הנדידה הגדולה

הנדידה הגדולה היא תופעת טבע ייחודית המתרחשת במרחבים העצומים בצפון טנזניה ודרום קניה. מדובר במסע מעגלי לאורך 1,000 ק”מ, במחזוריות שנתית,  שבו נעים עדרים עצומים של כשני מיליון פרסתניים – גנו כחול, זברות, אימפלות וצבאים, בחיפוש אחר מים ואוכל, כאשר בעקבותיהם נעים הטורפים למיניהם – אריות, נמרים, צ’יטות, צבועים, זאבים ודורסים.

אוכלי העשב, שמכלים את העשב באזור שבו הם נמצאים, מתקדמים קדימה אל האזור הבא שבו יש עשב. התנועה מעגלית ונוכחות העדרים בכל אזור חוזרת על עצמה בזמנים דומים בכל שנה, ובהתאמה לעונת הגשמים בכל אזור.

המניע העיקרי לתנועת העדרים הוא כנראה הגשם, אשר אותו יודעות הזברות לזהות ממרחק של למעלה מ-50 קילומטרים, כנראה לפי רעש הרעמים או מראה הברקים שאופק. מסלול מסע הנדודים נע מאזור השימור נגורונגורו שצפון בטנזניה, דרך שמורת הסרנגטי צפונה אל שמורת מסאי-מארה שבקניה, ואז חזרה אל אזור נגורונגורו.

המסע מלא בסכנות האורבות בכל פינה. בעת חציית הנהרות אורבים לעדרים התנינים. כאשר נולדים הגורים, רבים מהם נטרפים, וכך גם עולה בגורלם של אלו שעייפו או נחלשו במסע המפרך.

בין החודשים אפריל ומאי מתחילה תנועת עדרים עצומים של גנו, זברות ואנטילופות מאזור השימור נגורונגורו צפונה, דרך שמורת הסנרגטי אל נהר הגרומטי – Grumeti River. לאחר חציית נהר הגורמטי מתקדמים העדרים צפונה, ובין החודשים יולי וספטמבר הם חוצים את נהר המארה – Mara, המפריד ביו הסרנגטי ובין שמורת מסאי מארה שבקניה. בקניה נמצאים העדרים כשלושה חודשים ובמהלך אוקטובר עד נובמבר מתחילה התנועה אל מרחבי הסרנגטי ולבסוף אל אזור השימור נגורונגורו.

במהלך החודשים פברואר ומרץ חלה עונת ההמלטות, במהלכה נולדים מאות אלפי גורים, כ-6,000 בכל יום, שרבים מהם לא יגיעו לגיל בגרות. ואז, באותה מחזוריות, עם תום עונת ההמלטות מתחילה בחודשים אפריל ומאי התנועה צפונה.