ציפור בצבע כתום-חום עמוק, עם כנפיים וזנב בפסים שחורים ולבנים, כרבולת כתומה עם קצוות שחורים, ומקור ארוך, דק ומעוקל. היא כהה יותר מהדוכיפת שאנחנו מכירים בישראל.
מה היא אוכלת
חרקים, זחלים ותולעים, שהיא מוציאה מהאדמה בעזרת המקור הארוך.
רבייה
מקננת בחורים בעצים, בקירות או בתלוליות טרמיטים, ומטילה 4–7 ביצים. הקן ידוע בריח הרע שלו!
סימני זיהוי
צבע כתום, פסים שחורים-לבנים בכנפיים, כרבולת שנפרשת, ומקור ארוך ומעוקל.
אורח חיים
חיה לבד או בזוגות, ומחפשת מזון בצעידה על הקרקע. התעופה שלה גלית, כמו פרפר גדול.
במסע שלנו
חפשו אותה מחפשת מזון על הקרקע בשטחים פתוחים ובשטח הלודג׳ים.
הידעת?
״הַדּוּכִיפַת״ מופיעה בתורה ברשימת העופות האסורים (ויקרא יא, יט). לפי אגדות עתיקות, ציפור הביאה לשלמה המלך ידיעות על מלכת שבא. במסורת המוסלמית, וגם לפי כמה פרשנים, הייתה זו הדוכיפת.
כדי להגן על הקן, הגוזלים והנקבה מפרישים נוזל מסריח, ובהזדמנות הגוזלים מעיפים גללים על מי שמתקרב.