מסע לאיסלנד - היום העשירי
שמים בהירים ושמש מאירה קידמו את פנינו בבוקר היום האחרון באיסלנד. יום ארוך עמד לפנינו, כאשר עד לשעות הצהרים היה לנו זמן חופשי לטייל בעיר הבירה.
לאחר ארוחת הבוקר, עזבנו את החדר במלון, השארנו את המזוודות בתאי שמירה במלון, ויצאנו לטייל ברחבי העיר. אך קודם לתיאור הסיור הרגלי ברחבי העיר, הנה כמה מילים על רייקיאוויק.
רייקיאוויק בירת איסלנד
רֵייקְיָאוִיק – Reykjavík היא עיר הבירה של איסלנד, והיא העיר הגדולה, המרכזית והצפונית ביותר בעולם המשמשת כבירה. זוהי גם המרכז התרבותי, הכלכלי, הפוליטי והאקדמי של המדינה. בעיר, שנמצאת בחוף המערבי, מתגוררים כ-135,000 תושבים, ובמטרופולין כולו בסביבות 240,000 תושבים – מעל מחצית מאוכלוסיית איסלנד.
הבנייה בעיר נמוכה, ומרבית הבתים בעיר, כמו בכל רחבי איסלנד, בנויים בנייה קלה ותעשייתית מפאנלים מבודדים, ומחוממים באמצעות אנרגיה גיאותרמית טבעית. חלק גדול מהבתים צבועים בצבעים עזים, ועל חלקם ציורי קיר מרהיבים, כנראה בכדי לשבור את הקדרות, שמזג האוויר משרה על העיר במשך ימים רבים בשנה.
רייקיאוויק נחשבת למקום שבו התיישבו הוויקינגים הראשונים באיסלנד. המתיישב הנורדי אינגלפור ארנרסון הגיע למקום בשנת 874 לספירה, והקים שם את חוותו.
פירוש השם Reykjavík הוא מפרץ העשן, על שם האדים שיצאו מהמעיינות הגיאותרמיים הרבים באזור. במשך מאות שנים היה האזור חקלאי ודליל באוכלוסייה. רק במאה ה-18, עם הקמת תעשיות דיג ותחנות מסחר, החלה רייקיאוויק להתפתח לעיירה.
רייקיאוויק הפכה לבירת איסלנד לאחר שאיסלנד קיבלה עצמאות מדנמרק ב-1918, והוכרזה כבירה רשמית עם הקמת הרפובליקה ב-1944.
אתרים חשובים בעיר
האלגרימסקירקיה – Hallgrímskirkja, – הכנסייה הלותרנית הענקית והמפורסמת. מהמבנים הבולטים בעיר. מגדל התצפית שלה מספק נוף מרהיב של רייקיאוויק והסביבה.
הארפה – Harpa Concert Hall – מרכז קונצרטים ואירועים ארכיטקטוני מרהיב על קו המים, ונחשב לאחד מסמלי התרבות של העיר.
אגם טיורנין – Tjörnin – אגם קטן בלב העיר, מוקף בגנים, מוזיאונים ובניין העירייה. מקום אהוב להליכה והאכלת ברווזים.
רחוב לאוגאווגור – Laugavegur – הרחוב המרכזי לקניות, מסעדות, בתי קפה, חנויות עיצוב ובוטיקים.
פרל – Perlan – מבנה עתידני שנבנה מעל מכלי מים חמים. כולל מוזיאון טבע אינטראקטיבי, מערת קרח מלאכותית, ותצפית פנורמית על העיר.
הנמל הישן – Old Harbour – אזור תיירותי עם מסעדות דגים, גלריות וחוויות ימיות. מהנמל הישן יוצאות ספינות לסיורי לוויתנים.
מוזיאון הסאגה – Saga Museum – מוזיאון המציג את סיפורם של הוויקינגים והמתיישבים הראשונים באיסלנד בעזרת דמויות שעווה והסברים היסטוריים.
בית Höfði – המקום שבו נערכה הפסגה ההיסטורית בין רונלד רייגן למיכאיל גורבצ’וב ב-1986, שסימנה התחלה לסיום המלחמה הקרה.
סיור רגלי ברייקיאוויק
יצאנו מהמלון והלכנו לכיוון אגם טיורנין, כאשר בדרך עברנו ליד פסלו של יון סיגורדסון – Jón Sigurðsson, מי שהיה המנהיג החשוב ביותר של תנועת העצמאות האיסלנדית במאה ה-19, ונחשב לגיבור לאומי של איסלנד. סיגורדסון עמד בראש התנועה הלאומית האיסלנדית, שפעלה להחזיר לאיסלנד אוטונומיה תחת שלטון דנמרק, דרש את השבת אלת’ינגי, הפרלמנט האיסלנדי, לפעולה אמיתית באיסלנד ולא רק כגוף ייצוגי, ניהל מאבקים אינטלקטואליים ופוליטיים מול השלטון הדני, וערך ופרסם כתבי עת ומאמרים היסטוריים, שיצרו תודעה לאומית איסלנדית. יום הולדתו, 17 ביוני, הפך ליום העצמאות של איסלנד, ודמותו מופיעה על שטרות כסף, פסלים, ושמות רחובות ובתי ספר באיסלנד.
מול פסלו של סיגורדסון עומד בניין הפרלמנט האיסלנדי – Alþingishúsið, ובהמשך עברנו ליד קתדרלה מיוחדת בסגנון ניאו-קלאסי, שנחנכה בשנת 1796.
ליד אגם טיורנין, מול בניין עיריית רייקיאוויק, ניצב הפסל המכונה האיש הבירוקרט האלמוני – The Unknown Bureaucrat, שהוא אחד הפסלים המעניינים, השנונים והסאטיריים בעיר רייקיאוויק שבאיסלנד.
את הפסל יצר בשנת 1994 האמן האיסלנדי מגנוס טומאסון – Magnús Tómasson. הפסל הוא דמות גבר לבוש בחליפה, הנושא תיק עבודה על גבו, אך ראשו וגופו העליון שקועים בתוך גוש אבן בזלת גדול. רק רגליו, ידיו, הכתפיים והתיק נראים בבירור, כאשר שאר הגוף מוסתר על ידי האבן, המסותתת כך שהיא נראית כאילו נחתה עליו מהשמיים, או כאילו הוא נושא אותה על גבו כמו עונש.
יש הרואים בפסל ביקורת סאטירית על הבירוקרטיה המודרנית, ומתאר את האזרח הקטן, שנבלע אל תוך מערכת ממשלתית חסרת פנים, ונטולת זהות אישית. הוא מבטא הומור איסלנדי טיפוסי, ויש בו שילוב של קלילות, מודעות עצמית ועמדה ביקורתית כלפי מוסדות.
ויש כאלו הרואים בפסל ביטוי לעול העבודה בעידן המודרני, לאנונימיות בעיר הגדולה, או לתחושה שכל אחד מאיתנו הוא רק בורג קטן במערכת גדולה. כל אחד והפרשנות שלו לפסל.
בניין עיריית רייקיאוויק – Reykjavík City Hall, שניצב על שפת אגם טיורנין, הוא מבנה מודרני ומרשים המשלב בין בטון, זכוכית ומים, ומשמש כמרכז המינהל העירוני של עיר הבירה האיסלנדית. בנייתו הושמה בשנת 1992 והוא תוכנן על ידי משרד האדריכלים האיסלנדי – Studio Granda.
המבנה יוצא אל תוך האגם, וחלק ממנו עומד על המים, ויוצר תחושת אינטגרציה עם הנוף. בתכנון המבנה נעשה שימוש נרחב בזכוכית, שמכניסה אור טבעי פנימה, ומחברת את המבנה לסביבה. המבנה משלב בין מינימליזם מודרני, לבין עקרונות של קיימות והתאמה לנוף האיסלנדי.
בנוסף למשרדי עיריית רייקיאוויק, ולשכת ראש העיר, יש במבנה אולם תצוגות ציבורי שפתוח למבקרים, ומשמש לתערוכות, אירועים והצגות אמנות. בקומת הקרקע יש מפת תבליט תלת-ממדית של איסלנד בגודל ענק, בית קפה קטן הצופה לאגם, מרכז מידע לתיירים הפתוח בעונת הקיץ, ושירותים ללא תשלום.
אגם טיורנין הוא אחד הסמלים הפסטורליים והאהובים ביותר בלב רייקיאוויק, ומשמעות שמו באיסלנדית – האגם. שטחו קצת יותר מחצי קמ”ר, והוא רדוד מאוד. בחורף האגם קופא לעיתים קרובות, ומשמש ילדים ומבוגרים להחלקה על הקרח.
האגם מושך עשרות מיני ציפורים, כולל ברווזים, שחפים, אווזים וברבורים, והתושבים והתיירים נוהגים להגיע לשפת האגם ולהאכיל את עופות המים. שביל הליכה מקיף את האגם, ולצדו פינות ישיבה, פסלים וצמחי נוי.
מאגם טיורנין המשכנו אל כנסיית הַלְגְרִימְסְקִירְקְיָה – Hallgrímskirkja, שבטעות נקראת בעברית כנסיית הדלגרים. מדובר בכנסייה הגדולה והבולטת ביותר באיסלנד, ואחד מהסמלים האדריכליים המזוהים ביותר עם העיר רייקיאוויק, ושל איסלנד כולה.
הכנסייה ניצבת על ראש גבעה בלב רייקיאוויק, ואפשר לראותה כמעט מכל נקודה בעיר. גובה 74.5 מטרים והיא הבניין הגבוה ביותר ברייקיאוויק. את הכנסייה תכנן האדריכל האיסלנדי Guðjón Samúelsson, והיא נבנתה בשלבים במשך למעלה מ-40 שנים בין השנים 1945–1986.
הכנסייה שייכת לזרם הלותרני המקובל באיסלנד. המבנה עוצב בהשראת עמודי הבזלת המשושים שראינו לאורך המסע במקומות שונים, כמו במפל סוורטיפוס או במערות לצד החוף השחור. חזית הבניין אנכית, ומזכירה הר געש.
הכנסייה נקראת על שמו של האלגרימור פטורסון – Hallgrímur Pétursson, משורר וכומר לותרני בן המאה ה-17, שכתב את פסלי הסבל, יצירה דתית חשובה באיסלנד.
בתוך הכנסייה ניצב עוגב מרשים במיוחד בגובה 15 מטרים, ששוקל כ-25 טון, ומורכב מ- 5,275 קנים. את העוגב עיצב יוהנס קלאיס – Johannes Klais מגרמניה. בראש הכנסייה יש תצפית פנורמית מרהיבה אל העיר והסביבה, שאליה אפשר לעלות בתשלום במעלית
בחזית הכנסייה ניצב פסלו של לייף אריקסון – Leif Eriksson, בנו של אריק האדום – Erik the Red, מייסד המושבה הנורדית בגרינלנד. לייף אריקסון היה מגלה ארצות נורדי, מהוויקינגים הראשונים, שנחשב בעיני היסטוריונים רבים בתור האירופאי הראשון שהגיע ליבשת אמריקה, כ-500 שנה לפני כריסטופר קולומבוס.
על פי הסאגות של וינלנד – Vinland Sagas, בסביבות שנת 1000 לספירה יצא לייף אריקסון להפלגה מערבה מגרינלנד, והגיע ככל הנראה לחופי קנדה, שם הוא הקים מושבת חורף, כנראה באזור האתר הארכיאולוגי L’Anse aux Meadows, המוכר כיום כאתר מורשת עולמית של אונסק”ו. הפסל ניתן כמתנת ארצות הברית לאיסלנד בשנת 1930, לציון 1,000 שנה להקמת האלת’ינגי – Alþingi, הפרלמנט האיסלנדי.
מול הכנסייה נמצא קפה לוקי – Café Loki, שמציע תפריט איסלנדי. אנחנו עצרנו במקום להפסקת קפה ועוגה, ונהנינו מאוד מהקפה, מהעוגות והשירות המצוין.
מהכנסייה המשכנו לכיוון רחוב לאוגאווגור – Laugavegur, שהוא רחוב המרכזי לקניות ובילויים. ולאחר סיור קצר ברחוב התחלנו לחזור לכיוון המלון, כאשר בדרך אנו עוברים ברחוב Skólavörðustígur Rainbow, שצבעי דגל הגאווה של הקהילה הלהט”בית צבוע לאורכו של הרחוב, שבקצהו ניצבת כנסיית הַלְגְרִימְסְקִירְקְיָה.
סמוך לרחוב, שבא לבטא את הפתיחות הליברלית של החברה האיסלנדית לקהילה הלהט”בית, ראינו על אחד הקירות כתובות גרפיטי הקוראות לשחרור פלסטין, ומציגות את מדינת ישראל כמדינה, שמאז אוקטובר 2023 רוצחת ילדים פלסטינים ועיתונאים. כתובות הגרפיטי האלו, במעוז המתיימר להיות נאור וליברלי, הן דוגמא מובהקת לבורות, לצביעות ולטיפשות של הקבוצות הליברליות פרוגרסיביות בעולם המערבי, שתומכות בקבוצות שמזוהות עם האיסלם הקיצוני, שכל מטרתם היא השמדת החברה והערכים, שתומכיהם הליברלים מאמינים בהם.
לקראת סוף הסיור עברנו שוב ליד אולם הקונצרטים המיוחד Harpa Concert Hall, שמצא על קו המים סמוך לנמל. זה הוא אחד המבנים המרשימים והידועים ביותר ברייקיאוויק, וסמל לאדריכלות מודרנית במדינה. המקום, שנפתח רשמית במאי 2011, משמש מרכז תרבות, כנסים, תערוכות, מוזיקה ואירועים, והוא ביתן של הסימפוניה האיסלנדית, והאופרה הלאומית של איסלנד.
האתר תוכנן על-ידי משרד האדריכלים Henning Larsen Architects מדנמרק, בשיתוף עם משרד האדריכלים Batteríið Architects מאיסלנד. את חזית הבניין, שעשויה קירות זכוכית גאומטריים, בהשראת מבני גבישים בזלתיים, המזכירים את תצורות הלבה האיסלנדיות, עיצב האמן והמעצב האיסלנדי דני אולפור אליאסון – Ólafur Elíasson.
את ארוחת הצהרים אכלנו במסעדת Höfnin Restaurant שבנמל, ולאחריה התכנסנו יחד עם יתר חברי הקבוצה להמשך הטיול המשותף בחצי האי רֵייקְיַנֶס, כאשר היעד הראשון שלנו היא מערת ראופרהול, שהיא למעשה מנהרת לבה.
חצי האי רֵייקְיַנֶס
חצי האי רֵייקְיַנֶס – Reykjanes Peninsula נמצא בדרום-מערב איסלנד, והוא אחד האזורים הפעילים גאולוגית ביותר במדינה. הוא נמצא סמוך לעיר הבירה רייקיאוויק, ושדה התעופה הבינלאומי קפלוויק שוכן בו, ולכן הוא מהווה לרוב את נקודת הכניסה הראשונה לאיסלנד.
חצי האי שוכן בנקודת מפגש של לוחות טקטוניים, על הגבול שבין הלוח האירואסיאתי ללוח הצפון-אמריקאי. תזוזת הלוחות יוצרת סדקים, חריצים ופעילות געשית גבוהה. באזור יש שדות גיאותרמיים פעילים ובהם אדים, בוץ מבעבע, וגייזרים קטנים. האזור עשיר בשדות לבה, הרי געש פעילים בצד הרי געש כבויים, קונוסים געשיים, ומעיינות חמים.
אתרים בולטים ברייקנס
הגשר בין היבשות – Bridge Between Continents – גשר קטן המסמל את הפיצול בין הלוח הצפון-אמריקאי לאירואסיאתי – חוויה סמלית לעמוד בין שני לוחות טקטוניים.
לגונת הסיליקה הכחולה – Blue Lagoon – אתר המרחצאות המפורסם בעולם, עם מים מינרליים חמים בצבע טורקיז, הנוצרים כתוצר לוואי של תחנת כוח גיאותרמית סמוכה.
אזור קריסוביק – Krýsuvík – אזור גיאותרמי מרשים עם מעיינות חמים, בריכות בוץ מבעבעות, ואדים פורצים מהאדמה.
הר פגרדלספיאטל – Fagradalsfjall – הר געש שהתפרץ לאחרונה בשנים 2021 – 2023, עם לבה זורמת ונוף וולקני רענן. ניתן לטייל באזור בהתאם לתנאי בטיחות.
העיירה גרינדוויק – Grindavík – עיירת דייגים עם אווירה מקומית שקטה, משמשת בסיס למבקרים בבלו לאגון ובהתפרצויות געשיות.
המגדלור רייקאנס – Reykjanesviti – המגדלור הראשון שנבנה באיסלנד, סמוך לצוקים דרמטיים ונוף אוקיינוס פראי.
לוע געשי בשם Gunnuhver – אזור של פעילות גיאותרמית עזה עם גייזרים של אדים רותחים – נקרא על שם רוח רפאים לפי אגדה מקומית.
מערת ראופרהול - Raufarhólshellir
מערת ראופרהול – Raufarhólshellir היא אחת ממנהרות הלבה הגדולות, הארוכות והמרשימות ביותר באיסלנד. אתר טבע ייחודי, שבו אפשר להיכנס אל תוך תעלת לבה קדומה ולחוות את עוצמת התפרצות געשית מבפנים.
מה זה תעלת לבה?
תעלת לבה שלעיתים מכונה גם צינור לבה – Lava Tube היא תעלה טבעית, שנוצרה כאשר לבה חמה זרמה מתחת לפני הקרקע. השכבה העליונה התקררה והתקשתה, בעוד שמתחת המשיכה הלבה לזרום, עד שלבסוף התעלה התרוקנה ונותרה ריקה.
אורך התעלה בראופרהול כ-1,360 מטרים, והיא נמצאת כ-30 דקות נסיעה מדרום-מזרח לרייקיאוויק, סמוך לעיירה ת’ורלקסהוף – Þorlákshöfn.
התעלה נוצרה לפני כ-5,200 שנה, בעקבות התפרצות געשית מהר געש סמוך. במקומות מסוימים לאורכה התעלה מגיעה לגובה של 10 מטרים ורוחב של 30 מטרים.
בגלל רגישות האתר והמבנה הפנימי, אפשר לבקר בתעלה רק בליווי מדריך מוסמך, ואחרי תדריך בטיחות. אורכו של סיור מלא כשעה. הסיור כולל הליכה בתוואי באורך 364 מטר באזור מואר של התעלה, הסברים ובדיחות תפלות מהמדריך המקומי. לתעלה יש פתח אחד שדרכו נכנסים ויוצאים. בחלקים מסוימים התקרה קרסה ואור השמש נכנס פנימה.
בעת סיור בתעלה אפשר לראות תצורות סלע טבעיות בצורת גלים קפואים של לבה, קשתות סלע ומרקמים שיצר זרם הלבה לפני אלפי שנים. יש בה שילוב צבעים של תחמוצות ברזל, גופרית, מינרלים נוספים, שיוצרים קירות צבעוניים ומרהיבים. בחורף אפשר לראות קרחונים טבעיים מרהיבים שנוצרים בתוך התעלה. האתר שימש לצילומים של סרטים וסדרות בז’אנר מדע בדיוני.
הטמפרטורה בתוך התעלה היא 4-6 מעלות. יש בה שבילים בטוחים, אם כי יש אזורים שההליכה מאתגרת. באזורים חשוכים התעלה מוארת. הסיור בה עם קסדות שעליהן מותקנים פנסים, והאתר מותאם לתיירים במצב גופני טוב. כדאי להתלבש במעיל מגן ממים בעת כניסה לתעלה, היות ולכל אורכה מטפטפים מים מהתקרה.
בתעלה אין כמעט בעלי חיים, בגלל תנאי הסביבה הקשים והחשוכים. אחד מהמינים הבודדים שנצפו בתעלה הוא עכביש מערות זעיר – Porrhomma cavernicola. זה מין עכביש קטן מאוד, חסר צבע כמעט, שמסתגל לחיים בחושך מוחלט. הוא ניזון מחרקים מיקרוסקופיים כמו קפצזנביים או זחלים זעירים, שנוכחותם נדירה מאוד.
לאחר סיום הביקור בתעלת הלבה נסענו לאתר האחרון באיסלנד, אל הלגונה הכחולה.
הלגונה הכחולה - Blue Lagoon
הלגונה הכחולה – Blue Lagoon או באיסלנדית Bláa lónið היא אחד מאתרי התיירות הפופולריים ביותר באיסלנד, ונחשבת לאתר ספא גיאותרמי מהייחודיים בעולם. האתר נמצא בחצי האי רייקאנס כ-45 דקות נסיעה מרייקיאוויק וכ-20 דקות משדה התעופה הבינלאומי קפלוויק.
הלגונה אינה תופעת טבע ישירה, אלא תוצר לוואי של תחנת הכוח הגיאותרמית סווארטסן – Svartsengi. המים החמים, שמוזרמים מהתחנה ועשירים במינרלים, בעיקר בצורן ובגופרית, ויצרו אגם מלאכותי עם מראה טבעי ויוצא דופן.
טמפרטורת המים 37–39 מעלות צלזיוס כל השנה. צבע המים כחול-חלבי בשל נוכחות צורן דק המרחף במים. המים עשירים במינרלים ובעלי תכונות טיפוליות לעור.
האתר פתוח בכל יום בשעות 8:00 – 22:00. הבריכות התרמיות נמצאות בחוץ ואינן מקורות. גם כדי להגיע אל הסאונות והחמאם צריך ללכת באוויר הפתוח, ובמזג אוויר קר, מדובר באתגר מאוד לא נעים.
באתר יש מקלחות ושירותים מתקדמים. כל מבקר מקבל לוקר אישי, שנפתח ונסגר באמצעות צמיד אלקטרוני שמקבלים בכניסה. הלוקרים ממוקמים בחדרי ההלבשה נפרדים לגברים ולנשים. טרנג’נדרים וחסרי מגדר רשאים להשתמש בחדרי ההלבשה של שני המינים. הלוקרים בטוחים, וגדולים מספיק עבור בגדים, נעליים ותרמיל קטן.
הצמיד שמקבלים בכניסה משמש לגישה למתקנים נוספים, כמו בר המשקאות שבמים, ומזכה במשקה ראשון חינם ובמסכה לפנים. באתר יש בית קפה עם ארוחות קלות ומשקאות.
האתר פתוח כל השנה, כולל בחורף, וחובה להזמין כרטיסים מראש דרך האתר הרשמי, היות והמקום מבוקש מאוד.
תאונה בדרך לשדה התעופה
הטיסה חזרה לארץ הייתה עם חניית ביניים במינכן, כאשר הטיסה למינכן יצאה מרייקיאוויק בשעה 1:15 בלילה. כשלוש שעות וחצי לפני הטיסה נפרדנו מהלגונה הכחולה, מתוך כוונה להגיע לשדה התעופה, שנמצא כ-20 דקות מהלגונה, שלוש שעות לפני הטיסה.
אלא שאז הבלתי מתוכנן והבלתי רצוי קרה. השביל שמוביל מהלגונה הכחולה אל מגרש החנייה מואר בצורה מינימליסטית, כדרכם של האיסלנדים, ואחד מחברי הקבוצה נתקל בסלע בזלת שחור, מעד והתרסק על הקרקע. הוא נפצע בפניו ובגפיו, ושתים מאצבעות ידו יצאו ממקומן.
וכאן באו לידי ביטוי קור הרוח, היוזמה, האכפתיות והנחישות של המדריך שלנו יובל גור. לאחר טיפול ראשוני בפצוע והבנת מצבו, יובל מיהר ללגונה בניסיון להזעיק עזרה רפואית. אלא ששם נאמר לו שאין להם במקום צוות רפואי, והם המליצו שניקח את הפצוע לבית חולים – Sudurnes Hospital & Health Center שנמצא בקפלוויק, סמוך לשדה התעופה.
וכך, עם פצוע מדמם ולחץ לקראת הטיסה הקרובה, מיהרנו עם האוטובוס לבית החולים. יובל ואחד מחברי הקבוצה, שהוא פרמדיק, ליוו את הפצוע ורעייתו לתוך בית החולים, יחד עם הציוד שלהם, ולאחר שהם ווידאו שהפצוע נקלט וזוכה לטיפול, הם חזרו לאוטובוס ומיהרנו לשדה התעופה.
למזלנו, שדה התעופה לא היה עמוס, הליך מסירת המזוודות והכרטוס היו מהירים, אך לבנו ומחשבותינו היו נתונים לחברנו הפצוע ורעייתו, עמם היינו בקשר כל העת.
הטיפול בבית החולים היה מהיר ויעיל. האצבעות הוחזרו למקומן תחת הרדמה מקומית, הפצעים נוקו ונחבשו, ובתוך כשעה וחצי הם שוחררו עם מכתב שמאשר לפצוע לטוס. וכאן החל מרוץ נגד השעון. בבית החולים ניסו הפצוע ורעייתו למצוא הסעה מהירה בשעת לילה מאוחרת, ואילו בנמל התעופה יובל הפעיל את הקסם האישי בכדי לשדל את דיילות דלפק הקבלה להמתין לפצוע מעבר לזמן המקובל, ולא לסגור את הטיסה.
בסופו של דבר ריבונו של עולם שלך את בירכתו, הפצוע ורעייתו מצאו מונית, שדהרה אל נמל התעופה, והם הצליחו בדקה ה-92 למסור את המזוודות ולעלות לטיסה, כאשר כל חברי הקבוצה נושמים לרווחה ומריעים.
13 שעות לאחר מכן נחתנו בארץ הקודש. תם המסע לאיסלנד, ארץ הקרח והאש.