האדם, שקיבל את ההחלטות השגויות, שהובילו לאי-מוכנות הצבא למתקפת החמאס בבוקר 7 באוקטובר 2023, הוא ראש השב״כ, שהמליץ לרמטכ״ל לא להעלות כוננות בצבא, ובחר לא לעדכן את ראש הממשלה במידע שהגיע מרצועת עזה.
שעות לפני תחילת המתקפה הרצחנית, הונחו בפני ראש השב״כ שלוש אינדיקציות ברורות על אירוע חריג המתרחש ברצועת עזה, אבל ראש השב”כ החליט לא להעיר את המערכת, המליץ לרמטכ”ל לא להעלות כוננות בצבא, ובכך גזר על מדינת ישראל וכוחות הביטחון הפתעה מוחלטת בבוקר ה-7 באוקטובר.
אל אחריותו הבלעדית של ראש השב״כ להשאיר את מדינת ישראל ישנה ובלתי מוכנה, יש להוסיף את כשלון השב״כ בזיהוי תוכניות החמאס לתקוף את ישראל, את תמיכת ראש השב״כ במחאות האנרכיסטיות נגד הרפורמה המשפטית, שעודדו את החמאס לצאת למתקפה, ואת תמיכת ראש השב״כ במחאת משפחות החטופים נגד הממשלה.
על השגיאה הגורלית של פורום משפחות החטופים, לתקוף את ממשלת ישראל ולא את החמאס ותומכיהם ברחבי העולם, אכתוב בנפרד, אך רק אציין את דבריו של ראש השב”כ בפגישה עם המשפחות, שמצד אחד אמר להם שפעולות המחאה שלהם מחזקות את החמאס ומקשיחות את עמדותיו במו”מ, אך מצד שני עודד אותם להמשיך, ואמר כי מחאתם חשובה לשיח הפנימי במדינת ישראל.
אל איזה שיח כיוון ראש השב”כ בדבריו? אל השיח והפעולות להשגת מטרות המלחמה – שחרור החטופים והכנעת החמאס, או אל השיח הלעומתי שמטרתו יצירת קרע ופילוג, שיובילו להפלת ממשלת הימין?
ממשלת ישראל הייתה צריכה לפטר את ראש השב”כ כבר במהלך יום השבת 7 באוקטובר 2023. אבל הממשלה המבולבלת, וראש הממשלה הרדוף תקשורתית ומשפטית, פחדו לקבל החלטות מהותיות והותירו את ראש השב”כ ואת ראשי מערכת הביטחון בתפקידם, תוך שהם מפקידים בידי הכושלים והנכשלים את המשימה להשיג את מטרות המלחמה.
לכן, אין זה פלא שמטרות המלחמה לא הושגו, וכל ההישגים, והיו רבים, הם פרי יוזמה ותעוזה של דרגי הביניים והדרגים הזוטרים במערכת הביטחון.
סימנים מעידים
בשבועות האחרונים, במיוחד לאחר שהרמטכ”ל, סוף, סוף, גילה אחריות אישית והתפטר, החלו להתגבש בממשלת ישראל סימנים של אומץ, והחלו לצמצם את סמכויותיו והשפעתו של ראש השב”כ, מתוך כוונה אולי לפטר אותו בהמשך. אלא שאז, החבורה, שבאמת שולטת במדינה ומנהלת אותה, הזדעקה והחלה לפעול במלוא המרץ בכדי לטרפד את התוכנית, ולדאוג להשאיר את אחד מחבריה הבכירים בעמדת המפתח החשובה, כראש השב”כ.
הראשונים לצעוק היו רעשני התקשורת. במאמר דעה שפרסמה היום בעיתון “ישראל היום” הפובליציסטית אינס אליאס, שכותרתו “עד להפיכה הבאה“, מובאות מספר דוגמאות בולטות לרעש התקשורתי שמנסה לבלום את פטורי ראש השב”כ.
הניסיון להדיח את רונן בר “הוא סכנה ברורה, עמוקה ומיידית למשטר הדמוקרטי בישראל“, נאמר באחת הכתבות שפורסמו, ואילו דביר קריב, איש שב”כ לשעבר, מזהיר בעיתון “מעריב”, שהדחת ראש השב”כ “עלולה להפוך את ישראל למדינת משטרה חשאית“.
בעיתון “הארץ” לא הסתפקו באזהרות, ואורי קריב קרא לראש השב”כ לפעול כדי “להגן עלינו“. למה התכוון אורי קריב בדבריו ואיך הוא בדיוק מצפה שראש השב”כ, שבהחלטתו השגויה הוביל להפתעה ב-7 באוקטובר, יגן עלינו כעת, ומפני מי?
מודעות ענק שפורסמו בכל העיתונים בעלות של מיליוני שקלים
ד”ר אורי זילברשייד, מהמרכז ללימודי גרמניה ואירופה באוניברסיטת חיפה, צעד צעד נוסף וכתב בעיתון “מעריב” כי “במדינה דמוקרטית מחויבות זרועות הביטחון לשמירה על הדמוקרטיה לא פחות מהדרג הנבחר, ואם הדרג הנבחר מאמץ דפוסי שלטון בלתי דמוקרטיים, שומה עליהן לסכל את תוכניותיו על ידי הימנעות ממעשים או ייזום מעשים היפים להשגת המטרה“.
ד”ר זילברשייד אינו היחיד שקורא לראשי מערכות הביטחון לפעול אקטיבית כדי לסכל את תוכניות הדרג המדיני. בדיונים נרחבים, שמקיים המרכז לביטחון לאומי ולדמוקרטיה עם גופי ביטחון, גופי תקשורת ובית המשפט, ובכנסים בנושא הדמוקרטיה המתגוננת, שמארחים באופן תדיר את בכירי מערכות הביטחון, נשמעות קריאות לשב”כ להפעיל את סמכויותיו, בשיתוף פעולה עם היועמ”שית ועם בית המשפט העליון בכדי לטפל “באיומים הפנימיים על הדמוקרטיה“.
אינס אליאס טוענת כי “בימים האחרונים מתנהל קמפיין מתוזמר של כלי התקשורת, בשיתוף בכירי קפלן, בכירי המשפטנים וארגוני החברה האזרחית, ונציגי ציבור כמו יאיר גולן ובני גנץ, המפציר במערכות הביטחון לקחת את השליטה ולמחוץ את הציבור (הלא לגיטימי) ואת הבחירה (הלא לגיטימית) שלו. אייטמים ומאמרים במערכות החדשות ובעיתונות קוראים לשב”כ להתערב כדי להגן (על מי?) מפני הסכנות ליציבות הדמוקרטיה“.
ואכן, מספר עמודים לפני מאמרה הנוקב של אינס אליאס מופיעות שתי מודעות ענק, שכמובן פרסומן עולה הון עתק, שמזהירות את ראש הממשלה מפני פיטורי ראש השב”כ.
מודעה אחת שפרסמה התנועה לאיכות השלטון בראשות האנרכיסט אליעד שרגא, מזהירה את ראש הממשלה שפיטורי ראש השב”כ יהיו לא פחות מאשר הכרזת מלחמה. המודעה השנייה, חתומה בידי בכירי שב”כ לשעבר, מנסה לכרוך את פיטורי ראש השב”כ בחקירה החדשה על קשרים בין אנשי לשכת ראש הממשלה וקטאר.
המודעות שפורסמו היום בכל העיתונים הן חלק מהקמפיין שממומן בידי הטייקונים, שרוצים להמשיך לשלוט במדינה יחד עם חבריהם במוסדות השלטון, בפרקליטות, במערכת המשפט, באקדמיה, בתקשורת, וכן … מסתבר שגם במערכת הביטחון.
אסון ה-7 באוקטובר, שרק בנס לא הפך לאסון הרבה יותר גדול, הוא תוצאה של דיקטטורה משפטית-עסקית, ששלחה זרועות לכל מערכות החיים במדינת ישראל, והיא בדרכה להפוך לרשמית באמצעות הפיכה צבאית-משפטית, בשם הרצון לשמור על ערכי הדמוקרטיה, אך בפועל בשם הרצון לשמור על כוחם של אלו, שחושבים שהם האליטה והמדינה שייכת רק להם.
האם הציבור הרחב בישראל, הקורבן של עריצות פקידי הממשל והטייקונים, ימשיך לעמוד מנגד ולהחריש, או שהפעם הוא יצא לרחובות וימחץ את העריצות תחת רגלי הצדק, המשפט ההוגן, החסד, הרחמים והאמונה?