שיטה נפוצה בכל אפריקה, ממצרים ועד דרום היבשת, וגם בחצי האי ערב ובהודו. הצמרת שלה צפופה ועגולה, והקליפה כהה ומחוספסת.
העלים מנוצים פעמיים. לעצים צעירים יש זוגות של קוצים אפורים, ישרים וארוכים במיוחד להגנה מפני בעל-חיים, אך בעצים בוגרים הקוצים לרוב נעלמים. פריחת העץ מתאפיינת בתפרחות כדוריות ריחניות בצבע צהוב-זהוב עז. פירות העץ הם תרמילים שעירים ואפורים, בעלי מבנה ייחודי המזכיר שרשרת חרוזים .
אנטילופות, ג’ירפות ובקר אוכלים את התרמילים והעלים. הזרעים עוברים במערכת העיכול של בעלי החיים ונובטים במקום חדש, וכך העץ מתפשט.
במצרים העתיקה השתמשו בעץ הקשה לבניית סירות ורהיטים. ברפואה העממית העלים, הקליפה והתרמילים משמשים לטיפול במגוון בעיות כמו דיזנטריה, כיבים, כאבי גרון ודלקות. קליפת העץ והתרמילים עשירים מאוד בטאנינים, ומשמשים באופן מסורתי בתעשיית העורות לעיבוד ולצביעה. מעץ זה מפיקים גם שרף הדומה לגומי ערבי, המשמש לייצור דיו וצבעים. ליבת העץ חזקה, כבדה ועמידה מאוד, ומשמשת לייצור כלי עבודה, חומרי בניין ופחם איכותי לבעירה.