אפריקן דרייב - היום החמישי – הלב הפועם של אפריקה
היום החמישי למסע. אחרי ארוחת הבוקר אנו נפרדים מ- Paraa Safari Lodge, משמורת מורצ’ינסון ומאזור הנילוסהנילוס הלבן, ויוצאים לנסיעה ארוכה דרומה בת 320 ק”מ אל העיר פורט פורטל.
בתחילה אנו נעים לאורך אגם אלברט. מידי פעם יורדים אל דרכים צדדיות ונוסעים על שבילי העפר באזורים החקלאים, בין כפרים עם בתי בוץ, ומטעי קסאבה ובננות. בצדי הדרכים צועדים המקומיים. חלקם מובילים מים במכלים צהובים אחרים מובילים תוצרת חקלאית לשווקים.
באזורים החקלאים אין מים זורמים בבתים ואין חשמל. את המים מביאים במכלי פלסטיק צהובים מנקודות שאיבה. פה ושם רואים בתים שעל הגג פרוס פאנל סולרי לייצור חשמל מאור השמש. הפאנלים הסולאריים משמשים בעיקר לטעינת טלפונים סלולריים, ומצברי רכב, המשמשים מקור אנרגיה לתאורה בשעות הערב, בעזרת מנורות לד.
חינוך באוגנדה
בתקופה זו של השנה ילדי אוגנדה נמצאים בחופשה מהלימודים, ורבים מהם משוטטים בחוץ, מתרגשים למראה שיירת הג’יפים, מנופפים לשלום או פושטים יד בתנועה המסמנת בקשה לכסף.
אנו עוצרים ליד בית ספר מקומי שריק מתלמידים. הדלות וההזנחה של מבנה בית הספר צובטים בלב. על הלוח רישומים מהשיעור האחרון. החינוך באוגנדה מנוהל באנגלית בכל הרמות במבנה החינוך. כל הנושאים נלמדים, נבחנים ומוערכים באנגלית.
מערכת החינוך באוגנדה בנויה משלוש רמות:
- 7 שנות חינוך יסודי
- 6 שנות חינוך תיכוני, המחולק 4 שנים תיכון רגיל, ושנתיים תיכון מתקדם
- 3 עד 5 שנות חינוך על-תיכוני
החל משנת 1997, ממשלת אוגנדה מכירה בחינוך כזכות אדם בסיסית וממשיכה לשאוף לספק חינוך יסודי חינם לכל הילדים במדינה. עם זאת, בעיות במימון, הכשרת מורים, אוכלוסיות כפריות ומתקנים לא מתאימים ממשיכות לעכב את התקדמות הפיתוח החינוכי באוגנדה.
אחד מתוך עשרה תלמידים שמסיים את החינוך היסודי עובר לחינוך תיכוני. בדרך כלל הסיבה לכך כלכלית. היות והחינוך התיכוני כרוך בתשלום כל משפחה בוחרת ילד אחד שימשיך וילמד, ובהמשך ידאג ליתר בני המשפחה.
בתום ארבע שנות תיכון רגיל התלמידים נבחנים בשמונה עד עשר בחינות גמר, ורק אלו שעברו אותן בהצלחה יכולים לעבור לעוד שנתיים רמה מתקדמת, שאחריה אפשר להמשיך ללימודים אקדמאים.
החל בשנת 2015 פועלת ממשלת אוגנדה להחלת שוויון מגדרי במערכת החינוך, אך עדין בנות באוגנדה מופלות לרעה באופן לא פרופורציונלי מבחינת השכלה, והן מתמודדות עם מחסומים קשים, מגבלות, ניצול מיני מצד מורים ותלמידים בני גילן, ויחס נוקשה.
לקראת צהרים אנו מגיעים לעיר המחוז Hoima, ועוצרים לאתנחתא בשוק המרכזי של העיר. דוחק, צפיפות רבה ומאוד דוכנים מקבלים את פנינו. במבנה המרכזי של השוק יש דוכני פירות וירקות, דגים ובשר, וברחובות הסמוכים דוכנים וחנויות מכל הסוגים והמינים.
ווילת הקדושים של קאטוסה - Katoosa Martyrs Villa
את ארוחת הצהרים אנו סועדים במלון כפרי בפרברי העיר, ואחריה ממשיכים לעצירה נוספת באתר הנצחה נוצרי שנקרא ווילת הקדושים של קאטוסה – Katoosa Martyrs Villa, ונמצא בצד הדרך בין Hoima ל-Kyenjojo.
באתר סלעי ענק והוא משמש אתר לזכרם של 24 צעירים אוגנדים שנהרגו על ידי קבאקה מוונגה – Kabaka Mwanga, שמלך על ממלכת בוגנדה בשנים 1884 עד 1888. על הסלעים מצוירים דיוקנאות של הקדושים, שמותיהם ותאריכי הרצח שלהם.
בעבר, האמינו תושבי האזור שהמקום מקולל ויש בו רוחות רעות. אולם בשנות הששים של המאה הקודמת הכריזה הכנסייה הנוצרית על קדושת המקום, ומאז הוא הפך לאחד המקומות הקדושים במדינה, ולאתר עלייה לרגל.
בכל שנה ב-27 בנובמבר, מגיעים למקום מאמינים קתולים מאוגנדה ומדינות שכנות לתפילה משותפת וקבלת ברכות. הביקור במקום זה אינו כרוך בתשלום, אך המבקרים מוזמנים לתרום לפיתוח המקום.
כאשר הגענו לאתר פגשנו חבורת ילדים שבילו במקום. הם שמחו לקראתנו ובעיקר שמחו לקבל כדורים ובובות שחילקתי להם.
לעת ערב הגענו למלון Nyaika Hotel בפרברי פורט פורטל. המלון חדיש, מרווח ועם חדרים גדולים, אך חסרה בו מעלית, ואת התיקים והמזוודות של האורחים מעלים לחדרים סבלים, המהווים תחליף אפריקאי למעלית.
