מסע לנמיביה - היום הראשון

כאן גם פגשנו לראשונה את חברי הקבוצה, היות ובמפגש המקדים שהתקיים כמה שבועות קודם לכן, לא השתתפנו. אנו גם פוגשים את דרית וגבי מיוחס מטבעון, עמם נחלוק את הרכב במהלך המסע. הכרות ראשונית כבר עשינו בזום וכעת אנו נפגשים פנים אל פנים.

הליך הבידוק הבטחוני ומסירת המזוודות עובר מהר, וקצת לאחר חצות מתחילה העלייה למטוס. אנו טסים עם חברת Ethiopian Airlines, שנחשבת לחברה טובה. יחד עם זאת המטוס צפוף מאוד, ולאנשים גבוהים כמוני, קשה מאוד למצוא תנוחה נוחה, שלא לדבר על שינה.

הטיסה יוצאת בזמן ואורכת כארבע שעות, ובשעת בוקר מוקדמת נחתנו בנמל התעופה הבינלאומי באדיס-אבבה בירת אתיופיה. למרות שהגענו בטיסה בינלאומית והמשכנו לטיסה בינלאומית אחרת, האתיופים, שמקפידים על נהלי ביטחון חמורים, דרשו שנעבור שוב בדיקה ביטחונית. 

זמן ההמתנה לטיסת ההמשך לווינדהוק בירת נמיביה הוא שלוש שעות, ואנו ניצלנו את הזמן לקפה ושיחת הכרות עם דרית וגבי. הטיסה לווינדהוק ארוכה יותר, כמעט שש שעות, אלא שהפעם המטוס גדול ומרווח יותר ואני מצליח לנמנם מעט.

לקראת צהרים נחתנו בנמל התעופה הבינלאומי בווינדהוק. מדובר בנמל תעופה קטן המשרת מעט מאוד טיסות ביממה. אנו יורדים מהמטוס והולכים ברגל אל הטרמינל. אזרחי ישראל נדרשים לוויזה, אישור כניסה לנמיביה.  עד לפני מספר חודשים הייתה לנמיביה נציגות דיפלומטית בישראל, שבה אפשר היה להוציא וויזה מראש. אלא שהנציגות נסגרה, ועם הגיענו לנמיביה, נאלצנו להמתין עד שמנחם, ראש הקבוצה, הסדיר את נושא אישורי הכניסה לכל חברי הקבוצה.

לאחר שקיבלנו את אישורי הכניסה עברנו את ביקורת הדרכונים, אספנו את הכבודה, שהגיעה במלואה, ויצאנו אל אולם מקבלי הפנים להמרת דולרים לכסף נמיבי (דולר נמיבי) ולרכישת SIM.  התקשורת הסלולרית בנמיביה די סבירה, הודות להשקעות משמעותיות שהסינים עשו בשנים האחרונות.  אלא שחברות הסלולר בישראל אינן מציעות חבילות תקשורת לנמיביה. לכן האפשרות היא רכישת SIM מקומי, או רכישת eSIM באינטרנט לפני ההגעה לנמיביה.

אנחנו בחרנו בשתי האופציות. בטלפון שלי התקנתי eSIM של חברת GigSky עם תוכנית מותאמת לנמיביה, שעבד מצוין. לטלפון של צופיה רכשנו SIM מקומי עם 5 גיגה דאטה לכל שבוע, שגם עבד מצוין.

לאחר שסיימנו את המרת הכסף ורכישת כרטיסי הסים פגשנו את הארי ודכה, שני מקומיים ממוצא גרמני, שהיו אחראים על הרכבים במסע. מחוץ לטרמינל חיכו לנו מיניבוסים, שהובילו אותנו אל מלון SAFARI COURT HOTEL, אחד המלונות הטובים והנעימים בווינדהוק.

בדרך למלון חווינו במראות הראשונים של נמיביה. אני מאוד התרשמתי מהניקיון המופתי בצדי הדרכים, ומהרחובות הנקיים והמסודרים בעיר הבירה. דבר נוסף שמשך את תשומת לבי היו הגדרות החשמליות ולעיתים גם גדרות תלתליות, שהקיפו את מרבית הבתים ומבני הציבור, סימן בולט לחוסר הביטחון האישי ולרמת הפשיעה הגבוהה במדינה. 

לאחר ארוחת הערב התקיימה פעילות קבוצתית קצרה להכרות בין חברי הקבוצה, וכך הסתיים לו היום הראשון והארוך במסע.