היום התפרסם בתקשורת שהאדמור מויז׳ניץ, ראש אחת משלוש החסידות הגדולות בישראל, ואחד מעמודי התווך של מפלגת יהדות תורה, אמר לחסידיו כי גם בחורים חרדים המוגדרים ״כחלשים בדת״, כלומר אינם לומדים תורה, אינם צריכים להתגייס לצה״ל.
החרדה החרדית מגיוס לצה״ל מקורה בחשש שבחור חרדי, שיתגייס לצה״ל, לא יוכל לשמור על אורח החיים החרדי, וכאשר יסיים את שירותו הצבאי יפרוש מהקהילה החרדית, ויהפוך לחרדי חדש, לציוני דתי או לחילוני.
מדוע ראשי הקהילה החרדית ככלל, וראשי הקהילות החסידיות בפרט, חוששים מנטישת הצעירים?
שתי סיבות מרכזיות, הקשורות זו בזו, עומדות לדעתי מאחורי ההתנגדות הנחרצת לגיוסם לצה”ל של הצעירים החרדים, והחשש שאחרי השירות הם יינטשו את הקהילה החרדית:
הסיבה הראשונה היא החשש מאובדן הכוח הפוליטי, ומעבר קולות של הצעירים החרדים למפלגות אחרות, בין אם אלו מפלגות של הציונות הדתית, ובין אם אלו מפלגות חילוניות.
הסיבה השנייה, שנגזרת מהסיבה הראשונה, היא שאובדן הכוח הפוליטי יוביל לאובדן הכוח הפיננסי, שבא לידי ביטוי לא רק בתקציביים ייעודיים, אלא גם, ואולי בעיקר, בשליטה על משרדי ממשלה וגופי שלטון.
לכן, המאבק בהתנגדות המנהיגות החרדית לגיוס צעירים חרדיים לצה”ל צריך להתמקד במניע העיקרי להתנגדות, תוך יצירת קשר בין השירות למען המדינה, לבין הזכות להצביע, שבונה את הכוח הפוליטי ואת הכוח הפיננסי, שמקורו בכוח הפוליטי.
חוק יסוד - הזכות לשרת את המדינה
מערכת החוקים במדינת ישראל מעניקה לאזרחיה זכויות, חלקן זכויות מותנות, כמו הזכות לנסוע בתחבורה ציבורית בחינם החל מגיל 67, ומטילה עליהם חובות, כמו חובת השירות הצבאי, עם מנגנוני פטור שונים, כמו הפטור משירות צבאי לנשים דתיות או אזרחים ערבים.
אני מציע לשנות את הגישה, כפי שכתבתי בעבר, ולעבור ממערכת של זכויות וחובות, למערכת של זכויות בלבד, כאשר חלק מהחובות יהפכו לזכויות, שמימושן יקנה אפשרות להנות מזכויות אחרות.
הזכות הראשונה והבסיסית ביותר, שתעוגן בחוק יסוד, תהיה הזכות לשרת את המדינה. כל אזרחי ישראל, ללא קשר ללאום, לאמונה דתית, ולמגדר, עם הגיעם לגיל 17, יצטרכו לבחור האם הם רוצים לממש את הזכות לשרת את המדינה.
מי שיבחר לממש את הזכות הזו, יבחר גם את המסלול, למימוש הזכות, מבין שלושה מסלולים עיקריים:
- מסלול ביטחוני צבאי
- מסלול ביטחוני אזרחי
- מסלול אזרחי
בכל אחד מהמסלולים הראשיים יהיו מסלולי משנה. כך לדוגמא במסלול הביטחוני צבאי יהיו מסלולי לוחמה, מסלולי תומכי לחימה, מסלולי לוגיסטיקה ומסלולים אחרים. במסלול הביטחוני אזרחי יהיו מסלולי שיטור, מסלולי כיבוי אש וכד’, ובמסלול האזרחי יהיו מסלולי סיעוד, חינוך, קהילה ועוד.
לכל סוג שירות תהיה תקופת שירות ראשונה, שתכלול הכשרה ותקופת שירות, ואורכה יקבע על-פי סוג השירות. ולאחר תקופת השירות הראשונה יתאפשר שירות מילואים, בהתאם לצרכים של כל מסלול.
בכל מסלול יהיו תהליכי קבלה, שבהם ישקלו נתונים אישיים מול דרישות הקבלה, לצד היצע וביקוש. בדומה לתהליכי גיוס בשוק החופשי, מקבלי ההחלטות בכל מסלול יוכלו להתאים את תנאי הקבלה ואת תנאי השירות, בהתאם לצרכים ובהתאם להיצע המועמדים.
בתהליכי הקבלה לכל אחד מהמסלולים הראשיים ומסלולי המשנה לא תהיה הפלייה על בסיס לאום, אמונה דתית, מוצא או מגדר, וקבלת מועמד לכל אחד מהמסלולים תעשה על-פי התאמת כישורים לתנאי הקבלה בלבד.
מימוש הזכות לשרת תקנה לאזרח המשרת את סל זכויות הבסיס, שיכלול את הזכות לבחור את הזכות להיבחר, את הזכות לקבל דרכון ישראלי וזכויות בסיסיות נוספות.
בנוסף, בהתאם למסלול המשני, שבו ישרת האזרח בתוך המסלול הראשי, ייהנה המשרת מסלי זכויות נוספים, שבין היתר יקנו לו הטבות ויתרונות עם סיום השירות, ולאורך תקופת שירות המילואים.
כך לדוגמא, אזרח שישרת במסלול הבטחוני צבאי, בתת מסלול לחימה, ייהנה מסל זכויות זהה לסל הזכויות ממנו ייהנה אזרח, שישרת במסלול הביטחוני אזרחי בתת מסלול של לוחמי אש או לוחמי שיטור כמו מג”ב או יס”מ.
אזרחים, שמסיבות בריאותיות או מסיבות אחרות, שיאושרו על-ידי וועדה מיוחדת, לא יוכלו לנצל את הזכות לשרת את המדינה באחד ממסלולי השירות הקיימים, ייהנו מסל הזכויות הבסיסי ומסלי זכויות נוספים, בהתאם לנסיבות.
אזרחים שיבחרו לא לנצל את הזכות לשרת, לא יוכלו להנות מאף אחת מהזכויות האחרות, ועבור שימוש בשירותים שהמדינה מעמידה לאזרחיה בחינם, או תמורת תשלום מופחת, כמו לדוגמא חינוך עבור ילדיהם, הם יצרכו לשלם מחיר מלא.
התאמת מסלולי השירות לקבוצות השונות באוכלוסייה
כאשר בחברות ההי-טק בישראל זיהו את הפוטנציאל העצום הגלום באוכלוסיית הנשים החרדיות, הוקמו מרכזי פיתוח ייעודיים לנשים חרדיות, בערים חרדיות כמו מודיעין עילית, בית שמש ואלעד. במרכזים אלו נשים חרדיות עבדו בסביבה נשית, שעות העבודה הותאמו לצרכיהן, וכך גם סביבת העבודה. ההצלחה הייתה גדולה מאוד, והן המעסיקים והן המועסקות נהנו מההתאמה הזו.
גם מסלולי השירות השונים, שירצו לגייס אליהם קבוצות מסוימות מהאוכלוסייה, יצטרכו לבצע התאמות, שיאפשרו לאזרחים מאותן קבוצות לבחור לשרת במסלולים הללו. הדבר נכון בהתייחס למגדר, אמונה ולאום. חטיבת החשמונאים, שהוקמה לא מכבר בצה”ל, והותאמה לצורכי המגזר החרדי, היא דוגמא להתאמה מוצלחת.
יתרונות השיטה
אפשרות הבחירה היא היסוד המרכזית לחירות האישית בחברה חופשית, המקדשת את כבוד האדם וחירותו, את חופש העיסוק, וחירויות אחרות. למעשה, אפשר לטעון, שחוק שמחייב אזרח להתגייס לשירות צבאי, בניגוד לרצונו, מסכן את חייו ואף מביא למותו, מנוגד ביסודו לזכות החירות האישית, ולחוקי ייסוד הנגזרים מזכות זו.
אפשרות הבחירה לשרת במסלול מועדף, תוך מניעת הפלייה וכיבוד אורח החיים של קבוצות שונות באוכלוסייה, בצד סלי זכויות משתנים שינתנו למשרתים, בהתאם לאופי השירות, תניע את האזרחים לשרת את המדינה מתוך רצון ואמונה, תגביר את הנאמנות למדינה ואת הזיקה בין האזרח למדינה, ותגביר את הלכידות בין הקבוצות השונות באוכלוסייה.
מימוש השיטה הזו יעקור מהשורש את ההשפעות הפוליטיות של מנהיגים קיצוניים על קבוצות באוכלוסייה כמו החרדים או הערבים. אובדן קולות בקלפי של אזרחים, שלא יממשו את הזכות הבסיסית לשרת את המדינה, יגרום למנהיגי החרדים, וגם למנהיגי הציבור הערבי, לעודד את האזרחים החרדים והערבים לממש את הזכות, ולשרת את המדינה.
לדעתי, השינוי הזה גם יוביל למהפך במנהיגות המתריסה והמתנגדת, הן של הציבור החרדי והן של הציבור הערבי, שנכון להיום מלכדות את שורות תומכיהם תחת תחושת רדיפה וקיפוח מצד המדינה, והסתה של הציבור, הן החרדי והן הערבי, נגד המדינה ונגד מוסדותיה.
האם תוכנית שכזו חוקית?
את חוקי המדינה קובעים נבחרי הציבור בהליך חקיקה מסודר בכנסת ישראל. אם כנסת ישראל תחליט לחוקק את חוק יסוד – הזכות לשרת את המדינה, החוק הזה יהיה חוקי. בכדי למנוע פולמוס ציבורי, ומאבק משפטי בבג”צ, אני חושב שהציבור בישראל צריך להפעיל לחץ מסיבי על חברי הכנסת בכל המפלגות הציוניות, בכדי שלחוק הזה יהיה רוב של מעל שני שלישים מחברי הכנסת, ובכך לטרפד מראש כל ניסיון לבטלו.
בנוסף, אפשר גם להעמיד את התוכנית למשאל עם. לדעתי, במשאל עם התוכנית תזכה לרוב גדול יותר מאשר בהצבעה בכנסת, היות ואזרחים רבים, הן מהמגזר החרדי והן מהמגזר הערבי, יתמכו בתוכנית, מתוך הבנה שהיא תשפר מאוד את מצבם האישי ואת מצבה של המדינה.
ובהיבט הפילוסופי, מול הטענה חסרת הבסיס, שבדמוקרטיה אי אפשר לשלול את הזכות לבחור או להיבחר, שהיא זכות מקודשת, אענה, שאם חוקי המדינה יכולים לחייב אזרח להתגייס לצבא ולאבד את חייו בשירות הצבאי, חוקי המדינה יכולים לשלול מאזרח את הזכות לבחור או להיבחר, שכן זכויות אלו אינן גוברות על הזכות לחיות.
