ציפור קטנה ומהירה, עם גב כחול-מתכתי, מצח וגרון חומים-אדמדמים, ובטן בהירה. הזנב מפוצל עמוק, עם שני חוטים ארוכים בקצה.
היא מעופפת זריזה ומצטיינת בציד חרקים מעופפים כמו זבובים, יתושים וברחשים, תוך כדי מעוף בגובה נמוך מעל עשבייה או מים.
היא מקננת באירופה ובאסיה, וגם בישראל. שמה הוענק לי בשל נטייתה לקנן במבנים מעשה ידי אדם כגון אסמים, רפתות, תחת גשרים או מרפסות. את הקן, שצורתו כרבע כדור הפתוח מלמעלה, היא בונה מבוץ שהיא אוספת ומערבבת עם רוק וקש.
בסתיו היא נודדת לאפריקה, ובאביב חוזרת צפונה, לפעמים לאותו קן ממש. סנונית הרפתות היא ציפור שכיחה מאוד בארץ. חלק מהאוכלוסייה יציב ומקנן בישראל, וחלק גדול מאוד חולף בארץ בהמוניו בעונות הנדידה.
בדצמבר אפשר לראות סנוניות בכל האזורים, עפות נמוך מעל הסוואנה, במיוחד לפני גשם, כשהחרקים עפים נמוך.