גדי שלסקי – דברים שרשמתי לעצמי

סְנוּנִית הָרְפָתוֹת

Barn Swallow
Hirundo rustica
בסווהילית: מְבָּיוּוָויוּ (Mbayuwayu)
כרטיס זיהוי
אורך: 17–19 ס״מ, כולל הזנב
משקל: 16–22 גרם
שעות פעילות: ביום
סיכוי לראות:

מצב שימור: ללא חשש

תיאור

ציפור קטנה ומהירה, עם גב כחול-מתכתי, מצח וגרון חומים-אדמדמים, ובטן בהירה. הזנב מפוצל עמוק, עם שני חוטים ארוכים בקצה.

מה היא אוכלת

היא מעופפת זריזה ומצטיינת בציד חרקים מעופפים כמו זבובים, יתושים וברחשים, תוך כדי מעוף בגובה נמוך מעל עשבייה או מים.

רבייה

היא מקננת באירופה ובאסיה, וגם בישראל. שמה הוענק לי בשל נטייתה לקנן במבנים מעשה ידי אדם כגון אסמים, רפתות, תחת גשרים או מרפסות. את הקן, שצורתו כרבע כדור הפתוח מלמעלה, היא בונה מבוץ שהיא אוספת ומערבבת עם רוק וקש.

סימני זיהוי

טיסה מהירה ומתפתלת נמוך מעל הקרקע, וזנב מפוצל עם חוטים ארוכים.

אורח חיים

בסתיו היא נודדת לאפריקה, ובאביב חוזרת צפונה, לפעמים לאותו קן ממש. סנונית הרפתות היא ציפור שכיחה מאוד בארץ. חלק מהאוכלוסייה יציב ומקנן בישראל, וחלק גדול מאוד חולף בארץ בהמוניו בעונות הנדידה.

במסע שלנו

בדצמבר אפשר לראות סנוניות בכל האזורים, עפות נמוך מעל הסוואנה, במיוחד לפני גשם, כשהחרקים עפים נמוך.

הידעת?

  • ״גַּם צִפּוֹר מָצְאָה בַיִת, וּדְרוֹר קֵן לָהּ״ (תהלים פד, ד). יש המזהים את הדרור עם הסנונית.
  • טבעות זיהוי שהוצמדו לסנוניות הראו שסנוניות מאירופה חורפות עד דרום אפריקה, ושחלקן חוזרות לאותו קן שנה אחרי שנה.

Share with

שם הסיפור

תוכן