לרבים ממכירי, שלאחר ה-7 באוקטובר נתנו ביטוי לתדהמה שאחזה בהם ואמרו “זה לא יאומן” או “זה בלתי נתפס“, השבתי שלאלו מאיתנו, שהתעלמו מהיסטוריית היחסים בין היהודים לבין הערבים בארץ ישראל, מעשי הזוועות שעשו תושבי עזה ב-7 באוקטובר הם בלתי נתפסים. אולם, עבור מי שמכיר את היסטוריית היחסים בין היהודים והערבים בארץ ישראל, אשר רוויה במעשי טרור זוועתיים, מעשי הזוועה שנעשו ב-7 באוקטובר אינם מפתיעים.
היום, 23 באוגוסט, אנו מציינים 95 שנים לפרעות תרפ”ט, שהחלו בתשעה באב תרפ”ט בתקיפת מתפללים יהודים ליד הכותל המערבי בירושלים, והגיעו לשיאם שמונה ימים לאחר מכן ביום שישי 23 באוגוסט 1929, במעשי טבח, אונס, שוד וביזה’ שערביי ארץ ישראל ביצעו, או ניסו לבצע, בשכניהם היהודים.
בשנים האחרונות נהגתי לפרסם מאמרים קצרים, תזכורת למעשי הזוועה של הערבים. בשיחה שקיימתי עם אחד מידידי לאחר ה-7 באוקטובר הוא סיפר לי שהוא נהג לקרוא את המאמרים, אבל רק לאחר ה-7 באוקטובר הוא הפנים את משמעותם.
אתם מוסלמים, שחטו את היהודים, שתו את דמם, היום יום האסלאם, אללה אכבר, הרגו ביהודים, עלו אתי, הנה לפניכם בחורות יהודיות יפות
מנהיג הכנופיות בחברון, שיח טאליב – 23 באוגוסט 1929
בפרעות תרפ”ט נרצחו ברחבי הארץ 133 יהודים, 339 נפצעו וישובים וקהילות יהודיות נחרבו וננטשו. 87 מהנרצחים נטבחו באכזריות נוראית בעיר חברון. יחסית לגודל האוכלוסייה היהודית בארץ ישראל באותה תקופה, שמנתה פחות מ-150,000 יהודים, הרי מדובר, כאילו נטבחו היום למעלה מ-7,000 יהודים ביומיים של פעולות טרור.
לפרעות תרפ”ט קדם מסע הסתה פרוע אותו הובילו מנהיגי הערבים ובראשם המופתי הגדול חג’ אמין אל-חוסייני. מידע על כוונות הערבים לתקוף את הישוב היהודי זרם אל הישוב היהודי, ובאותם ישובים, שבהם התייחסו למידע ברצינות ובאחריות, התמגנו והתגוננו, הצליחו היהודים להדוף את ההתקפות, או לפחות לצמצם את הנזק. ואילו בישובים ובקהילות, כמו הישוב היהודי בחברון, שם נהגו בתמימות ונתנו אמון בשכנים הערבים, שילמו מחיר יקר ונורא, ונעשו מעשי זוועה איומים.
הנה לינקים למספר מאמרים שפרסמתי בעבר ובהם מידע רב על פרעות תרפ”ט, על מעשי הזוועות וגם על מעשי גבורה שנעשו מול המתקפה הרצחנית.
פוסט שפורסם על טבח חברון בתרפ”ט (1929)
