הקרב על התודעה הוא הקרב על החיים

בעקבות דחיית בקשת הפסילה, הגיש המרכז הרפורמי לדת ומדינה ערעור לבית המשפט העליון, ובית המשפט העליון החליט לפסול את מועמדותו של בן ארי בנימוק, שיש במעשיו ובהתבטאויותיו משום הסתה לגזענות כמטרה דומיננטית ומרכזית של משנתו. באותו מעמד אישר בית המשפט העליון את התמודדות רע”מ-בל”ד, חד”ש-תע”ל, ועופר כסיף, שנפסל על-ידי וועדת הבחירות בשל תמיכתו בטרור ופעילותו נגד מדינת ישראל.

בעקבות פסילת המועמדות של בן ארי, ולחץ אדיר שהפעילו ארגוני שמאל, פתחה הפרקליטות בחקירה נגד בן ארי, שבסופה הגישה נגדו כתב אישום בגין הסתה לגזענות. אתמול, 30 באוקטובר 2024, נפתח המשפט בבית משפט השלום בכפר-סבא בהקראת כתב האישום.

בין הראיות המוצגות בכתב האישום היא תגובתו של בן ארי לפוסט, שפרסמה בלוגרית ממזרח ירושלים לאחר פיגוע שבו נרצחו 5 ישראלים. הבלוגרית כתבה שהדבר הכי מתוק לאחר הפיגוע הרצחני הוא שהצעירים במזרח ירושלים צופרים במכוניות כביטוי לשמחה. תגובתו של בן ארי הייתה – אומה רצחנית – ועל פי כתב האישום, האמירה אומה רצחנית, היא הסתה לגזענות ולאלימות.

האמירות שהאומה הערבית היא אומה רצחנית, ושהתרבות הערבית מבוססת על רצח ואלימות, אינן ביטוי לגזענות, ואינן הסתה לאלימות. האמירות הללו נכונות, אין בהן ביטוי לעליונות של גזע מסוים אלא ביטוי לשוני התרבותי בין התרבות היהודית לתרבות הערבית, ובעיקר אזהרה חמורה מפני מה שצפוי לנו היהודים אם לא נתבונן בעיניים פקוחות אל מציאות הנצבת בפנינו, נפעל להגן על עצמינו ונתכונן ליום פקודה.

לאחרונה סיימתי לקרוא את ספרו של יעקב סבג זכרונות אבו יוסוף, ואת ספרו של צבי יחזקאלי אמרתי לכם זה ג’יהאד. שני הספרים מציגים תמונה מדויקת ומפורטת של החברה הפלסטינית, כל ספר מזווית ראייה אחרת. יעקב סבג ששירת למעלה מעשרים שנים כקצין במנהל האזרחי ובמתאם הפעולות בשטחים, וצבי יחזקאלי, ששימש ככתב לענייני ערבים בגלי צה”ל ובערוץ 10, מתארים חברה אלימה עם תרבות רצחנית המבוססת על שקר וכוח.

מעשי רצח, התעללות אכזרית ביריבים, אונס, ניצול מיני ושחיתות הם דבר שבשגרה בחיי הפלסטינים. כולנו הזדעזענו מהזוועות שהפלסטינים עשו בתושבי עוטף עזה ב-7 באוקטובר. אלא שמעשים אלו, זוועתיים ככל שהיו, הם כעין וכאפס למעשי הזוועה האכזריים שהפלסטינים עושים אלו באלו כעניין שבשגרה.

אלא שאצלנו בישראל התקשורת, מובילי הדעה, ובעלי העניין הכלכלי דואגים להסתיר את התרבות הרצחנית והאלימה הזו, מייצרים אשליות ושקרים על שאיפות לשלום, וסותמים פיות בתוקפנות משפטית, כאשר אנשים הגונים ואמיצים כמו ד”ר מיכאל בן ארי מציגים לציבור בישראל תמונה אמיתית של שכנינו.

למערכת המשפט ובעיקר לפרקליטות ולפרקליטות הצבאית יש אחריות גדולה למה שקרה ב-7 באוקטובר, ולתפיסת העולם השגויה שהובילה לשאננות, לרפיון ולאובדן ההרתעה, שאפשרו את ההתקפה המפתיעה של הרוצחים מעזה. התערבות המערכת המשפטית בשיקול הדעת המבצעי, בנהלי פתיחה באש ובהתנהלות הדרג הלוחם אל מול פני האויב, החלישו את כוחה הצבאי של ישראל, פגעו בכוח ההרתעה, וממשיכים עד היום לכרסם בנחישות הלחימה וברוח הקרב.