fjaðrárgljúfur. גובהו כ-35 מטרים, והוא מחליק מעל סלעים עשירים בברזל, מה שמעניק לו צבעים של גווני אדמה, כתום וחום. בתחתית המפל הוא מתחבר אל מפל נוסף שיורד מהקיר המזרחי. המקום הפך פופולרי מאוד לאחר שג’סטין ביבר צולם במקום בשנת 2015 לקליפ לשירו I’ll Show You.
עם תום הסיור הרגלי, המשכנו למלון לאקי – Hotel Laki, שנמצא בלב השדות ליד הכפר קירקיובאיירקלאוסטר – Kirkjubæjarklaustur, שהוא כפר קטן וציורי, שפרוש שמו הארוך באיסלנדית הוא המנזר של חוות הכנסייה, והוא מרמז על ההיסטוריה הדתית של המקום.
ואכן, מהמאה ה-12 עד המאה ה-16 שכן בכפר מנזר של נזירות בנדיקטיניות. שרידים מהמנזר לא נותרו, אך המסורת והשם נשמרו.
לאחר שהגענו למלון יצאנו לסיור רגלי קצר בסביבת המלון והתיידדנו עם הסוסים האיסלאנדים.
סוסים איסלנדיים
הסוסים האיסלנדיים הם מגזע ייחודי, עתיק ומפורסם מאוד בזכות תכונותיו הגופניות, אופיו הנוח והיכולת שלו לנוע בצעדים יוצאי דופן. הסוס האיסלנדי התפתח באיסלנד, לאחר שהובא לשם במאה התשיעית לספירה על ידי ראשוני המתיישבים. מאז שנת 982 נאסר ייבוא סוסים לאיסלנד, מה שהפך את הסוס האיסלנדי לאחד הגזעים הטהורים בעולם.
הסוס האיסלנדי נחשב לקטן יחסית, אך חזק מאוד ובעל מבנה שרירי ועמיד. הוא חכם, סקרן, רגוע, נוח לרכיבה, ומתאים גם למתחילים. בחורף גדלה לו פרווה עבה, שמגנה עליו מהקור הקיצוני, יש לו עבירות גבוהה בשטחים הרריים וביצות, ובזכות בידודו לאורך מאות שנים הוא חסין יחסית למחלות.
תושבי איסלנד מעריצים את הסוסים שלהם, רבים מהם מגדלים סוסי בחוות, ואבוי לזר שיכנה את הסוס האיסלנדי – פוני.
לסוס האיסלנדי חמישה צעדים עיקריים, בניגוד לשלושה צעדים המקובלים בגזעים אחרים:
- Walk (הליכה)
- Trot (טְרוֹט)
- Canter/Gallop (דְּהִירָה)
- Tölt – צעד ייחודי ללא טלטולים, נוח מאוד לרוכב, שבו לפחות רגל אחת נוגעת תמיד בקרקע.
- Flying Pace – Skeið – ריצה מהירה במיוחד לשני הצדדים. רק חלק מהסוסים מסוגלים לצעד הזה.
הסוס האיסלנדי נחשב סמל לאומי באיסלנד. הוא מיוצא למדינות רבות, במיוחד לרכיבה תחרותית ופנאי, אך בכדי לשמור על הגזע הטהור, אסור להחזיר לאיסלנד סוס שיצא ממנה. לכן, כאשר סוס יוצא מאיסלנד לתחרות במדינה אחרת, בדרך כלל מוכרים אותו קודם לתחרות.
