גדי שלסקי – דברים שרשמתי לעצמי

קְרִיסָה קוֹצָנִית

Carissa
Carissa spinarum
כרטיס זיהוי
צורת חיים: שיח קוצני וצפוף
גובה: 1–5 מטר
בית גידול: שולי יער, סבך וגבעות סלעיות
בדצמבר: פרחים לבנים ריחניים, ולעיתים פירות
זהירות: לאכול רק את הפירות הבשלים; בשאר חלקי השיח יש מוהל רעיל
סיכוי לראות:

תיאור

שיח ירוק-עד וצפוף, עם קוצים חדים. הפרחים לבנים, לעיתים עם גוון ורוד, בצורת כוכב עם חמישה עלי כותרת, וריחם מתוק כמו יסמין. אחריהם מבשילים פירות קטנים, סגולים-שחורים.

סימני זיהוי

קוצים ישרים וחדים, לעיתים מפוצלים בקצה. עלים קטנים, עבים ומבריקים, בזוגות. מקבצי פרחים קטנים, לבנים עם גוון ורדרד או ארגמן בצדם החיצוני, בעלי ניחוח מתוק המזכיר יסמין, ופירות כהים בגודל של גרגר ענב קטן. כשקוטפים עלה, נוטף מוהל לבן.

מי אוכל אותו ומי גר בו

ציפורים, קופים ובבונים אוכלים את הפירות. בסבך הקוצני מסתתרים בעלי חיים קטנים, וציפורים מקננות בו.

האדם והצמח

כאשר הפרי בשל לחלוטין וצבעו שחור-סגול כהה, הוא מתוק, טעים ועשיר בוויטמין C, סוכרים ונוגדי חמצון. באוסטרליה ובאפריקה הוא נחשב למזון מסורתי ונאכל כשהוא טרי או משמש להכנת ריבות, יינות וחומץ. ברפואה העממית משתמשים בשורשים, ובחצרות נוטעים את השיח כגדר חיה.

הידעת?

  • קרובת משפחה, הקריסה גדולת-פרי (Carissa macrocarpa), נטועה בגינות בישראל, והפירות שלה אכילים כאשר הם בשלים ונקראים “שזיף נטאל”.
  • הפירות הירוקים שטרם הבשילו והמוהל החלבי הלבן של הצמח מכילים חומרים רעילים, כמו גליקוזידים לבביים, האופייניים למשפחת ההרדופיים. לכן, אין לטעום מהפרי לפני הבשלה מלאה.

Share with

שם הסיפור

תוכן