הקרקל הוא חתול בגודל בינוני, חסון ושרירי, בצבע חום-אדמדם אחיד בלי כתמים. סימן ההיכר שלו הוא האוזניים השחורות והמחודדות, עם ציציות שיער שחורות וארוכות בקצה. הרגליים האחוריות ארוכות וחזקות, ומאפשרות לו לזנק גבוה במיוחד.
ארנבות, שפנים, מכרסמים, ציפורים ואנטילופות קטנות כמו דיק-דיק. לפעמים הוא תוקף גם טרף גדול ממנו. הקרקל מפורסם בזינוקים שלו: הוא קופץ לגובה של כשלושה מטרים, ומפיל ציפורים בעודן ממריאות, לפעמים כמה ציפורים בזינוק אחד.
ההריון נמשך כשניים וחצי חודשים, ונולדים 1–6 גורים, לרוב 2–3, במחבוא בין סלעים, בעץ חלול או במחילה נטושה. הגורים עוזבים את האם בגיל 9–10 חודשים.
פרווה אדמדמה וחלקה בלי כתמים ובלי פסים, ואוזניים שחורות עם ציציות ארוכות. על הפנים סימנים שחורים מעל העיניים ובצידי האף, והסנטר לבן. מרחוק אפשר לבלבל בינו ובין לביאה צעירה, אבל הקרקל קטן בהרבה והציציות באוזניים מסגירות אותו.
הקרקל חי לבד, ביישן מאוד ושומר על טריטוריה. הוא פעיל בעיקר בלילה ומעדיף שטחים יבשים, סבך שיחים ומדרונות סלעיים.
תצפית על קרקל היא מזל גדול, כי הוא ביישן ופעיל בעיקר בחושך. אם יתמזל מזלנו, נראה אותו בשעות הבוקר המוקדמות או לפני השקיעה, באזורים היבשים מרובי השיחים של הסרנגטי, או על שולי המכתש.