גדי שלסקי – דברים שרשמתי לעצמי

תָּמָר הוֹדִי

Tamarind
Tamarindus indica
בסווהילית: מְקְוָאג'וּ (Mkwaju)
כרטיס זיהוי
צורת חיים: עץ ירוק-עד עם צמרת צפופה
גובה: 10–25 מטר
בית גידול: גדות נחלים וסוואנה
בדצמבר: עלווה ירוקה, ולעיתים תרמילים חומים
סיכוי לראות:

תיאור

למרות השם, התמר ההודי אינו קרוב של התמר, וכנראה גם אינו הודי במקור: מוצאו כנראה באפריקה הטרופית, ומשם הגיע להודו לפני אלפי שנים. השם מגיע מערבית, “תמר הִנְדִי”, כלומר “תמר הודו”, בגלל הציפה החומה והדביקה של התרמילים, שמזכירה תמרים.

סימני זיהוי

צמרת צפופה וכהה. עלים מנוצים עם הרבה עלעלים קטנים. הפרחים קטנים, בצבע צהוב עם עורקים אדומים או סגולים. הפרי הוא תרמיל חום מוארך ויבש. בתוך התרמיל נמצאת ציפה עיסתית ודביקה העוטפת מספר זרעים קשים.

מי אוכל אותו ומי גר בו

בבונים וקופים אוהבים מאוד את התרמילים החמוצים-מתוקים, וגם פילים ואנטילופות אוכלים אותם. בצל הצפוף נחים בעלי חיים רבים.

האדם והצמח

ציפת הפרי היא החלק הנאכל. לפרי צעיר יש טעם חמוץ מאוד, וככל שהוא מבשיל הוא הופך למתוק יותר. הוא מהווה רכיב מפתח במטבח הדרום-אסיאתי והתאילנדי, למשל במנת הפאד תאי, במרקי קארי ובצ’אטני. באמריקה הלטינית ובמזרח התיכון הפרי משמש כבסיס למשקאות קלים ומרעננים – משקה תמרהינדי. הוא גם אחד הרכיבים הסודיים ברוטב וסטרשייר המפורסם.
ברפואה העממית הפרי, העלים והקליפה שימשו לאורך ההיסטוריה לטיפול בבעיות עיכול, כחומר משלשל טבעי, להורדת חום ולחיטוי פצעים. ליבת העץ חזקה ודחוסה מאוד, הוא מכונה לעיתים “מהגוני מזרח-אסיאתי”. הוא משמש לייצור רהיטים, כלי עבודה וגילופי עץ.

הידעת?

  • המשקה החמצמץ “תמרהינדי”, שנמכר בשווקים במזרח התיכון, עשוי מהפרי של העץ הזה.
  • העלים של התמר ההודי מתקפלים בלילה, ונפתחים שוב בבוקר.
  • העץ עמיד מאוד לבצורת ומסוגל להסתדר במגוון סוגי קרקעות, אך הוא רגיש מאוד לקרה ולקפיאה.

Share with

שם הסיפור

תוכן