אזור השימור נגורונגורו
אזור השימור נגורונגורו נמצא בצפון-מערב טנזניה, במרחק של כ-180 ק”מ מערבית לעיר ארושה – Arusha. האזור, המשתרע על פני 8,288 קמ”ר, ייחודי לטנזניה והוא נועד להגן, לא רק על ערכי הטבע שבו, אלא גם על אורח חייהם של בני שבט המסאי המתגוררים בו. לשם כך, קבעה הרשות המנהלת את אזור השימור כללים, שנועדו לאזן בין צרכי הטבע לצרכי השבט. כך למשל, על בני השבט נאסר לצוד חיות בר, אך הם רשאים לרעות את עדריהם בכל רחבי האזור, ולגדל באזור גידולים חקלאיים לצריכה עצמית.
כבר בשנת 1959, עדין בתקופת השלטון הבריטי בטנגניקה, הוכרז האזור כאזור שימור. בשנת 1979 הכריז ארגון אונסק”ו על האזור כעל אתר מורשת עולמית, ובשנת 1981 הוכרז המקום כשמורה ביוספרית. שְׁמוּרָה בִּיוֹסְפֶרִית היא שמורת טבע בקרבת מגורי אדם, העונה על שורה של קריטריונים אקולוגיים ותכנוניים הנוגעים לביוספרה, כולל פיתוח בר קיימא ושמירה על ערכי טבע מגוונים, במטרה לאזן בין צורכי האדם העכשוויים, העתידיים וערכי שמירת הטבע.
אזור השימור הוא חלק מהמערכת האקולוגית סֵרֵנְגֵטִי, שהיא סוואנה אפריקאית גדולת ממדים, המשתרעת על פני שטח של 30,000 קמ”ר בטנזניה ובקניה. פרוש השם סֵרֵנְגֵטִי בשפת של בני המסאי הוא “הערבות האין-סופיות”.
בחלק הצפון-מערבי של האזור משתרעים שולי המישורים הגדולים המאפיינים את הסוואנה. מישורים אלו הם חלק מהפארק הלאומי סרנגטי. את גבולותיו הדרומי והמזרחי של אזור השימור מתווה השבר הסורי אפריקני.
בחלק הדרום מערבי של אזור השימור משתרעות רמות געשיות, הכוללות הר געש פעיל אחד – אוֹל דוֹיִנְיוֹ לֶנְגָאִי, שפרושו בשפת המסאים – “הר האלוהים”, וגובה פסגתו 2,878 מטרים. בנוסף יש באזור עוד שישה הרי געש כבויים:
- לוֹאוֹלְמָסָאנִי שגובה פסגתו 3,648 מטרים
- אֶמְפָּקָאָאִי שגובה פסגתו 3,262 מטרים
- אוֹלְדֶאָנִי שגובה פסגתו 3,216 מטרים
- מָקָרוֹט שגובה פסגתו 3,132 מטרים
- אוֹלְמוֹטִי שגובה פסגתו 3,100 מטרים
- נגורונגורו שגובה פסגתו 2,200 מטרים
מכתש נגורנגורו
האתר הידוע ביותר באזור השימור, והוא שהעניק לאזור את שמו, הוא מכתש נגורונגורו. מכתש זה, שהוא הקלדרה השלמה הגדולה בעולם, נוצר עם קריסתו של הר געש לפני כ-2 מיליון שנים. עומקו 610 מטרים, ושטחו 260 קמ”ר. מורדותיו התלולים יוצרים מתחם סגור, שמקשה מאוד על בעלי חיים להיכנס או לצאת ממנו. אין פלא שהמכתש זכה לכינוי “הפלא השמיני של הבריאה”.
קַלְדֶרָה היא לוע התמוטטות שקוע ועגול, שנוצר לאחר קריסת תקרתו של תא המאגמה המצוי מתחת להר געש. קלדרה שונה באופן עקרוני מהתמוטטות של שפת לוע עקב רעידת אדמה, שחיקה או כוחות בליה, והמאפיין העיקרי שלה היא קריסה של תקרת תא המאגמה במהלך התפרצות געשית. מקור השם במילה הספרדית Caldera, שהיא דוד או קדרה.
במרכז המכתש נמצא האגם המלוח מָגָאדִי. בצפון זורם נחל מוּנְגֶה, ובדרום זורם נחל לֶרָאִי. שניהם נשפכים לאגם מגאדי. בנוסף, מדפנות המכתש נובעים מספר מעיינות של מים מתוקים, שחלקם משמשים את המסאים.
בשטח, הקטן יחסית של מכתש נגורונגורו, חיים כ-25,000 בעלי חיים גדולים, ואפשר לראות בו רבים מבין בעלי החיים האופייניים לאזור מזרח אפריקה. עם בעלי החיים שוכני המכתש אפשר למצוא קרנפים צרי-שפה, פילים אפריקאים, היפופותמים, אריות, נמרים, צבועים, ומספר גדול של פרסתניים, ובהם גנו כחול, זברות, איילנדים מצויים, צביי תומסון, דאמאליסקי הסהר ובאפלו אפריקאי, ומגוון עשיר של עופות ודורסים. במכתב מתגורר עדר של מספר קרנפים שחורים. זו חיה נדירה במיוחד, הנמצאת בסכנת הכחדה חמורה.
ימת אייסי
ימת אייסי – Eyasi Lake, ממוקמת בדרום השמורה. זו ימת סודה, שמימיה תוססים, והמינרל העיקרי שבהם הוא סודה לשתייה. בתקופות מסוימות בשנה פוקדות את הימה מאות אלפי של ציפורי פלמינגו הדורות, שצובעות את האזור בוורוד.
סביב לימת אייסי מתגוררים שני שבטי ילידים המשמרים אורחות חיים קדומות: שבט ההדזבה ושבט הדטוגה.
שבט ההדזבה משמר אורח חיים קדום, המבוסס על צייד ולקט, ממש כפי שנהג האדם הקדמון במשך אלפי שנים. הגברים בשבט צדים בעזרת חץ וקשת, תוך שימוש בחיצים מורעלים, והנשים מלקטות פירות בר ושורשים מסוגים שונים. בני השבט נוהגים ללבוש את עורם של החיות הניצודות.
שבט הדטוגה, הוא שבט של רועי צאן, שנשותיו פוצעות את פניהן ויוצרות בהן צלקות לקישוט.