חוק ומשפט

השאלה, “האם הכול שפיט?”, היא לדעתי בסיס המחלוקת, או אולי ההסכמה, בין מתנגדי הרפורמה לבין תומכיה. רגע לפני שאני מנסה לענות על השאלה, אני רוצה

“הגישה המקובלת בכל שיטות המשפט הינה, כי חופש הביטוי אינו חופש מוחלט. זהו חופש יחסי בלבד. יש להבחין בין חופש לבין הפקרות. כך למשל, חירות

יש הרבה סיבות מדוע נדרשים רפורמה ושינוי במערכת המשפט. אחת מהן היא הליברליזם הפרוגרסיבי, שנשיא בית המשפט העליון, אהרון ברק, טיפח ופיתח במערכת המשפט.

הנאום החשוב והממלכתי, שנשא אתמול הנשיא הרצוג, היה בבחינת סטירת לחי לכל אלו שטוענים, שהרפורמה המשפטית היא הפיכה משטרית, שתפגע בדמוקרטיה, בזכויות האדם ובכלכלה. מדבריו

אחת הטענות שמפנים מבקרי מערכת המשפט בישראל, כנגד המערכת, היא בעניין האקטיביזם השיפוטי, שהחל בימיו של הנשיא שמגר, והתגבר מאוד בתקופת הנשיא ברק, שטען “שהכול

“מעולם לא התיימרתי להכתיב לממשלה פסקים או לקבוע בשבילה את דרכה… אני רואה בדאגה רבה אם שר המשפטים אומר שאני מעמיד עצמי מעל לממשלה ומעל