הדלקת משואה לזכר הנספים בשואה

אמי, אילנה שלסקי לבית פסטרנק, נולדה בשנת 1935 בעיר טרנופול (Ternopil). באותה עת טרנופול, שהיום נמצאת בחלקה המערבי של אוקראינה, הייתה תחת שלטון פולני.

אמי, אחיה הבכור עמוס והוריהם, מינה ויצחק, התגוררו בביתו של סבא אליעזר שפייזר, אביה של מינה. סבא אליעזר היה אדם אמיד, שותף של בעל אחוזה פולני בעסק לגידול דגים וסרטנים ליצוא. סבי, יצחק פסטרנק עבד עמו בחווה.

כאשר פרצה מלחמת העולם השנייה, בהתאם להסכם ריבנטרופ-מולוטוב בין הרוסים לגרמנים, פלשו ההרוסים והשתלטו על מזרח פולין. הצבא הרוסי מיקם בארמון בטרנופול מפקדה גדולה, ואנשיו החלו בהלאמת רכוש, בעיר של יהודים, והגליית חשודים למחנות עבודה בסיביר.

סבי, יצחק, זיהה את הסכנה והחל לקשור קשרים עם הרוסים. הוא העמיד חדר אחד בבית למגורי קצינים רוסים, ועד מהרה הוא קיבל תפקיד של אחראי מנהלות במפקדה הרוסית. למרות זאת, הרוסים הלאימו חלק מהבריכות של סבא אליעזר, אך עדין מצב המשפחה היה טוב בהרבה, בהשוואה לגורלם של אחרים.

ב־22 ביוני 1941 החל מבצע ברברוסה – Barbarossa, שבו תכננו הגרמנים להשתלט על ברית המועצות. הגרמנים, שהפתיעו את הרוסים, התקדמו מזרחה במהירות והרוסים החלו לסגת בבהלה. הרוסים הודיעו ליצחק שהוא יודע סודות רבים, ולכן הוא חייב לסגת איתם לשטחי רוסיה. אשתו מינה סירבה להישאר לבד, והצבא הרוסי התיר לה ולילדיה לברוח מזרחה לשטח רוסיה.

משפחה קיבלה מהצבא משאית עם נהג. הם העמיסו עליה מעט רכוש, נפרדו מהסבא הזקן, שסירב להתפנות, והחלו לנוע מזרחה לכיוון קייב כאשר יצחק מצטרף למסע. הבריחה מטרנופול נעשתה ברגע האחרון כאשר הגרמנים מקיפים את העיר. הדרכים מזרחה היו עמוסות בהמוני פליטים ומטוסים גרמנים הפציצו את שיירות הפליטים. אחרי מסע ארוך הם הגיעו לקייב ושוכנו במתחם של הצבא הרוסי.

סבא אליעזר שפייזר, שהיה אדם מבוגר, סירב להצטרף למשפחה שברחה לרוסיה, והוא נשאר בטרנופול. במשך שנים רבות הוא העסיק בבריכות הדגים שלו אוקראיני, שהיה כבן משפחה, וגר עם משפחתו בבית, שסבא אליעזר העמיד לרשותו סמוך לבריכות.

מיד לאחר שהרוסים עזבו את העיר, האוקראיני הגיע לביתו של הסבא וגירש אותו. הסבא שגורש נזכר שהטלית שלו נשארה בבית. הוא חזר לקחת אותה, והאוקראיני, זה שיום קודם עוד היה בן בית בבית הסבא, דחף את הסבא הזקן מכל המדרגות ורצח אותו.