“קשה להתמודד עם המחשבה שמטרת-העל של הפלסטינים, סיבת קיומם כעם והעיקרון המארגן שלהם כקולקטיב, הוא שלילת הציונות והתנגדות לריבונות יהודית בחלק כלשהו של הארץ”.
כך נפתח הפרק האחרון בספרם של עדי שורץ ועינת וילף “שיבה באוקטובר“. זהו ספרם השני של עינת ועדי, שני אנשי מחנה השלום, שלאחר מפגשים ושיחות עם מנהיגים פלסטינים, המוגדרים כמתונים, הבינו שמטרתם של כל הפלסטינים אינה הקמת מדינה פלסטינית אל סילוקה של הישות הציונית מארץ ישראל.
הספר “שיבה באוקטובר” נכתב לאחר ה-7 באוקטובר. בפרק הפתיחה מספרים המחברים שהם נדהמו מהיקף הפלישה והופתעו מהכישלון של מערכת הביטחון להגן על הישובים, אבל הם לא הופתעו מעצם ההתקפה ומהאכזריות, שכן הם ידעו שזה מה שהחמאס, וגם הפלסטינים שאינם בהכרח אוהדי חמאס, מבקשים לעולל.
הספר נותן סקירה היסטורית מפורטת, עם מאות דוגמאות ומראי מקום, להוכחת הטענה שיותר משחשוב לפלסטינים כולם, להיות ריבונים וחופשיים במדינה משלהם, חשוב להם, ולמעשה זו מטרתם כעם, להבטיח שלעם היהודי לא תהיה מדינה משלו, ודאי לא בשטח כלשהו מנהר הירדן ועד הים התיכון.
בפרק הסיום של הספר מציעים עינת ועדי כיצד לדעתם מדינת ישראל, וגם אזרחיה, צריכים לפעול מול המטרות שהפלסטינים הציבו לעצמם.
לדעתי, הספר הזה צריך להיות ספר חובה לכל תלמיד תיכון בבתי הספר היהודיים בישראל, לכל צוער בבה”ד 1, ולמעשה לכל אזרח ציוני, שעתיד המדינה היהודית חשוב בעיניו.
