מסע רכבי שטח לנמיביה
אחרי המסע המוצלח לאוגנדה ולטנזניה, שבו השתתפנו בתחילת ינואר 2023, יצאנו שוב בתחילת יוני 2023, יחד עם חברת מאגמה מסעות בעולם בע”מ, שארגנה גם את המסע הקודם, למסע בן 11 ימים בנמיביה.
גם המסע הזה בדומה לקודמו נקרא אפריקן דרייב – African Drive, ומהותו נהיגה עצמית ברכבי שטח, והכרות אינטימית קרובה עם התרבות והאוכלוסייה המקומית, עם פלאי הטבע, ועם החי והצומח באזורים בהם מבקרים.
חברת מאגמה מתמחה במסעות ג’יפים במקומות אקזוטיים בעולם, וגם הפעם המסע הצטיין ברמת תכנון, דיוק וביצוע גבוהים, ובצוות מקצועי מלווה שכלל מדריך, אחראית מנהלה, שני אנשי צוות מנהלה, רופאה, מדריך מתלמד ושני אנשים טכניים מקומיים.
להלן תקציר המסע, כאשר מידע מפורט יותר על המקומות בהם ביקרנו, וכן חוויות ורשמים, אפשר למצוא לכל יום בנפרד.
לשאלות ומידע נוסף אפשר לפנות אלי במייל – Gady@Shlasky.com
היום הראשון למסע
טיסת לילה מנתב”ג לנמל התעופה הבינלאומי בווינדהוק – Windhoek, בירת נמיביה, עם חניית ביניים באדיס-אבבה באתיופיה.
אל ווינדהוק הגענו בשעות אחר הצהרים להתארגנות ולינה במלון SAFARI COURT HOTEL בווינדהוק.
היום השני למסע
בשעת בוקר קיבלנו את רכבי השטח, טנדרים מאובזרים מתוצרת חברת טויוטה, ויצאנו לנסיעה ארוכה בת קרוב ל-400 ק”מ, מערבה אל עיירת הנופש סווקופמונד – Swakopmond, שנמצאת על חופו של האוקיינוס האטלנטי.
את ארוחת צהרים סעדנו בפינת חמד בעיירה קירביב -Karibib, ובהמשך ירדנו מהדרך הראשית לביקור סמוך למכרה אורניום נטוש, להתבוננות בתופעות גאולוגיות מרתקות. לקראת ערב הגענו אל עיירת הנופש סווקופמונד, שנמצאת על חופו של מפרץ וולביס – Walvis Bay, אל מלון Hansa Hotel Swakopmund, המלון הראשון שנבנה באזור בשנת 1905.
היום השלישי למסע
לאחר ארוחת הבוקר יצאנו דרומה לאורך חופי האוקיאנוס האטלנטי לכיוון מפרץ סנדוויץ – Sandwich Harbor, אל דיונות החול הענקיות שנושקות לחוף הים, ואל מושבות דובי ים, פלמינגו, קורמורנים וחיות אחרות.
את היום סיימנו בארוחת ערב בסגנון דרום-אפריקאי סביב מדורה, למרגלות דיונת חול עצומה מזרחית לסווקופמונד, ולאחריה חזרנו אל המלון בו לנו לילה קודם בסווקופמונד.
היום הרביעי למסע
נפרדנו ממפרץ וולביס ומהעיירה סווקופמונד, והתחלנו בנסיעה לכיוון צפון לאורך החוף האטלנטי. עד מהרה התחלף כביש האספלט בדרך עפר, וענן אבק החל ללוות את שיירת המסע.
בעיירה Hentiesbaai עצרנו לתדלוק, ולאחר מכן פנינו מזרחה על כביש C35, ממנו ירדנו לאחר 26 ק”מ לעבר ערוץ נהר האומרורו – Omaruru היבש. לאחר נסיעה מרתקת בערוץ הנהר חזרנו לכביש C35 והמשכנו לעבר העיירה Uis, כאשר ברקע אנו רואים את ההר הבוער – Brandberg Mountain, שהוא ההר הגבוה בנמיביה, המתנשא לגובה של 2,606 מטרים.
לאחר ארוחת צהרים מאוחרת ב-Uis חזרנו לכביש C35, ובהמשך עברנו לכביש D2612, בדרכנו למנוחת לילה בלודג’ Twyfelfontein Country Lodge, בין צוקי אבן חול אדומה וסלעי גרניט.
היום החמישי למסע
היום החמישי במסע הוקדש לחציית ארץ הדאמארה – Damara Land, חבל ארץ שנקרא על שמם של אנשי שבט הדמארא, אשר הועתקו לאזור בשנות הששים.
בתחילת היום ביקרנו ב-Twyfelfontein, אתר מורשת בינלאומי, שבו חריטות סלע בנות 2,000 עד 6,000 שנה מתקופת בני הסאן. הסיור הרגלי באתר לווה בהסברים מרתקים של מדריכה מקומית. בסיום הסיור המתינו לנו קפה קר ועוגיות, שצוות המנהלה של מאגמה הכין עבורנו.
משם המשכנו לערוץ נחל Aba Huab, שם פגשנו את הצמח וולווצ’יה מירבליס – Welwitschia Mirabilis הנדיר, הנחשב לאחד מסמלי נמיביה. לצמח תוחלת חיים ארוכה במיוחד והוא יכול לחיות גם 3000 שנים.
בהמשך ערוץ הנחל פגשנו בעדרי פילי מדבר נמיביים ובעדרי דלגנים, ולעת ערב הגענו ללודג’ האקולוגי Khowarib Lodge, שם ציפתה לנו הפתעה מעניינת.
היום השישי למסע
את היום הששי למסע הקדשנו לסיור עומק בדרכי השטח היפות של המדבר הנמיבי. פגשנו ג’ירפות, עדרי פילי מדבר, דלגנים וגם שרידים מארוחת הבוקר שסעדו האריות.
את ארוחת הצהרים סעדנו בשטח עם בירות וחטיפי בשר מיובש, ובאותה הזדמנות חגגנו יום הולדת לצופיה.
בשעות אחר הצהרים המאוחרות, בדרכנו על כביש C43, למנוחת לילה בעיר אפוהו – Opuwo, בירת שבט ההימבה, עצרנו ליד מקבץ עצי באובב – Baobab, מרשימים ומיוחדים.
את קבלת השבת וארוחת ליל ששי ערכו על שפת הבריכה בלודג’ Opuwo Country Lodge, שבו בילינו את הלילה.
היום השביעי למסע
אחרי ארוחת הבוקר, תדלוק הרכבים ותיקון תקרים בצמיגים, המשכנו צפונה על דרך C43 לעבר נהר קוננה, שהוא הגבול הטבעי והבינלאומי בין נמיביה ואנגולה. הדרך עוברת בחבל ארץ מדברי של מחוז קוננה – Kunene, אזור ההררי, פראי ונידח.
קרוב לגבול ירדנו מהדרך הראשית לדרך צדדית D3701, שהובילה אותנו אל שפת הנהר, שם עשינו הפסקת צהרים עם בשר על האש.
לאחר הפסקת הצהרים ביקרנו אצל משפחה משבט ההימבה, ביקור שהותיר אצלי רושם עמוק עליו אספר בחלק המפורט של המסע.
את היום הארוך סיימנו בלודג’ Ruacana Eha Lodge
היום השמיני למסע
מוקדם בבוקר יצאנו לדרכנו דרומה על כביש C46, אל שמורת אטושה, מתוך מטרה להגיע לשמורה מוקדם ככל שאפשר. בעיירה Ondangwa, הנמצאת על הגבול בין מחוז אושנה במערב למחוז אושיקוטו במזרח, עברנו לכביש B1, וממנו ירדנו לאחר 90 ק”מ אל דרך עפר המובילה לשער King Nehale, אחד משלושת שערי השמורה.
כללי ההתנהגות בשמורה מחמירים מאוד. אסור להכניס אריזות או שקיות פלסטיק וניילון, ובשום פנים ואופן אסור לרדת מהרכבים, למעט באזורים תחומים שהוגדרו להפסקות. לאחר תדריך והוראות התנהגות יצאנו לסיור בדרכי השמורה, שמשתרעת על שטח הגדול מעט משטחה של מדינת ישראל.
עד מהרה פגשנו בעדרי גנו, זברות, ראמים, דלגנים, פילים, ג’ירפות ומגוון ציפורים. עיקר בעלי החיים מתרכזים סביב למקווי מים, חלקם טבעיים וחלקם מלאכותיים, ואנו דילגנו ממקווה מים אחד לאחר, במטרה לראות ולצלם כמה שיותר בעלי חיים.
השמורה נסגרת עם שקיעה ולקראת השעה 18:00 הגענו למלון Mokuti Etosha, שנמצא סמוך לשער Namutoni של השמורה. במלון המדהים הזה שהינו שני לילות.
היום התשיעי למסע
את היום התשיעי כולו הקדשנו לסיור עומק בשמורה. שפר מזלנו ולאורך היום ראינו נמר, צ’יטות ובעלי חיים רבים אחרים עליהם אספר בהרחבה בחלק המפורט.
לעת שקיעה חזרנו למלון להנות מעוד לילה קסום במקום הנפלא והמיוחד הזה.
היום העשירי למסע
לאחר ארוחת בוקר שבה חגגנו יום הולדת לתהילה, הצלמת המקסימה, שהצטרפה למסע ותיעדה אותו עם רחפן ומגוון מצלמות, יצאנו בדרכנו דרומה אל השמורה הפרטית אוקונג’אטי – Okonjati Game Reserve. זו אחת משמורות הצייד הפרטיות הראשונות שהוקמו בנמיביה, ונוסדה על ידי איש השימור הידוע יאן אולופסה – Jan Oelofse.
לאחר כ-340 ק”מ על כביש B1 ועוד 42 ק”מ על דרך עפר פנימית בתוך השמורה, הגענו אל המלון הממוקם במרכז השמורה, שבו בילינו את הלילה האחרון בנמיביה.
אחרי ארוחת צהרים והתארגנות בחדרים יצאנו לסיור בשמורה עם רכבי ספארי ונהגים של השמורה. מגוון החיות שראינו היה מאכזב, וגם סיור הלילה, שבו צפינו בהאכלת אריות, לא היה מרשים במיוחד.
היום האחד עשר למסע
בשעת בוקר מוקדמת עזבנו את שמורת אוקונג’אטי בדרכנו לוונדהוק, שם החזרנו את הרכבים, נפרדנו מהארי וסכה (בתמונה), ונסענו לשדה התעופה בדרכנו חזרה לארץ.
