בימים האחרונים פורסם נאומו של אהוד ברק במכון המלכותי לעניינים בינלאומיים בלונדון, שם הוא קשר בין השקר הדמוקרטיה בסכנה לשקר, רווי הדמים, אל-אקצה בסכנה. ברק גם אישש את שקר אל-אקצה, ואמר לקהל מאזיניו, שבירושלים יש ממשלה, שמוכנה להשמיד הכול על הר הבית, ולייסד מאין מסורת תנכית עתיקה של שחיטת כבשים וגדיים לקורבן.
באוגוסט 1929, כאשר אבי היה בן 8 ימים, הסתער המון ערבי על הישוב היהודי בפרעות תרפ”ט. שנים רבות לאחר מכן, סבתא שלי הייתה עדין מזועזעת מכך ששכניה הערבים, שביום עבדו אצל היהודים או סחרו עמם, בלילה התנפלו על השכנים היהודים בקריאות אטבח-אל-יהוד.
תשעה עשרה שנים לאחר מכן, ביולי 1948 נפצע אבי בעורפו ואיבד את חבריו על רכס הגלבוע, בבלימת מתקפת המון ערבי מוסת, שהתקדם מכיוון ג’נין, בקריאות קרב אטבח אל יהוד. עד יום מותו הדהדו בראשו קריאות הקרב של ההמון המוסת, ופגיעות הכדורים בסלע, שמאחוריו הוא ההסתתר.
הרקע לפרעות לפני קום המדינה, למלחמות, לטרור ולשנאה, שנמשכים עד ימינו, הוא השקר אל-אקצה בסכנה. את השקר הזה המציא אמין אל-חוסייני, המופתי של ירושלים בתקופת המנדט הבריטי. אל-חוסייני, שהבריטים ראו בו נציגם של ערביי הארץ, הבין שהדרך הטובה ביותר ללכד ולאחד את ערבי האזור היא באמצעות טיפוח שנאה לישוב היהודי שהלך וגדל. לשם כך הוא המציא את השקר אל-אקצה בסכנה, שמאז הפך לפח הדלק, שמבעיר את האזור בכל פעם מחדש, וגובה קורבנות רבים משני הצדדים.
ההסתה - כלי חשוב בהנדסת התודעה
הסתה כנגד איום או אויב משותף הוא אחד הכלים הבסיסיים בהנדסת התודעה. הכנסייה הנוצרית השתמשה בו לאורך מאות שנים בכדי ללכד את מאמיניה סביב השנאה ליהודים, שהרגו את ישו. על האנטישמיות רכבו מנהיגים וממשלות, שבעזרת השנאה ליהודים הם הסיטו את תשומת לב ההמון מבעיות היום-יום.
בימים אלו של חג הפסח אנו מציינים 120 שנים לפרעות קישינב. לפרעות קדמה תקופת הסתה נגד היהודים, שהוביל עיתון מקומי, שנתמך על ידי משרד הפנים הרוסי באמצעות קרן מיוחדת. שיאה של ההסתה היה שקר, שפרסם העיתון, שהיהודים רצחו נער ונערה בכדי להכין מצות מדמם. לאחר מכן התברר שאת הנער רצח דודו בכדי לזכות בירושה, ואילו הנערה התאבדה. השקר המתועב זכה לברכתו של בישוף הכנסייה הרוסית אורתודוקסית בעיר, וההמונים יצאו לטבוח ביהודים, באחד הפוגרומים האכזריים ביותר שהעם היהודי ידע.
מחקרים על פרעות קישינב גילו ששר הפנים הרוסי, שמשרדו מימן את העיתון המסית, הורה למושל המחוז שלא לעשות מאמץ כדי להגן על היהודים, ושהממשלה הרוסית השתמשה בפרעות, בכדי להסיט את זעם ההמון כלפי הממשלה הרוסית מהמצב הכלכלי הקשה, ששרר באזור.
שקר הדמוקרטיה בסכנה
בחודשים האחרונים אנו חווים בישראל תהליך דומה, שבו שקר והסתה מניעים המון לצאת לרחובות, כאשר המטרה האמיתית שונה לחלוטין מהסיסמאות, שאחריהן נע ההמון המשולהב.
שקר הדמוקרטיה בסכנה אינו שונה מהשקר אל-אקצה בסכנה, או מהשקר שהיהודים מכינים מצות בפסח מדם של ילדים נוצרים. כל השקרים הללו משתמשים באפקט הפחד והשנאה בכדי ללכד את ההמון, להסיט את תשומת לבו, ולהניע אותו לעבר מטרה, שמשרתת את יוזמי השקר.
על הצורך ברפורמה במערכת המשפט אין מחלוקת, ולראייה, בבית הנשיא יושבים היום נציגי כל המחנות, ודנים על מבנה רפורמה, שתהיה מוסכמת על כולם. הפערים בין הצדדים קטנים, והמחלוקת סובבת בעיקר סביב השאלות מי יוותר, ומי יצא לבוחריו עם סיסמאות ניצחון.
המשך המחאות ברחובות, מודעות הענק בעיתונים והקמפיינים ברשת, שנועדו לשמור את אש המחאה, מחזקים את הטענה שהשקר הדמוקרטיה בסכנה אינו מכוון למחאה כנגד הרפורמה המשפטית, ומטרתו ארוכת טווח ורחבה. גם הגורמים שמממנים את פעולות המחאה במאות מיליוני שקלים, מחזקים טענה זו.
מי מניע את קמפיין המחאה?
ובכן, מה המניע האמיתי ומי עומד מאחורי קמפיין המחאה, שמערער את יציבות השלטון בישראל, מסכן את ביטחונה ומערער את כלכלת המדינה?
המטרה האמיתית שניצבת מאחורי קמפיין המחאה היא הפלת ממשלת הימין בראשות נתניהו, ובעיקר ערעור תמיכת הציבור במפלגות הימין, שמהוות חסם בפני היעד הסופי לשינוי הזהות היהודית של מדינת ישראל, והפיכתה למדינת כל אזרחיה.
מאז כניסתו לעולם הפוליטי היווה בנימין נתניהו איום בולט כנגד רעיון מדינת כל אזרחיה. הופעתו המרשימה, נאומיו הרהוטים, האנגלית המשובחת שבפיו, הרקע המשפחתי והפאתוס הציוני לאומי שלו, זוכים לתמיכה ואהדה של הציבור הישראלי, שממשיך לתמוך בו למרות כתבי האישום, ועל-אף שבמעשיו כראש ממשלה הוא אינו מיישם רבים מדבריו.
הצלחתו של נתניהו להביס את מתנגדיו בבחירות האחרונות, ולהקים ממשלה, שזוכה לתמיכת 64 חברי כנסת ממפלגות הימין, זעזעה את הקבוצות הפרוגרסיביות, שתומכות ברעיון מדינת כל אזרחיה. קבוצות אלו קיוו שממשלת בנט-לפיד, על אף שונות מרכיביה, תצליח לשרוד, ובהמשך מפלגות המרכז והשמאל יצליחו להגדיל את כוחן ולשמר את השלטון בידיהן.
אולם הצלחתו של נתניהו בבחירות לא תורגמה להישגים מעשיים. חוסר האמון שנתניהו צבר לאורך השנים הוביל את שותפיו, וגם חברים במפלגתו, להציב דרישות ולקבל נכסים פוליטיים, שמקשים על תפקוד הממשלה. הטעויות שעושים שרים רבים, שיכרון כוח ויהירות, וגם חוסר הניסיון של חלקם, נפל כפרי בשל לידיהם של מתנגדי הממשלה, שזיהו את הרפורמה המשפטית כמוקד נהדר לתבערה חברתית.
וכך נולד השקר הדמוקרטיה בסכנה שהוציא רבבות לרחובות, בלי לבדוק האם יש בסיס אמיתי מאחורי הקריאה. בדיוק כפי שקשה היום לשכנע את הציבור הערבי, שאל-אקצה אינו בסכנה, כך קשה לשכנע את המפגינים, שיוצאים עם משפחותיהם בכל מוצאי שבת לרחובות, שהדמוקרטיה אינה בסכנה.
זה כוחן של ההסתה והנדסת התודעה, שברגע מוחקות ערכי תרבות וחינוך, מעוררות להט יצרים ופרץ אלימות, דוחקות לצד משמעת ציבורית וציות לחוק, ומפוררות סדרי משטר ושילטון.
עד כה הצליחו הגורמים, שמניעים את ההסתה והנדסת התודעה, לסדוק ולפרק חלקים בפאזל המסובך, שמרכיב את החברה הישראלית. האם הסדקים הללו יתרחבו ויפוררו את החברה והמדינה, או אולי טיפשותם של אויבינו תוביל אותם להיחפז ולצאת לקרב בטרם עת, והם יהיו אלו שישיבו למדינת ישראל את האחדות והשפיות, במחיר דמים יקר.
ימים יגידו.