השבוע רתחו וגעשו התקשורת, הפוליטיקאים וצעקני הרשת סביב סרטון היתולי שהכינו בנות אולפנת חורב בירושלים שהיה בו גוון גזעני מול בני עדות המזרח.
תשומת הלב התקשורתית שקיבל הסרטון ההיתולי של בנות האולפנה מדגיש עד כמה השיח הציבורי הפך לצבוע, אינטרסנטי ולא רלוונטי.
לפני מספר שבועות התאבד נער צעיר בגלל חרם והצקות של חבריו. לא זכורה לי תהודה תקשורתית ותשומת לב דומה מצד פוליטיקאים. נער התאבד – את מי זה כבר מעניין חוץ מאשר את בני משפחתו?
אבל הסרטון ההיתולי של בנות האולפנה מעניין, כי זו הזדמנות לתקוף ולהשמיץ את המגזר הדתי בכלל ואת בני הציונות הדתית בפרט. הנה עוד הזדמנות ליפי הנפש הטהרנים לזרוע שנאה ופילוג.
כמעט כל סטנדאפיסט, שמצליח לרכז 50 איש להופעה, מחזיק באמתחתו קולקציה רחבה של בדיחות גזעניות על העדות השונות בישראל, על בני דודינו הערבים ועל בני אומות אחרות. האם מישהו מבין כל הצעקנים, שמגנים כעת את בנות האולפנה ואת הציונות הדתית, אי פעם גינה את הבדרנים, שפרנסתם על בדיחות גזעניות?
במקום לעסוק בעניינים חשובים כמו אי מוכנות הצבא למלחמה הבאה, אי מוכנות המדינה לרעידת אדמה, מעורבות גורמים זרים במחלוקות פנימיות בישראל, הפשיעה במגזר הערבי, התדרדרות החינוך, ועוד נושאים חשובים רבים אחרים, עסוקים התקשורת והפוליטיקאים בנושאי שוליים חסרי חשיבות, שכל מטרתם להגביר את המחלוקת, להעמיק את השסע ולהעצים את השנאה הפנימית.
את הטירוף הזה חייבים לעצור.
