אנו מתכנסים להסבר קצר מגיל על האזור ועל התגליות החשובות, אך לא מבקרים בערוץ, וממשיכים לטייל במרחבי השמורה בחיפוש אחר בעלי חיים מעניינים.  הג’יפים יורדים מדרך העפר הראשית ומתקדמים באיטיות מערבה, על דרכי עפר צדדיות, לכיוון אגם מאסק – Lake Masek. סביבנו עדרים עצומים של גנו, זברות וצבאיים, חלק מהנדידה הגדולה.

ירמיהו הנהג, שיש לו ידע רב, מספר לנו שלקראת עונת ההמלטות, שמתחילה בחודש פברואר, נודדים העדרים מערבה, לאזורים שבהם גדל עשב המתאים לוולדות הצעירות. הגורים הצעירים של אוכלי העשב מתחילים לאכול עשב כבר בימי חייהם הראשונים, במקביל ליניקת חלב מאימותיהם.

אחד הנהגים מדווח על צ’יטות, וכל הג’יפים מתכנסים סביב לגבעה קטנה, שעליה עץ רחב נוף, ומתחתיו סבך של צמחייה. בתוך הסבך מנמנמות מספר צ’יטות. לאחת מהן חגור משדר גדול על הצוואר לצרכי מחקר.  הצ’יטות נראות שבעות ומנומנמות. רעש הג’יפים מטריד את מנוחתן, והן מתחילות להסתובב בחוסר מנוחה.

הצ’יטה נקראת בעברית בַּרְדְּלָס ערבות, והיא שייכת למשפחת החתוליים. הצ’יטה נחשבת לבעל החיים היבשתי המהיר ביותר, ומהירות ריצתה מגיעה למאה קמ”ש ואף יותר. רגליה ארוכות ושריריות, צווארה ארוך וזנבה הארוך והגמיש, מסייע לה לתמרן בתנועה מהירה.

הצ’יטה פעילה במהלך היום, וכך היא נמנעת מתחרות עם טורפים גדולים ומסוכנים יותר. היא אינה אורבת לטרף, כייתר בני משפחת החתוליים, אלא רודפת אחריו ומשיגה אותו הודות למהירותה הגבוהה. הצ’יטה אוהבת להתמקם על מקומות גבוהים, כמו קיני טרמיטים נטושים, ומשם לאתר את טרפה. לאחר שהיא זיהתה טרף היא מתקרבת אליו בהליכה, שהופכת לריצה קלה, וכאשר היא קרובה כמה עשרות מטרים מהטרף, היא פותחת בריצה מהירה, מזנקת על טרפה, אוחזת את גרונו בפיה וחונקת אותה למוות.

הצ’יטה טורפת בעיקר בעלי חיים קטנים כמו מכרסמים, ארנבות ועופות קרקע, ולעיתים גם גורים של אוכלי עשב או חזירי יבלות. לצ’יטה אויבים רבים כמו אריות, נמרים, צבועים ולהקות זאבים, שבדרך כלל חומדים את הצייד שלה, אך לא יהססו לטרוף גם אותה.