מסע לאיסלנד - היום הראשון
בוקר ראשון באיסלנד. מזג האוויר אפור וסגרירי, ובהמשך היום צפוי גשם קל. אחרי ארוחת הבוקר אנו מעמיסים את המזוודות על האוטובוס, הליך שהופך לשגרה בכל בוקר לאורך כל ימי המסע, ויוצאים לדרך.
היום הראשון למסע הוקדש למעגל הזהב, שהוא מסלול הטיולים המפורסם ביותר באיסלנד. במהלך היום ביקרנו בארבעה אתרים מרכזיים, שלהם חשיבות רבה במורשת האיסלנדית ובפעילות הגיאותרמית באי.
היעד הראשון היה הפארק הלאומי ת’ינגווליר.
הפארק הלאומי ת'ינגווליר
הפארק הלאומי ת’ינגווליר – Þingvellir National Park, הממוקם כ-40 ק”מ מזרחית לרייקיאוויק בירת איסלנד, הוכרז כאתר מורשת עולמית של אונסק”ו בשנת 2004. הפארק הוא אחד מאתרי הטבע וההיסטוריה החשובים והמרהיבים באיסלנד, והוא גם אחד מיעדי החובה בטיול במעגל הזהב המפורסם.
משמעות השם ת’ינגווליר – Þingvellir באיסלנדית הוא שדות הפרלמנט (Þing = אספה/פרלמנט, vellir = שדות). כאן התקיים מאז שנת 930 לספירה הפרלמנט הראשון של איסלנד, שנקרא אלת’ינגי – Althingi, והוא אחד הפרלמנטים העתיקים בעולם. במשך מאות שנים התקבצו כאן נציגים מהשבטים השונים של איסלנד לקבלת החלטות חוקיות ושיפוטיות.
נקודת המפגש של הפרלמנט נקראת Lögberg שפרושה – אבן החוק – Law Rock. היא נמצאת כ-750 מטר צפונית למרכז המבקרים של הפארק, ושביל נוח מוביל אליה.
ת’ינגווליר שוכן על קו השבר בין שתי הלוחות הטקטוניים: הלוח הצפון-אמריקאי והלוח האירו-אסייתי. אפשר לראות סדקים וערוצים אדירים שנוצרו כתוצאה מתזוזות הלוחות, וביניהם ערוץ אלמנאגה – Almannagjá המרשים, שהוא אחד המקומות היחידים בעולם בהם אפשר ללכת פיזית בין שני לוחות טקטוניים.
הפארק משתרע על פני עמק עשיר במים. יש בו מפלים ואגמים, ביניהם אגם Þingvallavatn, האגם הגדול באיסלנד, שמרכז המבקרים נמצא סמוך לקצהו הצפוני. אפשר למצוא בפארק צמחייה האופיינית לאזור הצפוני בצד טחבי לבה נדירים.
בפארק נמצאת נקודת הצלילה המפורסמת Silfra, שמושכת חובבי צלילה מכל העולם, אל סדק באדמה מלא במי קרחונים שנמסו. המים צלולים במיוחד, והצוללים יכולים לראות למרחק של 100 מטרים בתוך המים. זה גם המקום היחיד בעולם שבו אפשר לצלול בין שתי יבשות.
אנחנו הגענו אל מרכז המבקרים של הפארק – Thingvellir National Park Visitor Center ומשם עלינו לנקודת תצפית הצופה על האזור.
לאחר מכן המשכנו בטיול רגלי לאורך ערוץ אלמנאגה, אל נקודת המפגש של הפרלמנט, שכאמור נמצאת כ-750 מטר צפונית למרכז המבקרים של הפארק, ומשם אל האוטובוס שהמתין לנו במגרש החנייה בהמשך הערוץ.
היעד הבא הייתה הקתדרלה הלותרנית בסקרהולט.
הקתדרלה הלותרנית בסקרהולט - Skálholt Cathedral
קתדרלת סקאלהולט היא אחד האתרים ההיסטוריים החשובים ביותר באיסלנד, ויש לה משמעות דתית, תרבותית ולאומית עמוקה. מהמאה ה-11 ועד המאה ה-18 הייתה העיירה סקאלהולט מרכז דתי, חינוכי ופוליטי חשוב באיסלנד.
בשנת 1056 הוקמה שם הבישופות הראשונה באיסלנד, והיא שימשה כמרכז הכנסייה הקתולית ולאחר מכן מרכז הכנסייה הלותרנית. במשך מאות שנים, סקאלהולט הייתה אחד משני המרכזים הדתיים החשובים באיסלנד, כאשר המרכז השני היה בכפר הולר – Hólar, בצפון איסלנד.
הקתדרלה הנוכחית נבנתה בשנת 1963 לציון 900 שנה להקמת הבישופות, והיא הקתדרלה העשירית במספר שנבנתה במקום, לאחר שמבנים קודמים נהרסו ברעידות אדמה או פגעי זמן.
סגנון הבנייה מודרני יחסית, אך הוא שואב השראה מההיסטוריה. בתוך הקתדרלה יש חלונות ויטראז’ מרשימים, מזבח אבן, רצפת פסיפס ושרידים היסטוריים. במרתף הכנסייה נמצא מוזיאון ובו נמצאים שרידי קתדרלות קודמות וממצאים ארכיאולוגיים.
את חלונות הויטראז’ בקתדרלה עיצבה האמנית גרדור הלגהדוטיר – Gerður Helgadóttir, לאחר שהיא זכתה בתחרות לעיצוב החלונות.
החלונות בסגנון מופשט ולכולם משמעות דתית עמוקה. את החלונות אפשר לחלק לשתי קטגוריות – כנסייתית ודתית.
החלונות בצד הדרומי של הקתדרלה מוקדשים לבישופים קודמים של סקאלהולט כמו הבישוף איסלייף גיסורארסון -Ísleif Gissurarson (1056-1080), הבישוף הראשון בסקאלהולט, בנו, גיסור איסלייפסון – Gissur Ísleifsson (1082-1118), קלנג תורשטיינסון – Klæng Þorsteinsson (1152-1175), ופאל יונסון – Páll Jónsson (1195-1211). שני חלונות מוקדשים לקדוש תורלק – Saint Þorlák, ולבישוף תורהאלסון – Þórhallsson (1178-1193).
החלונות בצד הצפוני קשורים לדמויות שבצד הדרומי, ויש בהם סמלים מקראיים ואלמנטים שמייצגים את תכונותיהם או מעשיהם של הבישופים שבצד הדרומי.
החלונות הקטנים שבקירות העליונים של הקתדרלה כוללים עיצובים גיאומטריים ודגמים פרחוניים. בחלק מהחלונות מופיעים סמלים מקראיים הקשורים לסבלו של ישו כמו צלב, כתר של קוצים, מסמרים, ספוג ועוד.
כך לדוגמה, בחלון הרביעי בצד הדרומי, שמוקדש לבישוף פאל יונסון – Páll Jónsson, האומנית בחרה להשתמש בצורת המשושה, כסמל לאיזון מושלם והרמוניה, המשקפים את יכולותיו הרבות של הבישוף, שבאו לידי ביטוי בשירה, בכתיבה, ובתחומים רבים אחרים.
האמנית גרדור הלגאדוטיר נולדה בטרולאנס בנורדפיורדור, אך עברה לרייקיאוויק עם הוריה בגיל תשע. גרדור החלה ללמוד בבית הספר לאמנות ועבודת יד של איסלנד, שם למדה את יסודות הרישום, אך במקביל החלה לעבוד בחמר ומאוחר יותר לגלף באבן.
עם סיום לימודיה היא עברה לפריז, שם היא הקימה סטודיו ברובע האמנים של העיר, ובנתה קריירה בינלאומית מצליחה מאוד. גרדור מתה בשנת 1975 והיא בת 47 בלבד. היא הותירה אחריה יצירות אמנות רבות ברחבי העולם.
מסקרהולט המשכנו לאתר הגייזרים המפורסם, כאשר בדרך נהג האוטובוס לקח אותנו לבקר בכפר ריהולט – Reykholt, שבו הוא מתגורר, בכדי להציג בפנינו בגאווה מקומית את החממות ההידרופוניות שבהם מגדלים חקלאי הכפר עגבניות, מלפפונים, פירות יער, פרחים וגידולים אחרים.
אתר הגייזרים
הגייזר גֵייסִיר – Geysir הוא אחד האתרים הגיאותרמיים המפורסמים בעולם, והוא זה שנתן את שמו לכל שאר הגייזרים ברחבי הגלובוס. המילה Geyser באנגלית נגזרת משמו. גייסיר נמצא בעמק הַאוּקַדָאלוּר – Haukadalur, והוא חלק ממסלול מעגל הזהב.
זהו אחד האתרים הגיאותרמיים הפעילים בעולם, עם בריכות רותחות, אדים העולים מהאדמה, ריח גופרית באוויר, וסביבה געשית פעילה. כאן אפשר ללמוד מקרוב על הפעילות הוולקנית של איסלנד.
גייסיר הוא מהגייזרים העתיקים ביותר המתועדים, והוא פעיל מזה מאות שנים. בזמן פעילותו בעבר, הוא היה מתפרץ בעוצמה אדירה של מים רותחים, שהתנשאו לגובה של עד 70–80 מטר ואף יותר. בעידן המודרני, עקב פעילות סייסמית משתנה והתערבות אנושית, גייסיר נרגע וכיום כמעט ואינו פעיל.
בסמוך לגייסיר נמצא סטְרוּקוּר – Strokkur, גייזר קטן יותר אך פעיל באופן קבוע. סטרוקור מתפרץ כל 5–10 דקות, ועמוד המים שלו מגיע לגובה של כ-20 מטר. בזכות ההתפרצויות הסדירות שלו, סטרוקור הוא אחד האתרים המצולמים ביותר באיסלנד.
כאמור, הגייזר גֵייסִיר נרגע וכמעט שאינו פעיל כיום, ולכך יש כמה סיבות עיקריות, שמשלבות שינויים טבעיים והתערבות אנושית. גייזרים פועלים כתוצאה ממערכת גיאותרמית עדינה מאוד, בה מי תהום מתחממים על ידי מגמה תת-קרקעית, ואדים לוחצים מתפרצים כלפי מעלה.
הסיבה העיקרית לדעיכת הגייזר הן רעידות אדמה, ששינו את המבנה התת-קרקעי של גייסיר, במיוחד רעידות שאירעו בשנים 1896, 1910, 1935 ו-2000, השפיעו על זרימת המים והלחץ שהצטבר. לעיתים, רעידות אדמה החזירו לגייזר את הפעילות לזמן קצר, אך לאחר מכן היא דעכה שוב.
גורם נוסף הוא סתימת מעברים תת-קרקעיים על-ידי מינרלים. המים העולים מהאדמה עשירים בגופרית ובמינרלים אחרים. מינרלים אלו, שהצטברו לאורך הזמן בצינור ההתפרצות של גייסיר, סתמו חלקית את המעברים התת-קרקעיים, מה שמפריע ליצירת לחץ מספק להתפרצות סדירה.
גם לגורם האנושי השפעה על דעיכת הגייזר. בעבר הרשויות ניסו לעודד את פעילותו של גייסיר כדי לרתק תיירים, ובמהלך פסטיבלים אף שפכו לתוכו סבון כדי להאיץ התפרצות. פעולות אלו כנראה שיבשו את האיזון הטבעי, וייתכן שתרמו לדעיכת הפעילות בטווח הארוך. כיום ההתערבות הזו נאסרה משיקולים סביבתיים.
יש גם תיאוריה הטוענת כי דעיכת הגייזר נובעת גם מירידה בלחץ או במפלס מי התהום באותו אזור מסוים. אם אין אספקה מספקת של מים קרים להמרה לאדים, לא נוצר הלחץ הדרוש.
ליד האתר מצוי מרכז מבקרים עם חנות מזכרות גדולה, מספר מסעדות ובתי קפה וגם כמה מלונות. באתר עצמו יש שבילים נוחים שמובילים אל הגייזרים והבריכות המבעבעות.
לאחר הפסקת צהרים במרכז המבקרים וסיור באתר הרותח המשכנו למפל גולפוס, כאשר בדרך עצרנו לתצפית על הנהר הלבן – Hvítá, שמפל גולפוס הוא חלק ממנו.
מפל גולפוס
מפל גולפוס – Gullfoss, המפל הזהוב, הוא אחד המפלים המפורסמים והמרהיבים ביותר באיסלנד, ונחשב לאחת האטרקציות המרכזיות במעגל הזהב. המפל נמצא על נהר Hvítá – הנהר הלבן, באזור של רמות בזלתיות, כ-120 ק”מ מזרחית לרייקיאוויק.
המפל בנוי משני מפלים מדורגים, כאשר המפל ראשון בגובה של כ-11 מטר והמפל השני בגובה של כ-21 מטר. המים נופלים אל תוך נקיק עמוק ברוחב של כ-20 מטרים ועומק של 32 מטרים, ויוצרים מחזה עוצמתי במיוחד.
מקור השם המפל הזהוב נגזר ככל הנראה מהקשתות שנוצרות מרסס המים, כאשר קרני השמש פוגעות בהם. במפל זורמות כמויות מים עצומות. בקיץ, הזרימה יכולה להגיע ל-140 קוב לשנייה. בעונת החורף המפל מתכסה חלקית בקרח ושלג, ויוצר מראה קפוא מרהיב.
בראשית המאה ה-20 תוכנן להשתמש בכוח המים להפקת חשמל, אך בזכות מאבק ציבורי בהובלת סיגרידור תומסדוטיר – Sigríður Tómasdóttir, בתו של החוכר המקומי, האתר ניצל. כיום מפל גולפוס מוכר כשמורת טבע מוגנת.
האגדה המקומית מספרת ששמו של המפל, המפל המוזהב, נובע ממטמון זהב שנזרק למפל בידי איסלנדי עשיר, שילדיו רבו ביניהם על ירושת אביהם, והוא החליט לשים קץ למריבה, מכר את כל רכושו, ואת הזהב שקיבל זרק אל המפל. לא ידוע על אמיצים שניסו לחפש את הזהב במי המפל הגועשים.
ממרכז המבקרים שנמצא ליד החניון מוביל שביל נוח ומדרגות אל נקודת התצפית העליונה. מנקודת התצפית העליונה יורד שביל, קצת פחות נוח ובטוח, אל נקודת התצפית התחתונה, שנמצאת קרוב מאוד למפל. השביל אל נקודת התצפית התחתונה וגם נקודת התצפית מכוסים ברסס מים, ומומלץ להתלבש בהתאם ולהיזהר מהחלקה.
