גדי שלסקי – דברים שרשמתי לעצמי

צְבִיּוֹן חוּם

Common Duiker
Sylvicapra grimmia
בסווהילית: נְסְיָה (Nsya)
כרטיס זיהוי
גובה כתפיים: 45–70 ס״מ
משקל: 12–25 ק״ג
שעות פעילות: בעיקר בדמדומים ובלילה
סיכוי לראות:

מצב שימור: ללא חשש

תיאור

אנטילופה קטנה בצבע אפור-חום, עם פס כהה אופייני לאורך המצח והאף וציצית שיער על הראש. לזכר קרניים קצרות וישרות, והנקבות לרוב גדולות מהזכרים. בניגוד לשאר הצביונים, שחיים ביער, הוא חי גם בסוואנה פתוחה.

מה הוא אוכל

עלים, פירות, פרחים ונצרים. לפעמים הוא אוכל גם חרקים, ביצים וגוזלים, דבר נדיר מאוד אצל אנטילופות.

רבייה

נולד עגל אחד, שמסתתר בסבך בשבועות הראשונים.

סימני זיהוי

אנטילופה קטנה וכפופה, ציצית שיער בין הקרניים, ופס כהה על האף.

אורח חיים

חי לבד. כשהוא נבהל הוא קופץ וצולל לתוך הסבך. מכאן שמו: ״דוּייקֶר״ פירושו ״צוללן״ באפריקנס.

במסע שלנו

הוא ביישן מאוד. אם תראו אותו, זה יהיה לרוב לרגע קצר, כשהוא חוצה את הדרך ונעלם בשיחים.

הידעת?

  • הצביון החום הוא אחד היונקים הנפוצים ביותר באפריקה שמדרום לסהרה, אבל רוב המטיילים כמעט לא רואים אותו.
  • אף שהוא נחשב אוכל-צמחים הניזון מעלים, פירות וזרעים, הצביון החום אוכל-כול. הוא מגוון את תזונתו בחרקים, צפרדעים, ציפורים קטנות ואפילו נבלות

Share with

שם הסיפור

תוכן