מנהלי חברות חסרי אחריות מובילים את ההייטק הישראלי במסלול התאבדות
במסגרת פעולות המחאה, שנערכו השבוע כנגד הממשלה והתוכנית לרפורמה במערכת המשפט, קיימה קבוצה של אנשי הייטק מיצג “אבני דומינו” ברחבת כיכר הבימה בתל-אביב. מטרת המיצג הייתה להראות, שהפגיעה בהייטק תביא לפגיעה בחלקים נרחבים של המשק.
הטענה לכשעצמה נכונה. למעלה מ-11% מהשכירים בישראל עובדים בהייטק. ההייטק בישראל מהווה כ-18% מהתמ”ג ומעלה ל-50% מסך היצוא. עסקים רבים בישראל, במעגלים שסובבים את ההייטק, נהנים מהשגשוג, מהשכר הגבוה של העובדים ומהפריחה הכלכלית של הענף.
אלא שהמשבר בתעשיית ההייטק כלל אינו קשור לרפורמה המשפטית או לממשלה, ומיזם אבני הדומינו ביום מחאה, שכותרתו הייתה “יום השוויון”, הוא ציני במיוחד. מדובר במשבר עולמי, שבישראל הוא חמור פי כמה, מהסיבות שאסביר בהמשך. דיווחים שהתפרסמו לאחרונה על תעשיית ההייטק העולמית מלמדים על שפל של עשור בהנפקות ציבוריות, על ירידה של 80% בכמות ההון, שגויסה לסטרטאפים ברבעון הראשון של 2023 בהשוואה לרבעון המקביל בשנה שעברה, ועל ירידה של 45% בכמות עסקאות ההשקעה.
בסיכום הרבעון הראשון של שנת 2023 שהוציאה חברת Carta דווח על ירידה משמעותית בשווי של חברות, התמקדות משקיעים בחברות קיימות, והקשחת תנאי ההשקעה, תוך החמרת ההגנות על המשקיעים. כלומר, ליזמים צעירים וחברות סטרטאפ חדשות קשה מאוד לגייס כיום הון ראשוני, וחברות צעירות, שעדין אינן רווחיות ואין להן עתודות מזומנים, צפויות להגיע בטווח הקרוב לחדלות פירעון וסגירה.
הסיבות למשבר העולמי נעוצות בעליה באינפלציה בכל העולם, שמקורה במלחמת רוסיה אוקראינה, שהובילה את הבנקים המרכזיים להעלות את הריבית. העלאת הריבית שמה קץ לעידן הכסף הזול, והפנתה את הכספים מהשקעות עתירות הסיכון אל אפיקים בטוחים יותר. בנוסף, אי הוודאות הפוליטית והכלכלית בעולם, גרמה למשקיעים הפרטיים ולחברות ההשקעה בעולם לעצור השקעות חדשות, להפחית את הסיכונים ולאמץ מדיניות השקעה שמרנית וזהירה.
שינוי זה פוצץ את בועת ההייטק, שהתנפחה בשנים האחרונות לממדים מפלצתיים, בעיקר בארה”ב, בעמק הסיליקון, ובישראל, אומת הסטרטאפ. הריבית הנמוכה שהייתה בשנים האחרונות, וכמויות הכסף שהממשלות הזרימו לשוק בתקופת הקורונה, הזרימו לתעשיית ההייטק סכומי עתק, מתוך תקווה להחזרי השקעות גדולים במיוחד. סכומי עתק אלו ניפחו את הבועה, העלו את שווי החברות בצורה לא הגיונית, יצרו ביקושים עצומים לכוח אדם מיומן, והעלו מאוד את שכר העבודה.
מקומה של ישראל לא נפקד מהחגיגה העולמית, והכסף הזר שזרם בסכומים האסטרונומיים אל חברות ההייטק הישראליות השחית את התרבות העסקית, פגע במוסר העבודה ובפריון, העלה את שכר העבודה של עובדי ההייטק הישראלים לרמות בלתי הגיוניות.
ארוחות מפנקות, הרבה אלכוהול ונהנתנות מופרזת
אין זו הפעם הראשונה שתעשיית ההייטק חווה בועה שמתנפצת. בתחילת 1999, בשיאה של הגאות הגדולה שהביאה התפתחות האינטרנט, הקמתי חברת סטרטאפ בשם רג’יסופט. בתחילת הדרך היה קל מאוד לגייס כסף ממשקיעים פרטיים ולאחר מכן מקרנות הון סיכון ישראליות ובינלאומיות.
זכורה לי פגישה עם נציג קרן השקעות הולנדית שהשקיעה בחברה. הוא ביקש לדעת כיצד אנו מנצלים את כספי ההשקעה בעיקר בטיפוח ובפינוק העובדים. כאשר אמרתי לו, שמדיניות החברה היא שימוש זהיר בכסף שגויס עד שהחברה תגיע לרווחיות, הוא התרעם ואמר לי: “לא השקענו בכם בכדי שתדגרו על הכסף. תשתמש בכסף לטיפוח ההון האנושי”.
טיפוח ההון האנושי הוא דבר חשוב, אבל מה שקרה בתעשיית ההייטק בשנים האחרונות אינו טיפוח הון אנושי, אלא בזבזנות ראוותנית, נהנתנות מוגזמת ובלתי אחראית והשחתת מוסר העבודה. בתחרות אחר כוח אדם מקצועי, ובמרוץ לבזבז את הכספים שגויסו, בכדי שאפשר יהיה לגייס עוד כסף בשווי גבוה יותר, מנהלי חברות ההייטק הפכו את סביבת העבודה למסיבה אחת גדולה.
אגב, אותו נציג קרן הולנדית, שהתרעם על מדיניות הוצאות זהירה, שנתיים לאחר מכן, כאשר בועת “הדוט קום” התפוצצה, ישב אצלי באותו משרד ואמר, שהוא אינו מוכן לשלם עבור הפנסיות של העובדים.
קרנות הון הסיכון הן מקור הון חשוב מאוד, שמניע יוזמות עתירות סיכון, ומאפשר לחברות טכנולוגיה לפתח רעיונות מקוריים, טכנולוגיות פורצות דרך, ומוצרים משני חיים. אבל חלק מהמנהלים בחברות הללו הם אנשים חסרי אחריות ומסוכנים, שדוחפים את מנהלי החברות להתנהל בחוסר אחריות תוך לקיחת סיכונים מיותרים.
התחרות בין חברות ההשקעות והרצון של מנהליהן להציג הישגים מובילים אותם לנפח שווי של חברות ולבצע פעולות שגובלות בהונאה. כך לדוגמא, חברת תוכנה, שגייסה 100 מיליון דולר ממשקיעים קיימים בחברה לפי שווי של 400 מיליון דולר, גייסה לקראת סוף אותה שנה עוד 15 מיליון דולר מקרן חדשה, ולפי שווי של 800 מיליון דולר.
במהלך אותה שנה לא הייתה לחברה פעילות עסקית שהצדיקה הכפלת שווי, שמלכתחילה היה גבוה במיוחד. בדיקה מעמיקה גילתה שבין המשקיעים הקיימים לקרן החדשה יש קשרים עסקיים מרובים, מה שהעלה את החשד, שהשווי המנופח בהשקעה האחרונה, נועד לאפשר למנהלי הקרנות שהשקיעו בתחילת השנה, להציג הישגים לכאורה.
משכורות העתק ששולמו לאנשי ההייטק בשנים האחרונות, בצד תנאי העבודה המשופרים, העלו מאוד את עלויות פיתוח התוכנה בישראל ופגעו בכדאיות הכלכלית. כתוצאה מכך חברות רבות החלו להקים מרכזי פיתוח במזרח אירופה ומקומות אחרים, ואחרות שכרו שרותי פיתוח במיקור חוץ. היו גם כמה חברות בינלאומיות שבגלל יוקר העלויות סגרו מרכזי פיתוח בישראל.
כל עוד הבועה המשיכה להתנפח, והכסף הקל המשיך לזרום בכמויות עצומות, מרבית המנהלים וראשי התעשייה התעלמו מהאזהרות, המשיכו לטמון את ראשם בחול ולקחו חלק בחגיגה הגדולה.
במקום לעבוד משחקים
אנשי התעשייה הוותיקים, המנוסים בעליות ובירידות, בבועות ובמשברים, צפו את המשבר, אך לא ידעו לחזות מה יגרום לו. אחד מהם הוא גיל שוויד, מנכ”ל חברת צ’קפוינט, אשר ידע לשמור על תרבות עסקית החותרת לרווחיות ולפריון גבוה, אך נאלץ להתמודד עם תחרות עזה על הכוח אדם ותנאי שכר מוגזמים.
בשיחה שקיים שוויד לאחרונה עם כתבים כלכליים, לרגל פרסום הדוחות הרבעוניים של חברת צ’קפוינט, הוא התייחס למשבר ואמר:
“יש מגמה של התפכחות עסקית שחברות צריכות לעבור למודל של רווח. ההתפכחות הזו תיקח זמן ואני מקווה שנעבור אותה בשלום. הדבר היה צפוי מזה שנים רבות אבל כשמגיעים לזה זה תמיד נראה כמו הפתעה.
השכר עלה מאוד בשנים האחרונות. עליות השכר היו בעיקר בקרב עובדים שעברו מחברה לחברה, בעיקר לסטארטאפים שהציע שכר לא הגיוני. כעת השוק מתחיל לחזור לרציונליזציה, לאחר שכמות העובדים שעוברים מקומות עבודה ירדה ב-60%-70% אחוז. רמות השכר בהייטק עדיין לא נמוכות, אבל התעשייה קצת מתפקחת”.
אל מול גיל שוויד ומנהלים וותיקים ומנוסים אחרים, שהפנימו את חומרת המשבר, מנהלים ואנשי ההייטק צעירים טרם הפנימו שתם עידן הכסף הקל, ושהתעשייה ניצבת בתחילתו של משבר. רבים מהם אינם יודעים לקחת אחריות, לנתח טעויות לצמצם נזקים ולהתארגן נכון לקראת התקופה הקשה שעומדת בפתח.
משבר הרפורמה המשפטית היווה לכאורה “קרש הצלה” עבור חלק מהם, שבמקום לקחת אחריות על השגיאות שהם עשו, מאשימים את הממשלה ואת הרפורמה במשבר, שכלל אינו קשור לרפורמה המשפטית.
יותר מכך, חלק ממנהלי חברות ההייטק ביצעו פעולות הרסניות וגרמו נזק בלתי יתואר, כאשר הם הפיצו שקרים ועלילות ברחבי העולם ואצל חברות השקעה, אודות הסכנה של הרפורמה המשפטית לדמוקרטיה בישראל.
מנהלי חברות ההשקעה הבינלאומיות, שנאלצים בתקופה האחרונה להתמודד עם המשבר הכלכלי ולשנות את מדיניות ההשקעה שלהם, לא היו צריכים יותר מכמה מנהלי חברות הייטק ישראליות, חסרי אחריות, שסיפרו שקרים על הסכנה לכלכלה הישראלית, בכדי לעצור את ההשקעות בישראל לחלוטין.
וכך, במו ידיהם, בטיפשותם ובחוסר האחריות שלהם, התניעו כמה צעקנים מתעשיית התוכנה תהליך, שבסופו עלולה התחזית האפוקליפטית שלהם להתגשם, תוך פגיעה קשה בכלכלה הישראלית, שתתקשה להתאושש, בזמן שהכלכלה העולמית כן תתאושש.
להערכתי, תעשיית התוכנה בישראל ניצבת בפני משבר עמוק, שיהיו לו השלכות על יתר חלקי המשק. בחלק מהחברות יש עדיין רזרבות כספיות שגויסו בשנה שעברה, אבל בתוך זמן הכסף יגמר, חלק מהחברות אינן רווחיות, ואז יגיע שלב הקיצוצים, הפיטורים והפגיעה בפעילות החברות.
עצירת ההשקעות תעצור גיוסי הון לחברות מתחילות, ותפגע בהקמת מיזמים חדשים. כאן אני דווקא מוצא בשורה טובה. בשלב הראשון תהיה אולי ירידה בקמת מיזמים חדשים בגלל היעדר מקורות מימון ראשוניים, אבל אז תתהפך המגמה, ויזמים אמיתיים, שייצר היזמות ולא רדיפת בצע בוערים בעצמותיהם, יקימו מיזמים במימון עצמי, עם חזון עסקי בריא וסיכויי הצלחה גבוהים. מיזמים אלו יניעו את התאוששות תעשיית התוכנה ואת הגאות שתבוא לאחר השפל.
ובינתיים, להערכתי החדשנות, הגאות והצמיחה יעברו בתקופה הקרובה אל תחום ה-FoodTech, שמפתח טכנולוגיות חדשות לייצור מזון בריא וטוב לסביבה, ותחום ה-AgriTech שמפתח טכנולוגיות בתחומים החקלאים להשבחת גידולים, הגדלת תנובות, הפחתת שימוש ברעלים וצמצום הפגיעה בסביבה.
וכעת רק נותר לקוות שהתרבות העסקית המושחתת שפשטה בחלק מחברות ההייטק לא תפעפע אל הסקטורים האחרים ולא תפגע בהם.