אפריקן דרייב - היום השביעי – חוזרים לקמפלה
ביום האחרון למסע באוגנדה אנו סוגרים מעגל, וחוזרים מפורט פורטל לקמפלה בירת אוגנדה, אל המלון שבו התאכסנו בלילה הראשון באוגנדה.
המרחק מפורט פורטל לקמפלה כ-300 ק”מ, אך זמן הנסיעה ארוך מאוד. למרות שמדובר בציר ראשי עמוס במשאיות, הדרך מאוד משובשת, וחלקים ממנה אינם סלולים. שמחנו לראות שבמקומות מסוימים התבצעו עבודות תשתית להרחבת הדרך וסלילתה, ורק נותר לקוות שקצב הסלילה יהיה מהיר.
הדרך הארוכה עוברת באזור החקלאי של אוגנדה. שוב אנו נהנים ממראות מטעי הקפה והתה, מטעי בננה ומנגו, חורשות עצים לתעשיית העץ, שדות תירס וקסאבה וכפרים רבים עם בתי בוץ, שכעת אנו גם יודעים איך בונים אותם.
הפסקה ראשונה אנו עושים במטע קפה, ונהנים מאספרסו משובח ממכונת האספרסו של צוות המנהלה של מאגמה. אולי הקפה שבקפסולות גדל במטע שבו עצרנו?
ממשיכים בדרך, ולהפסקה הצהרים אנו יורדים מהדרך הראשית ועוצרים ליד בית בכפר קטן. בעלי הבית מקבלים אותנו בפנים מאירות, מאפשרים לנו לפרוש כסאות בחצר, ומזמינים אותנו להיכנס אל ביתם ולהתרשם. בחצר הבית עצי מנגו ופפאיה, וביניהם מטיילת תרנגולת עם אפרוחיה ושתי עזים צעירות.
ילדי המשפחה סקרנים אך ביישנים, ואת הביישנות משחררות תשורות קטנות שחברי הקבוצה שמחים לחלק.
לאחר ההפסקה ממשיכים הלאה, ובאחת ממהמורות הדרך נשבר מתלה בגלגל קדמי באחד הג’יפים, והצוות מדווח בקשר שהם תקועים. השיירה עוצרת בצד הדרך וגיל המדריך ממהר, יחד עם עזרא, לחזור ולבדוק את הבעיה. עזרא, הבעלים של חברת הג’יפים, שמשמש כסוכן של מאגמה באוגנדה, מלווה אותנו לאורך כל הסיור יחד עם איש טכני, ונותן מענה לכל בעיה.
המצב הטכני של כלי הרכב באוגנדה אינו טוב. חלק גדול מכלי הרכב, שמיובאים ליבשת אפריקה, אינם חדשים, ומגיעים לאחר שימוש במדינות אחרות. גם הדרכים המשובשות, ורמת החיים הנמוכה, אינן תורמות לרמת האחזקה ותקינות כלי הרכב.
ולמרות זאת, במהלך שבעת ימי המסע באוגנדה, היו מעט מאוד תקלות טכניות בכלי הרכב שקיבלנו, ואת כולן עזרא ועוזרו פתרו במהירות רבה.
הפסקה אחרונה לפני שאנו נכנסים לקמפלה אנו עושים בחורש נטוע המיועד לתעשיית העץ. לעץ מרכיב חשוב בבנייה ובתשתיות. רבים מעמודי החשמל והטלפון הם גזעי עץ שכלל לא עובדו. בצדי הדרך ראינו מנסרות עצים ונגריות, שברובן העבודה נעשה באופן ידני.
בשעת ערב מוקדמת אנו נכנסים לפאתי קמפלה. הצפיפות והדוחק הולכים ומתגברים ככל שאנו נכנסים לתוך העיר. אנו מתנהלים באטיות ושומרים על צפיפות השיירה, בכדי לא לאבד את הדרך בכאוס הבלתי מוכר.
סוף-סוף מגיעים אל המלון שלנו, אי של פינוק ופאר. נפרדים מהג’יפים, מקבלים חדרים ויורדים לארוחת ערב, ואחריה לשיחת סיכום אמצע המסע.
מחר עוברים לטנזניה.
