אנטילופה אלגנטית בגודל בינוני. הגב חום-אדמדם, הצדדים בהירים יותר, והבטן לבנה. לזכרים יש קרניים ארוכות בצורת נבל, ולנקבות אין קרניים בכלל.
האימפלה גמישה בתפריט: בעונת הגשמים היא אוכלת בעיקר עשב, ובעונה היבשה עוברת לעלים, ענפים, פרחים ופירות. בזכות הגמישות הזו היא מצליחה לשרוד ולהתרבות.
ההריון נמשך כשישה וחצי חודשים, ונולד עגל אחד. לפי כמה מחקרים, כשהתנאים קשים הנקבה יכולה לדחות את הלידה בכמה שבועות, עד שהגשמים מגיעים ויש יותר מזון.
על האחוריים שני פסים שחורים, שיחד עם הזנב יוצרים צורה של האות M. ברגליים האחוריות יש ציציות שחורות מעל הפרסות, וזה סימן שאין לאף אנטילופה אחרת.
חיה בעדרים: עדרי נקבות וצעירים עם זכר שולט, ועדרי רווקים. כשהן נבהלות, האימפלות קופצות בבת אחת לכל הכיוונים בקפיצות ענק, ומבלבלות את הטורף. הן גם מנקות זו לזו את הפרווה מקרציות.
האימפלה המצויה נפוצה מאוד בטרנגירי, במניארה ובסרנגטי. נראה עדרים גדולים, לעיתים קרובות בשולי חורשות. למכתש נגורונגורו היא אינה יורדת.