לביא יעקב קרופפלד חוגג בר-מצווה, ובמסגרת החגיגות ערכנו ביום ששי 24 באפריל 2024, טכס להנחת תפילין ליד הכותל המערבי בירושלים.
לאחר הטכס התכנסנו במסעדת “תמרה”, בגן הטכנולוגי בירושלים, ושם הוקרן סרטון קצר שלביא הכין, בעזרתו של סבא גדי שלסקי, על עץ השורשים של לביא.
במעמד האירוע לביא קיבל למשמרת את הטלית והתפילין של הסבא רבא שלו, יעקב שלסקי, שלביא יעקב נקרא על שמו.
הנה דברים שאמרתי ללביא באירוע:
לביא נכדי היקר,
השבוע נקרא בתורה את פרשת “בהר”, שפותחת בפסוק – וַיְדַבֵּ֤ר יְהוָֹה֙ אֶל-מֹשֶׁ֔ה בְּהַ֥ר סִינַ֖י לֵאמֹֽר: – ספר ויקרא פרק כ”ה.
במה עוסקת הפרשה?
בפרשת בהר ניתנות לעם ישראל, שעדין נמצא במדבר בדרכו לארץ ישראל, מצוות חברתיות חשובות, שנועדו לייצר צדק חברתי אמיתי, להגדיר סדר חברתי, ולדאוג לקבוצות חלשות כמו עניים ועבדים.
הפרשה נפתחת במצוות שנת שמיטה. אחת לשבע שנים החקלאים היהודים מפקירים את שדותיהם ומטעיהם, אינם מעבדים אותם ואינם אוספים את היבול.
ומה מטרת מצוות שנת שמיטה?
אומרת התורה
וְהָֽיְתָ֠ה שַׁבַּ֨ת הָאָ֤רֶץ לָכֶם֙ לְאָכְלָ֔ה לְךָ֖ וּלְעַבְדְּךָ֣ וְלַֽאֲמָתֶ֑ךָ וְלִשְׂכִֽירְךָ֙ וּלְתוֹשָׁ֣בְךָ֔ הַגָּרִ֖ים עִמָּֽךְ:
וְלִ֨בְהֶמְתְּךָ֔ וְלַֽחַיָּ֖ה אֲשֶׁ֣ר בְּאַרְצֶ֑ךָ תִּֽהְיֶ֥ה כָל־תְּבֽוּאָתָ֖הּ לֶֽאֱכֹֽל:
כלומר, אחת לשבע שנים זוכים עובדי האדמה לשנת מנוחה, והקבוצות החלשות באוכלוסייה, שידן אינה תמיד משגת להנות משפע היבול, מקבלת הזדמנות להנות מהיבול שהופקר. יש בשנת השמיטה גם מאין מנגנון, שבולם גידול בפערים הכלכליים. החלשים זוכים להזדמנות להתחזק והחזקים, שהכנסותיהם נעצרות, משתמשים בחסכונות.
הפרשה ממשיכה ומדברת על מצוות שנת היובל, שבה משוחררים עבדים ומשכונות, עוסקת באיסור לקיחת ריבית וניצול מצוקת הזולת, וגם ביחס שבין האדון לעבדיו.
היהדות, שהביאה לעולם את האמונה המונותאיסטית – אמונה באל אחד – הביאה גם מכלול רחב של כללי התנהגות ותרבות חדשה, המבוססת על ערכי צדק חברתי, ערבות הדדית, ודאגה לקבוצות חלשות.
הרעיונות החברתיים הללו חוזרים ומופיעים בהרבה מקומות. הדאגה ליתום, לאלמנה, לגר, לעבד, וגם לבעלי החיים, שזורים עמוק בתרבות היהודית, ומלווים את החברה היהודית לאורך כל שנות ההיסטוריה, בגלות, בימי משבר וקושי וגם בימים של שמחה.
עומק המחשבה וטוהר הכוונות, שמלווים את המצוות החברתיות ביהדות, עומדים בניגוד גמור לצביעות ולרדידות של רעיונות חברתיים שצצים, עולים, נכשלים ונעלמים מידי פעם. החל בתורתו של קארל מרקס, וכלה ברעיונות ה-Wake ופוליטיקת הזהויות, ששוטפים בשנים האחרונות את המערב.
לביא נכדי האהוב, בקרוב תכנס גם אתה תחת מה שנהוג לכנות – עול המצוות. אלא שלא מדובר בעול אלא בזכות – זכות גדולה. והעול הופך לזכות רק כאשר מבינים את משמעותה של כל מצווה ומצווה, ומקיימים אותה מתוך הבנה ולא מתוך חובה שהיא עול.
ההגדה של פסח מספרת לנו על ארבעה בנים, ומדרגת אותם, לפי מידת החשיבות וההערכה שהיא מייחסת להם:
חכם – הוא זה שמבין את משמעות המצוות ומקיים אותן.
רשע – הוא זה שמבין את משמעות המצוות אך אינו מקיים אותן.
תם – הוא זה שאינו מבין את משמעות המצוות ובכל זאת מקיים אותן.
וזה שאינו יודע לשאול – הוא זה שאינו מבין, אינו מקיים.
ואתה לביא, נער חכם ונבון, תבין את משמעות המצוות ותקיים אותן בהבנה ובאהבה. אני מאחל לך בר מצווה משמעותי, שמח ומעורר השראה. שתזכה לגדול, להצליח ולהפיץ סביבך אור, חוכמה ושמחה.
וכעת לחלק האומנותי.
בתחילת השנה קיבלנו מרתם רשימת משימות לבחירה, לפעילות עם לביא לקראת בר המצווה.
אני בחרתי לבנות עם לביא את עץ השורשים שלו, ואת התוצאה נראה עוד מעט על המסך.
העבודה עם לביא על הפרויקט הייתה עבורי חוויה מרתקת, ואני מקווה שגם לביא העשיר את ידיעותיו והעמיק בהכרת שורשי המשפחה.
יגאל אלון אמר, שעם שאינו יודע את עברו, ההווה שלו דל ועתידו לוט בערפל.
נכון הדבר גם לגבי כל אדם ואדם. מי שאינו מכיר את שורשיו, את סיפור משפחתו ואת ההיסטוריה של הדורות שקדמו לו, יתקשה למצוא משמעות עמוקה לחייו ולהמשך שרשרת הדורות.
הזכרתי קודם את ההגדה של פסח, שעיקר יעודה הוא “והגדת לבנך”.
והיום, לא רק שנספר על שורשיו של לביא, אלא שלביא יקבל לידיו למשמרת את התפילין והטלית של הסבא רבא שלו, יעקב שלסקי, שלביא יעקב נקרא על שמו.
אני מאחל לך לביא שתזכה, במעמד דומה, להעביר את התפילין והטלית הללו למשמרת לדורות הבאים.
ולכם משפחה יקרה,
צפייה מהנה בסרטון.