גדי שלסקי – דברים שרשמתי לעצמי

עָזְנִיָּה

Lappet-faced Vulture
Torgos tracheliotos
בסווהילית: תַאי (Tai)
כרטיס זיהוי
אורך: 95–115 ס״מ
מוטת כנפיים: 2.5–2.9 מטר
משקל: 5.4–9.4 ק״ג
אורך חיים בטבע: עד כ־40 שנים
שעות פעילות: ביום
סיכוי לראות:

מצב שימור: בסכנת הכחדה

תיאור

העוזנייה היא הנשר הגדול והחזק ביותר באפריקה. הראש קירח ובצבע ורוד-אדום, ובצידי הראש תלויים קפלי עור גדולים. המקור עבה וחזק במיוחד. יש אומרים שהעוזנייה נקראת על שום העוז שיש בה, כפי שכתב ראב”ע: “כי מן העוז בא שמה”.

מה היא אוכלת

נבלות. המקור החזק מסוגל לקרוע עור עבה וגידים, שהנשרים האחרים אינם מצליחים לקרוע. היא אוכלת גם עצמות קטנות, ולפעמים צדה בעלי חיים קטנים.

רבייה

בונה קן ענק מענפים בראש עץ שיטה. הנקבה מטילה ביצה אחת, ושני ההורים דוגרים כ־55 ימים ומאכילים את הגוזל.

סימני זיהוי

ראש קירח ורוד-אדום עם קפלי עור, מקור עבה, גוף חום-שחור וירכיים לבנות. היא גדולה בהרבה מהנשרים האחרים.

אורח חיים

חיה בזוגות, ולא בקבוצות גדולות כמו הנשרים האחרים. העוז של העזנייה מתבטא בגודלה העצום, ביכולת שלה לגרור בהמות בינוניות כמו עגלים, ובכך שכאשר היא מגיעה אל הפגר, כל העופות האחרים, כמו הנשרים והרחמים, מיד זזים ומפנים לה מקום. לעיתים קרובות היא זו שפותחת את הפגר, ורק אחר כך האחרים יכולים לאכול.

במסע שלנו

חפשו אותה ליד פגרים בסרנגטי ובמכתש נגורונגורו, או בראש עץ שיטה. היא בולטת בגודלה ובראש האדום.

הידעת?

  • הנשרים של אפריקה נמצאים בירידה חדה. אחת הסיבות העיקריות היא הרעלה: יש אנשים שמרעילים פגרים כדי להרוג אריות או צבועים, והנשרים שאוכלים מהפגר מתים.
  • גם בישראל חיה בעבר העוזנייה, בנגב ובערבה. היא נכחדה מהארץ בסוף המאה ה־20.

Share with

שם הסיפור

תוכן