אוגנדה - Uganda
הרפובליקה של אוגנדה נמצאת במזרח אפריקה על קו המשווה, לחופו של אגם ויקטוריה. למדינה אין מוצא לים. בצפון היא גובלת עם דרום סודאן, במזרח עם קניה, בדרום עם טנזניה, בדרום-מערב עם רואנדה, ובמערב עם הרפובליקה הדמוקרטית של קונגו.
שטחה של אוגנדה 241,038 קמ”ר. לשם השוואה, שטחה של ישראל 22,072 קמ”ר. רוב שיטחה של אוגנדה משתרע על רמה הררית פורייה, בגובה ממוצע של 900 מ’ מעל פני הים. בגבולות המדינה נישאים הרים, שמהווים את הפסגות הגבוהות במדינה.
לאוגנדה אין מוצא לים. שטחה היבשתי 197,100 קמ”ר. בשטחה מצויים מספר אגמים גדולים ששטחם הכולל 43,938 קמ”ר. הגדול שבאגמי אוגנדה הוא אגם ויקטוריה ממנו יוצא הנילוס הלבן. במרכז המדינה נמצא אגם קיוגה, ובמערבה ימת אלברט.
האקלים באוגנדה טרופי, כאשר הטמפרטורות אינן גבוהות במיוחד ונשארות קבועות לאורך השנה.
נכון לשנת 2019 אוכלוסיית אוגנדה מנתה קצת יותר מ-45 מיליון תושבים. עיר הבירה היא קמפלה, והיא העיר הגדולה והמאוכלסת ביותר במדינה עם למעלה ממיליון וחצי תושבים.
אוגנדה זכתה בעצמאות בשנת 1962 במסגרת חבר העמים הבריטי, ומשטרה רפובליקה נשיאותית. לאורך שנות עצמאותה חלו בה הפיכות רבות, אולם משנת 1986 עומד בראשה הנשיא יוורי מוסווני.
מקור שמה של אוגנדה הוא בממלכת בוגנדה, הגדולה מבין הממלכות המסורתיות הנמצאות בתחומה של המדינה. בשנת 1908, בעת ביקור באפריקה, הכתיר וינסטון צ’רצ’יל את אוגנדה בתואר “פנינת אפריקה”.
כלכלת אוגנדה כושלת, והיצוא בהיקף כ-3 מיליארד דולר בשנה נשען בעיקר על קפה, תה, כותנה, דגים, פרחים וזהב. בשנים האחרונות חדרו הסינים לאוגנדה. הם משקיעים בתשתיות בתמורה לזכויות כרייה וחיפוש נפט וגז.
שטח – 241,038 קמ”ר
אוכלוסיה – 45,740,000 (מעודכן ל-2019)
בירה – קמפלה
מטבע – שילינג אוגנדי
תמ”ג לנפש – 1,950 דולר (2022)
יצוא שנתי – 2.9 מיליארד דולר (2022)
יבוא שנתי – 4.7 מיליארד דולר (2022)
היסטוריה
מעט ידוע על ההיסטוריה האנושית באזור זה של העולם עד להגעת אנשים שאינם מאפריקה. התרבות המקומית היא תרבות אוראלית, המבוססת על סיפורים מפה לאוזן ולא על תיעוד כתוב. הכתב, שהתפתח באזורים אחרים בעולם, הגיע לאפריקה בתקופה מאוחרת.
ממצאים מעידים באזור חיו בני אדם לפחות מאז האלף הראשון לפני הספירה, וכנראה שעוד הרבה לפני כן. מהעדויות המועטות על ההיסטוריה של אוגנדה ידוע שבמהלך המאה ה-16 פרחה באזור ממלכת בוניורו קיטרה, שלפי המסורת המקומית נפרדה מממלכת קיטרה שקדמה לה.
סוחרים ערבים שהגיעו לאזור בשנות השלושים של המאה ה-19, סיפרו על מספר ממלכות שהיו באזור, וכנראה נוסדו במאה ה-16. הממלכה הגדולה ביותר והחשובה ביותר בין ממלכות הללו, אשר קיימת עד ימינו אלו, היא ממלכת בוגנדה.
בשנות השישים של המאה ה-19 הגיעו לאזור חוקרים בריטים בחיפושיהם אחר מקורות הנילוס, ובסוף שנות השבעים הגיעו לאזור מיסיונרים אירופאים, אשר הביאו לתושבי המקום את בשורת הנצרות. בשנת 1888 הוחכר האזור לחברת מזרח אפריקה הבריטית, ובשנת 1894 הפך באופן רשמי למדינת חסות של האימפריה הבריטית ונקרא אוגנדה הבריטית. שטח החסות הסופי הנקרא כיום אוגנדה נוצר בשנת 1914.
בשנת 1962 הוענקה לאוגנדה עצמאות במסגרת חבר העמים הבריטי. בשנת 1966 הודח ראש הממשלה הראשון של אוגנדה, מילטון אובוטה, ובתגובה להדחה הוא ביצע הפיכה, תפס את מושכות השלטון והכריז על עצמו כנשיא. המתח שנוצר הביא להתערבות של הצבא, כאשר בשנת 1971 ביצע מפקד הצבא, אידי אמין דאדא, הפיכה צבאית, פיזר את הפרלמנט, העמיד את עצמו בראשות המדינה והנהיג דיקטטורה רצחנית.
שלטונו של אידי אמין עלה בחייהם של כ־300,000 מבני אוגנדה, והוא הסתיים בשנת 1979, לאחר מלחמה עם טנזניה ופעילות כוחות גרילה אוגנדיים. אידי אמין, שהמיר את דתו לאסלאם, נמלט ללוב, עבר לעיראק, ולבסוף השתקע בערב הסעודית, שם מת בשנת 2003.
לאחר נפילת אידי אמין, הייתה תקופת מעבר בה שלט יוסוף קירונדה לול, ולאחריה חזר מילטון אובוטה למדינה, וכיהן שוב כנשיא בין השנים 1980–1985, במהלכן נלחמו קבוצות שונות על השלטון במדינה.
בשנת 1985 הודח אובוטה בידי גנרל טיטו אוקלו, ושנה אחר כך הובס אוקלו בידי מפקד צבא ההתנגדות הלאומית, יוורי מוסווני – Yoweri Museveni , המשמש כנשיא אוגנדה עד היום.
מוסווני הצליח להתמודד בהצלחה עם קבוצות מורדים, הצליח להשליט סדר במדינה והצליח לשקם את הכלכלה המתפוררת בסיוע מדינות המערב. בשנת 1994 נבחרה אספה מכוננת והוכנסה לתוקף חוקה חדשה.
מבנה פוליטי
אוגנדה היא רפובליקה שבראשה עומד נשיא, אשר נבחר בבחירות כלליות כל חמש שנים. הנשיא משמש גם כמפקד העליון של הכוחות המזוינים של המדינה, וגם כראש הרשות המבצעת. ראש הממשלה נבחר על ידי הנשיא, ותפקידו לסייע לנשיא בניהול הממשלה, אשר נבחרת על ידי הנשיא מבין המחוקקים הנבחרים.
כאמור, הנשיא הנוכחי הוא יוורי מוסווני – Yoweri Museveni, המכהן בתפקידו מאז 26 בינואר 1986, ומשמש גם כמפקד העליון של הצבא וכראש הרשות המבצעת.
הפרלמנט של אוגנדה הוא פרלמנט חד ביתי. חברי הבית, שמאיישים את התפקיד לתקופת כהונה של חמש שנים, נבחרים ברובם על ידי הציבור הכללי בבחירות אזוריות. מיעוטם נבחרים או ממונים על ידי קבוצות אינטרסים חוקיות מיוחדות, כמו הצבא האוגנדי, ארגוני עובדים, נשים (נציגה לכל מחוז בחירה), נכים וצעירים.
עד לשנת 2005 היה הפרלמנט חד-מפלגתי, אולם בשנה זו בוטל במשאל עם החוק, שאסר על השתתפות מפלגות אופוזיציה בבחירות. שינויים נוספים שנערכו בשנה זו היו הסרת מגבלת מספר הכהונות והגיל של הנשיא המכהן, דבר שאפשר את המשך מועמדותו ובחירתו של מוסווני בכל אחת ממערכות הבחירות.
מערכות הבחירות באוגנדה מלוות בדרך כלל בטענות של האופוזיציה על הונאת בחירות, עיוותים בהליך הדמוקרטי, מעצר מתנגדים פוליטיים והקצאת משאבים ממשלתיים לטובת מפלגת השלטון.
כלכלה
לאוגנדה משאבים טבעיים כמו זהב, נחושת, קובלט, בדיל וטונגסטן. אדמתה פורייה לעיבוד ובעלת מאגרים גדולים של מינרלים, אך אלה כמעט ואינם מנוצלים. בשל נתונים אלו נחשבת אוגנדה לבעלת פוטנציאל טוב לפיתוח ולצמיחה כלכלית. עם זאת, חוסר יציבות פוליטית וניהול כלכלי כושל גרמו לנסיגה כלכלית של המדינה, והותירו את אוגנדה כאחת מהמדינות העניות ביותר בעולם ובעלת רמת פיתוח נמוכה ביותר.
תוצרת חקלאית מהווה כיום את מקור ההכנסה המרכזי של מטבע חוץ. בין היתר אוגנדה מייצאת קפה, כותנה, תה, דגנים, קסאווה, דבש, דגים ובשר. ענפי התעשייה העיקריים באוגנדה הם מלט, סבון, קמח, סוכר, בירה, מוצרי בשר ועץ.
היקף היצוא עומד על כ-3 מיליארד דולר בשנה והיקף היבוא על כמעט 5 מיליארד דולר בשנה. התוצר הגולמי השנתי לנפש עומד על 1,950 דולר. לשם השוואה בישראל התוצר הגולמי השנתי לנפש עומד על כמעט 35,000 דולר.
בשנים האחרונות אוגנדה מפתחת את ענף התיירות, בדגש על מספר פארקים לאומיים המאכלסים מספר רב של בעלי חיים, ומהווים אטרקציות תיירותיות. בשנים האחרונות חדרו הסינים לאוגנדה. הם משקיעים בתשתיות בתמורה לזכויות כרייה וחיפוש נפט וגז.
דמוגרפיה
אוכלוסיית אוגנדה מורכבת משבטים שונים. לאף אחד מהשבטים אין רוב משמעותי, ולכן באוגנדה מדברים שפות שונות רבות. אנגלית, לוגנדה וסווהילי הן השפות הרשמיות במדינה.
מיסיונרים נוצרים ומוסלמים הגיעו לאוגנדה לראשונה בשנת 1860 והחלו לשכנע את המקומיים לאמץ את האסלאם או הנצרות. כיום, שני שלישים מהאוכלוסייה נוצרים ושליש מוסלמים, כאשר יש מיעוטים הינדים, עובדי אלילים וגם קהילה יהודית קטנה, הקוראת לעצמה אבאיודאיה.
חלק מהשבטים המקומיים עדיין חיים במסגרת ממלכות, עם קשר מורכב בינן לבין השלטון המרכזי. לקהילה האסיאתית, שרוב חבריה מהודו, תפקיד חשוב בכלכלה האוגנדית. בתקופת שלטונו של אידי אמין גורשו האסיאתיים, אך בשנים האחרונות הם שבים לאוגנדה ומסייעים בקידום הכלכלה.
הממשלה האוגנדית פועלת לקידום מעמד האישה, משקיעה בחינוך נשים ופועלת במרץ כנגד ניצול מיני והטרדות נשים וילדות.
אתרים מעניינים באוגנדה
אגם ויקטוריה
הנילוס הלבן
מפלי מורצ’ינסון
יער קיבאלה
