גדי שלסקי – דברים שרשמתי לעצמי

מוֹר אַפְרִיקָאִי

African Myrrh
Commiphora africana
כרטיס זיהוי
צורת חיים: שיח או עץ קטן וקוצני
גובה: 2–6 מטר
בית גידול: סבך יבש וסוואנה
בדצמבר: עלים חדשים אחרי הגשם
סיכוי לראות:

תיאור

בן לסוג Commiphora, שממנו מגיעים המור, הלבונה והאפרסמון המוזכרים במקרא. כשחורצים את הקליפה, יוצא ממנה שרף ריחני, שמתקשה באוויר לגושים. העץ מפגין עמידות יוצאת דופן לבצורת ממושכת ולשריפות. על קרקעות חוליות הוא מסוגל לעיתים ליצור חורשות צפופות.

סימני זיהוי

קליפה אפורה-ירקרקה שמתקלפת בפיסות דקות כמו נייר. ענפים קצרים שמסתיימים בקוץ. עלים קטנים, בנויים לרוב משלושה עלעלים. בעונת היובש העץ עומד בלי עלים. הפרחים קטנים ובצבע אדום, והפירות הם כדורים קטנים (בגודל 6–8 מ”מ) המשנים צבעם לאדמדם ומכילים זרע שחור. לעץ מערכת שורשים זוחלת ומסועפת מאוד.

מי אוכל אותו ומי גר בו

ג’ירפות, דיק-דיק ועזים אוכלים את העלים.

האדם והצמח

מהשרף מכינים קטורת, חומר חיטוי, דבק מסורתי ובסיס לבשמים. משתמשים בו גם להרחקת חרקים. חלקי העץ השונים נחשבים למרכיב מפתח ברפואה האפריקאית המסורתית. תה המופק מהקליפה, הפירות או השרף משמש לטיפול במלריה, חום, טיפוס, כאבי שיניים, פצעים ובעיות במערכת העיכול. במזרח אפריקה נועצים יחורים של עצי מור באדמה, והם מצמיחים שורשים והופכים לגדר חיה.

במקורות

המור הוא אחד מסממני שמן המשחה: “מָר דְּרוֹר חֲמֵשׁ מֵאוֹת” (שמות ל, כג). במגילת אסתר הנערות מתייפות “שִׁשָּׁה חֳדָשִׁים בְּשֶׁמֶן הַמֹּר” (אסתר ב, יב). המור האמיתי גדל בקרן אפריקה ובתימן, והמור האפריקאי הוא קרוב שלו.

הידעת?

  • השם “מור” קשור לשורש מ-ר-ר, בגלל הטעם המר של השרף.
  • מור היה אחד המוצרים היקרים בסחר העתיק, שעבר בשיירות מדרום ערב ומקרן אפריקה לארץ ישראל ולמצרים.
  • גיא ארליך ייסד את חוות האפרסמון בקיבוץ אלמוג, שם הוא מגדל את האפרסמון המקראי לצד מור ולבונה.

Share with

שם הסיפור

תוכן