קרוב בר של הצאלון הנאה, בעל הפרחים האדומים, שנטוע גם ברחובות בישראל. הצאלון הלבן הוא עץ אפריקאי מקומי, והפרחים שלו גדולים ולבנים. בשונה מעץ הצאלון הנאה שמפתח צמרת רחבה ושטוחה בצורת סוכך, הצאלון הרם בעל צמרת צרה ומבנה זקוף יותר.
קליפה חלקה, אפורה-כסופה. עלים מנוצים פעמיים, עם עלעלים קטנים ועדינים. פרחים גדולים ולבנים, עם עלי כותרת מסולסלים ואבקנים ארוכים. תרמילים שטוחים, ארוכים וחומים. גזעו ייחודי ובעל מבנה מוזר לעיתים, הכולל התעבויות והתפצלויות בולטות.
חלקי העץ השונים, בהם העלים, הקליפה והשורשים, משמשים ברפואה העממית. האוכלוסייה המקומית נוהגת ללקוט את העלים, לקצוץ אותם ולשלבם בתבשילי מאכל. בזרעי העץ נעשה שימוש למאכל בעתות רעב. באזורים יבשים משתמשים בעץ בבנייה ובהסקה, ובחלק מהמקומות נוטעים אותו לנוי ולצל.