אפריקן דרייב - היום הרביעי – ספארי בוקר, כפר דייגים ומפלי מורצ'ינסון
ספארי של בוקר
היום הרביעי למסע מתחיל בשעת בוקר מוקדמת. אנו אורזים ארוחת בוקר בחדר האוכל של הלודג’ ויוצאים לפני זריחת השמש לספארי בוקר, להתבונן בשמורה המתעוררת ליום חדש. ספארי בשפה הסווהילית פרושו מסע, ואכן, כל סיור בשמורה הוא מסע מרתק, מרגש, מפתיע ומלא בחוויות.
ראשונים אנו פוגשים בפילה ושנים מילדיה. הפיל הוא בעל החיים הגדול והכבד ביותר מכל חיות היבשה. יש לו מוח גדול מאוד והוא נחשב לבעל חיים אינטליגנטי ובעל זיכרון מעולה.
בעולם קיימים שני סוגי פילים. באפריקה מצוי הפיל האפריקאי הגדול, ואילו באסיה מצוי הפיל האסייתי, הקטן יותר, והוא גם הרבה יותר רגוע ונוח לאילוף.
אנו עוצרים את הג’יפים בצד הדרך, מרימים משקפות ומצלמות, וצופים באמא פילה ובשני גוריה, אחד צעיר מאוד והשני גדול יותר, אוכלים בהנאה את ארוחת הבוקר. הריון של פילה נמשך 22 חודשים, ובלידתו שוקל גור הפילים כ-120 קג’.
גור הפילים יונק עד לגיל 5 כ-12 ליטר חלב ביום, מעטיני אמא פילה, שנמצאים בין רגליה הקדמיות. כאשר פיל זכר צעיר מגיע לגיל בר-מצווה הוא נפרד מאמו ומהעדר, ומצטרף לעדר פילים זכרים רווקים. פילות נקבות נשארות בעדר.
גמל נמרי
אנו ממשיכים ופוגשים בצד הדרך עדרי ג’ירפות. הג’ירף, המכונה בעברית “גמל נמרי”, הוא החיה הגבוהה ביותר בעולם, ויכול להגיע בבגרותו לגובה של 6 מטרים, ולמשקל של טון וחצי.
לג’ירף מראה מאוד אלגנטי ואצילי, אך הוא יודע גם לרוץ במהירות רבה, ומגיע למהירות של עד 60 קמ”ש. הג’ירף אוכל עלים, אותם הוא מעדיף ללקט מצמרות העצים, בעזרת לשונו הארוכה, המגיעה לעד 40 ס”מ.
אנו יורדים מהדרך הראשית אל שבילי העפר, צופים בעדרי האנטילופות, הצבאים והבאפלו האפריקאי. גיל המדריך מזהיר בקשר מהבאפלו, שהתנהגותו בלתי צפויה, ולמרות מראהו השקט והנינוח, הוא יכול ברגע אחד לשנות את מזגו ולהסתער באגרסיביות.
ביקור בכפר דייגים
לקראת צהרים אנו חוזרים ללודג’ לארוחת צהרים ומנוחה קצרה, ולאחריה ממשיכים לכפר דגים על שפת אגם אלברט. בכפר מקבל את פנינו ראש הכפר, שהוא דובר אנגלית רהוטה, והוא מספר בסבלנות על החיים בכפר שסובבים סביב לאגם. התושבים מתפרנסים בעיקר מדייג ומעישון ושימור הדגים.
מיד עם הגיענו לכפר מקיפים אותנו הילדים. הם מצפים למתנות, ובעיקר לכסף שהתיירים הלבנים נוהגים לחלק. לפני היציאה למסע התבקשנו לא להביא ממתקים לילדים אלא מתנות יותר מועילות כמו משחקים או כלי כתיבה.
מראה הילדים, שרובם מוזנחים ואף נראים חולים, והדלות שבה חיים תושבי הכפר מעוררים אצל חלק מחברי הקבוצה תחושות קשות. בהמשך המסע עולות שאלות ומתפתח דיון סביב לשאלה מדוע אפריקה “נשארה מאחור”, ועוד אגיע לנושא בהמשך.
לפני שאנחנו עוזבים צוות מאגמה משאיר בידי ראש הכפר מזוודה עמוסה בבגדים ומתנות לילדים, שמסתדרים בטור ארוך בכדי לקבל מראש הכפר את המתנות שהשארנו. אנו נפרדים מהכפר ברגשות מעורבים, וחוזרים לשמורה בדרך למפלי מורצ’ינסון.
מפלי מורצ'ינסון - מבט מקרוב
יום קודם צפינו מרחוק במפלי מורצ’ינסון מספינת הנהר. כעת אנו מגיעים אל מרחק נגיעה מהמפלים, לחוש בעוצמת המים האדירה, להאזין לרעש האדיר ולהירטב מענני רסס המים שעולים מהמפלים.
החננו את הרכבים במגרש החנייה המסודר וירדנו בשביל אל קרבת המפלים. נהר הנילוס הלבן מתרכז במפל מרוחב של 800 מטרים לרוחב של 8 מטרים בלבד. 300 מטר קוב עוברים בכל שנייה במפל שנופל מגובה של 43 מטרים. והמראה מרהיב.
ולאחר שביקרנו במפלים, התרשמנו, צילמנו ונרטבנו, חזרנו אל מגרש החנייה שם טעמנו מהג’ק פרוט ונהנינו מסלט פירות קר שצוות מאגמה הכין לכבודנו.
