גדי שלסקי – דברים שרשמתי לעצמי

גְּרֶוְיָה צְהֻבָּה

White-leaved Raisin
Grewia bicolor
בסווהילית: מְקוֹלֶה (Mkole)
כרטיס זיהוי
צורת חיים: שיח עם ענפים דקים
גובה: 2–6 מטר
בית גידול: סוואנה וסבך יבש
בדצמבר: פרחים צהובים קטנים, ולעיתים פירות
סיכוי לראות:

תיאור

שיח נפוץ מאוד בסבך של מזרח אפריקה, שקל לעבור לידו בלי לשים לב. הפרחים צהובים ובהירים, בקוטר של כ־2 ס״מ, עם חמישה עלי כותרת ואבקנים רבים במרכז. אחריהם מופיעים פירות קטנים ועגולים, שמבשילים לכתום-חום.

סימני זיהוי

עלים קטנים ומוארכים, ירוקים-כהים מלמעלה ולבנבנים מלמטה, ומכאן השם המדעי bicolor, שפירושו דו-צבעי. הפרחים הצהובים יושבים בקבוצות קטנות בבסיס העלים. הפירות בגודל של אפונה, ולעיתים כפולים.

מי אוכל אותו ומי גר בו

ציפורים, קופים ובבונים אוכלים את הפירות, וג’ירפות, קודו, דיק-דיק ועזים אוכלים את העלים.

האדם והצמח

הוא נחשב לאחד מצמחי המרעה החשובים ביותר במהלך העונה היבשה. הפירות המתוקים נאכלים, בעיקר בידי ילדים ורועים. ברפואה העממית משתמשים בקליפת העץ ובשורשים לטיפול בבעיות מעיים, דלקות, פצעים ואפילו כחומר הרגעה. מהענפים הגמישים מכינים קשתות, מקלות הליכה וידיות לכלים. הסיבים החזקים שבקליפת הצמח משמשים לייצור חבלים.

הידעת?

  • באנגלית קוראים לשיחי הגרויה Raisin Bush, “שיח הצימוקים”, בגלל הפירות המתוקים, שמתקמטים כשהם מתייבשים.
  • הסוג נקרא על שם הבוטנאי האנגלי נחמיה גרו (Nehemiah Grew), מראשוני חוקרי הצמחים במיקרוסקופ.
  • הגרויה השעירה (Grewia villosa), הנדירה מאוד, שגדלה באזור ים המלח, היא קרובת משפחה שלו.

Share with

שם הסיפור

תוכן